סדר פסח מתקרב ובמשפחות רבות הארוחה המשפחתית הופכת לפעמים למריבה קולנית. לא פעם, מדובר במשפחות שכעס וטינה הצטברו בהן במשך השנים ויש לזכור שאין שום חובה לערוך את ליל הסדר יחדיו. עדיף לדעתנו לסעוד על שולחנם של ידידים וחברים קרובים מאשר עם בני משפחה שאיתם אנחנו לא שומרים על קשר במשך רוב השנה. מי שמסוגלים לאפסן בחג טינות ישנות ולזכור שמדובר באירוע חגיגי שיערוך את ליל הסדר ללא חשש. "אהוב על מנת להיות נאהב" אמר ניטשה וזה חל גם על פסח. אם אינכם מסוגלים לחגוג בחיק המשפחה בכלל, עדיף שתמצאו אכסניה אחרת ועדיף בחו"ל.
יש לחשוב על נקודות השבר האפשריות במפגש ולהימנע מהתחשבנויות עבר יעזרו לעבור את הסדר בשלום. יש לזכור, שאדם אינו אחראי להתנהגות האחר אלא להתנהגותו האישית בלבד ולכן לא נצפה לשינוי בהתנהגות חמותנו או בני משפחה אחרים, אלא דווקא אצלנו. השינוי ביחס ובהתנהגות יבוא מאיתנו ויש סיכוי שינטרל כעסים וישפיע לטובה על האחרים. את הכעסים הפולניים הטיפוסיים שהפכו לאגדה יש לנעול בבויעדם לקראת ליל הסדר.
זכרו את המושג "הנבואה מגשימה את עצמה": אם באים מראש עם ציפיות למדון, יש סיכוי סביר להתנגשות ומתח. אצל זוגות צעירים רבים ההחלטה היכן עושים את הסדר גורמת למתחים כאשר כל אחד מבני הזוג "מושך" לחגוג הסדר בקרב משפחתו. כדאי שבני הזוג יפתחו במשא ומתן וימצאו פתרון של "זה נהנה וזה לא חסר". בגלל גפילטע פיש או חריימה לא שווה לפתוח בהליכי גירושין.
לאהוב על מנת להיות נאהב
לסידור הישיבה סביב שולחן החג יש משמעות. הפעלת רגישות ושכל ישר בשאלה מי יושב לצד מי ומול מי תמנע רגישויות מיותרות וחלק מהחיכוכים האפשריים. תשתדלו לא להושיב את החמות מול כלתה שלא מוכנה לטעום מן הכבד הקצוץ הנפלא שהיא מכינה. בהקשר דומה רצוי להיערך מראש בהטלת משימות וחלוקת תפקידים. את המשימות יש לחלק בהגיון, כך שלא אחד יביא חסה והשני ברווז בשום ודבש, אחרת כולם יאכלו מרור.
במקרה שנוצר מתח במהלך ליל הסדר רצוי להתאמן בהשהיית תגובה או להגיב באופן ספונטאני בחיוך ובמילה טובה, שתהפוך את ההרגשה השלילית לחיובית סביב שולחן הסדר. אפשר גם לגייס מראש "תמיכה הדדית" למקרים שעולים על "מוקש". אם נקלעתם לויכוח עם בני משפחתה של רעייתך דווקא היא יכולה להתגייס בקלילות ונעימות לעזרתך ולשכך מצב בעייתי.
במקרה של אזעקת אמת
במקרים נפיצים במיוחד יש לשקול האם המטרה מקדשת את האמצעים. למרות כל העצות שסיפקנו, ברור שטינות עמוקות וקשות שלא טופלו לא יפתרו ולכן חבל על הזמן. לא מומלץ לחשוף ילדים לפרץ רגשות עז והתנצחויות קולניות. ישנם בהחלט מצבים עדיף למצוא כתובת אחרת לארוחת חג. ההשפעה על אנשים שהחיים לא חייכו אליהם ערב החג היא בעיקר הקלה בתחושת בדידות ואכזבה שמלווה בעידוד סביבתי משפחתי. כאשר הכישלון ידוע, לבני המשפחה חייבת להיות כוונה ברורה ומוצהרת לקרב את הבודד או הנכשל לחיק המשפחה גם אם הוא אינו מחביבנו. הקרבה בחג והרצון להבין את המצוקה בשיחה יסייעו לאדם בבעיה לחוש בתמיכה משפחתית וחום שהם חשובים לעידודו. הדבר יתרום לשיפור מצב רוחו והקלה, לפחות זמנית, בתחושת הכישלון. גם אתם תרגישו טוב מהפגנת הידידות ותצאו "צדיקים".
*הכותב הוא דיקן החוג לפסיכולוגיה במרכז ללימודים אקדמיים.