לאחר שנים שבהן מדענים ישראלים רבים עזבו לאוניברסיטאות בחו"ל בשל היעדר תקנים ותקציבים באוניברסיטאות הישראליות, החליטה המדינה להילחם בבריחת המוחות: היום אישרה הממשלה את התוכנית הלאומית להחזרת מוחות לישראל בעלות של כ-1.3 מיליארד שקל לחמש שנים. מתוך סכום זה תשתתף המדינה בכשליש, כ-450 מיליון שקל; שליש נוסף ימומן על ידי האוניברסיטאות מתוך התרומות הניתנות להן והתקציב המועבר אליהן מהמדינה; וכשליש ימומן על ידי קרנות פילנתרופיות.
התוכנית, שנחשפה ב-TheMarker לפני כשלושה שבועות, גובשה בחודשים האחרונים בוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג); בראש המל"ג עומד שר החינוך, גדעון סער. אחת ממטרותיה היא החזרת ישראל למעמד של מובילה עולמית במחקר בכמה תחומי ידע. "זו תוכנית חשובה מאוד בהתייחסותה לנקודות עקרוניות ומהותיות בהשכלה הגבוהה - קידום המחקר והחזרת מדענים לישראל", אמר פרופ' אהרון בן זאב, נשיא אוניברסיטת חיפה ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות. "להערכתי, שאר נשיאי האוניברסיטאות יתמכו בתוכנית". החוקרים יזכו לעצמאות
על פי התוכנית, המכונה תוכנית הכוכבים, יוקמו בחמש השנים הקרובות עד 30 מרכזי מצוינות באוניברסיטאות, בתחומים מדעיים שיוגדרו מראש על ידי הות"ת, שבהם יקודם מחקר "חדשני, מעמיק, ופורץ דרך". בכל מרכז כזה ייקלטו חוקרים ישראלים מובילים בתחומם מחו"ל לצד חוקרים ישראלים מצטיינים. אלה ייהנו מעצמאות לחקור בתחום מדעי מוגדר, ממענקי מחקר ומצוינות שייתוספו על שכרם וכן מתשתיות מחקר ברמה עולמית. בשנת הלימודים הבאה ייערך פיילוט שבמסגרתו יוקמו חמישה מרכזי מצוינות. בשלושת החודשים הקרובים ייבחרו תחומי המחקר במרכזים, ובאוקטובר יוגדרו המדדים לבחינת הקמתם. בעתיד ישמשו המרכזים כבתי ספר בינלאומיים לתארים מתקדמים.
המרכזים יבצעו "גיוס מוחות" בחו"ל
עלות הקמת כל מרכז מצוינות נאמדת בכ-45 מיליון שקל, בהתאם לתחום המחקר והתשתיות הנדרשות בעבורו. כאמור, הממשלה תספק יותר משליש מהסכום להקמת המרכז, ואילו האוניברסיטאות, שיתחרו על הקמתם, עוד 450 מיליון שקל ממקורותיהן. במקביל תפנה הות"ת לכמה קרנות פילנתרופיות העוסקות בתחום ההשכלה הגבוהה, שיתחייבו להקצבת תרומות בהיקף של כ-450 מיליון שקל נוספים. אחת הקרנות הבולטות בתחום היא קרן רוטשילד- קיסריה, התורמת בין היתר לגופים של השכלה גבוהה.
האוניברסיטאות יגייסו קבוצות של חוקרים מצטיינים מחו"ל בתחומי המחקר, ויקלטו אותם כצוות במרכזים. בכל מרכז כזה ייפעלו 15-30 חוקרים מובילים בתחומים. על כל איש סגל ישראלי הפועל במרכז המצוינות יובא לפחות חוקר אחד מחו"ל. לפי הערכות, במסגרת התוכנית ייתוספו כ-300-400 תקנים לאוניברסיטאות.
אמנם המרכזים יוקמו על ידי האוניברסיטאות, אך תהיה להם אוטונומיה. במל"ג רואים חשיבות רבה לעצמאות המרכזים, שתאפשר את עצמאות החוקרים בו. כך יוכלו החוקרים במרכז להשתחרר ממחויבותם ללמד 8 שעות בשבוע באוניברסיטאות ולהקדיש את כל זמנם למחקר. עם זאת, בכוונת הות"ת לאפשר לחוקרים במרכז ללמד באוניברסיטה באופן מצומצם.
תוכנית מרכזי המצוינות גובשה בחודשים האחרונים בהמשך להחלטת הממשלה מינואר 2009 להקים ועדה בין משרדית שתעסוק בעידוד עליית מדענים בכירים מחו"ל. באוקטובר האחרון ייפתה הוועדה את כוחם של סער ויו"ר ות"ת, פרופ' מנואל טרכטנברג, לגבש את התוכנית, ולפני שלושה שבועות היא הוצגה לראש הממשלה, בנימין נתניהו.
לפי התוכנית - שתלווה על ידי צוות בראשות טרכטנברג שבו יכהנו נשיא האקדמיה הישראלית למדעים פרופ' מנחם יערי, ראש אגף תקציבים אודי ניסן, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה יוג'ין קנדל, ונציג מטעם סער - האוניברסיטאות יתחרו על הקמת מרכזי המצוינות בתחומים שייבחרו מראש על ידי הות"ת. כך, הקמת המרכזים והתקצוב לא ייעשו באופן שוויוני אלא על פי המצוינות והיכולות של האוניברסיטאות.
ילמדו באנגלית
"אחת ממטרות התוכנית היא חידוד היתרונות היחסיים של כל מוסד ומוסד בישראל", מסביר טרכטנברג. "לא לכל אוניברסיטה יש יתרונות בכל התחומים וצריך לחדד אותם. כל מוסד צריך לחפש ולהגדיר במה הוא רוצה להצטיין, כדי להעצים את היתרונות היחסיים הטבועים בו בשל הסגל, המיקום והמשאבים".
במסיבת עיתונאים שבה הוצגו עיקרי התוכנית אמר סער כי התוכנית מיועדת להשיג שתי מטרות: "להביא לרמת מצוינות גבוהה במוסדות ההשכלה הגבוהה ולהחזיר אנשי מחקר וטכנולוגיה מצטיינים מחו"ל. לתוכנית יעדים ברורים ומדדי הצלחה, והתוצאה תהיה שיפור ושדרוג כל התשתית המחקרית במערכת ועידוד חדשנות אקדמית, כשהצרכים הכלכליים והמדעיים של ישראל יהיו שיקול דעת מנחה בבחירת תחומי המחקר".
בעתיד צפויים בחלק ממרכזי המצוינות לקום גם בתי ספר בינלאומיים לתארים מתקדמים בתחומים שבהם מתמחה המרכז. לפי התוכנית, החוקרים במרכזים ילמדו בתוכניות באנגלית במסלול לימודים מובנה לתואר דוקטור, שימשוך לישראל סטודנטים מחו"ל. מדובר בשינוי משמעותי בתוכנית הלימודים לתואר שלישי. המעוניינים בו ילמדו לתואר שני ושלישי ברצף בשפה האנגלית, כנהוג בארה"ב, בניגוד לתוכניות הלימודים הנפרדות לתארים אלה כיום. "בישראל אנחנו לא מסונכרנים עם השיטה האמריקאית, ולכן זה לא מאפשר לנו להתחרות גם על הבאת סטודנטים מחו"ל", אמר טרכטנברג. "אנחנו רוצים להתחרות גם על הסטודנטים וגם על סגל ההוראה".
יצוין כי התוכנית להשבת המוחות גובשה כחלק מתוכנית החומש למערכת ההשכלה הגבוהה שתוצג בחודשים הקרובים. במסגרת זו יוגדר גם מודל תקצוב חדש שיתגמל את הגופים על פי מצוינות, יוצעו פתרונות לשיפור מצבן הכספי של האוניברסיטאות ובעיית חובות הפנסיה העצומים שלהן.
התגובות באוניברסיטאות לתוכנית מרכזי המצוינות היו עד כה חיובית. "היסודות של התוכנית - קידום המחקר והחזרת המדענים - הועלו בכמה הזדמנויות על ידי נשיאי האוניברסיטאות וגורמים נוספים במערכת ההשכלה הגבוהה", אמר פרופ' בן זאב. "אני מברך את ראשי ות"ת שהצליחו בתקופה כל כך קצרה להשיק תוכנית דגל כל כך חשובה".
בן זאב הבהיר כי אינו חושש מתחרות שתיווצר על הקמת המרכזים: "התחרות תהיה בריאה לאוניברסיטאות. למרות התחרות יש כאן עידוד לשיתוף פעולה בין האוניברסיטאות, וזו נקודה חיובית".
פרופ' יעקב זיו, שכיהן בעבר כנשיא האקדמיה הישראלית למדעים וכיו"ר ות"ת, אמר כי הוא מברך על היוזמה ומקווה שתמריא. עם זאת, הוא מסתייג מעצמאותם של המרכזים באוניברסיטאות. "אני חושב שאסור לדבר על מרכזים שיפעלו כגוף עצמאי מהאוניברסיטה אלא לפתוח אותם כהתארגנויות בין מחלקתיות בתוך האוניברסיטה, או בין כמה אוניברסיטאות", ציין. "לא כל המרכזים מצליחים, ואם הם עצמאים יהיה קשה לסגור אותם, ובאוניברסיטה נוצרים כל הזמן דברים חדשים". זיו, שכיום עומד בראש תל"ם (תשתיות לאומיות למקר ופיתוח), גוף האחראי לגיוס משאבים להקמת תשתיות מחקר מתקדמות, אמר כי הוא מסתייג גם ממספר המרכזים שיוקמו על פי התוכנית. "הייתי מעדיף מספר קטן יותר בהשקעה רצינית יותר בכל מרכז, אבל זה לא מדאיג אותי. אם מנגנון השיפוט יהיה מתאים - אז המרכז יהיה מוצלח".
טרכנברג סקר במסיבת העיתונאים את מצבה של האקדמיה בישראל. "בשנים האחרונות מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר בישראל מצאו את עצמם עומדים מול שוקת שבורה לאחר שנים של דעיכה", אמר.
ההערכות הזהירות הן כי בחו"ל מועסקים כ-1,000 חוקרים ישראלים, בעיקר בארה"ב, והערכות אחרות נוקבות בכ-3,000 ישראלים, לפי טרכטנברג. מספר אנשי הסגל האקדמי הבכיר בישראל הוא כ-4,500. כיום כמעט לא קיימים נתונים על תופעת החוקרים הישראלים באקדמיה בחו"ל, ואחת ממטרות התוכנית היא להקים בשיתוף המשרד לקליטת עלייה מאגר נתונים בעניין זה. טרכטנברג: "נצליח בגדול אם נביא לישראל 300 מדענים, זה המינימום הנדרש להצלחה גדולה".
"לא משרות ולא משכורות"
על היקפה המדאיג של בריחת המוחות ניתן ללמוד מעבודת מחקר של ד"ר דן בן דוד, מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב וראש מרכז טאוב. בעבודת מחקר שלו בנושא נכתב כי "להגירה האקדמית מישראל לארה"ב אין אח ורע בעולם המערבי". לפי נתונים שאסף בן דוד, מספרם של אנשי הסגל הישראלים בארה"ב הוא כרבע מאנשי הסגל הבכיר בישראל, ואילו מספר הישראלים במחלקות המובילות למדעי המחשב באוניברסיטאות ארה"ב הוא כשליש מהחוקרים בישראל.
"במשך 30 שנה ייבשו פה את האוניברסיטאות והסגל הלך והזדקן", אומר בן דוד. "באוניברסיטה העברית ובתל אביב יש כיום פחות תקנים מהמצב ב-73'. כשהמדינה היתה הרבה יותר קטנה וענייה היא ידעה את מה שהמדינה העשירה של היום שכחה.
"ברוב המקרים הבעיה היתה מחסור במשרות. לא היו בישראל לא משרות ולא משכורות. אבל בחלק מהתחומים העזיבה נגרמה בגלל שכר. יש תחומים כמו מימון, שיווק כלכלה או הנדסה בהן האוניברסיטאות הפרטיות בארה"ב מוכנות לשלם הרבה כסף לחוקרים, ובהן אנחנו צריכים להתחרות. בישראל השכר נטו יכול להסתכם ב-8,000-10,000 שקל בחודש, ובחו"ל כוכבים ישראלים יכולים להרוויח מאות אלפי דולרים ברוטו בשנה. בעיה נוספת היא בתחומי המדעים, התנאים במעבדות בארץ די מחפירים בחלק מהמקרים. אם אתה נותן לחוקר מעבדה לא טובה הוא לא יכול לעשות מחקר רציני, לקבל קביעות או להתקדם".
בן דוד מצביע על בעיה שתוכנית מרכזי המצוינות לא מציעה לה פתרון: "כל תוכנית להשבת המוחות לארץ היא מבורכת - אבל בעשור הקרוב צפוי מחסור גדול הרבה יותר באנשי סגל מאלה שיובאו במסגרת התוכנית. גילם של מחצית מאנשי סגל הבכיר הוא יותר מ-55, כלומר, ב-10 השנים הקרובות כ-2,500 איש יילכו הביתה. להחליף אותם ב-300 איש זה מבורך, אבל צריך להסתכל על הבעיה בפרספקטיבה הנכונה".
מי שצפויות להתאכזב מהתוכנית במתכונתה הנוכחית הן המכללות הציבוריות. על פי התוכנית הקמת המרכזים תתאפשר רק באוניברסיטאות. ועד ראשי המכללות יקיים השבוע כנס בנושא קידם המחקר במכללות בהשתתפות טרכטנברג. "לא נקים תשתיות מחקר במכללות", אמר טרכטנברג, "אני מקווה שחוקרים מהמכללות יהיו שותפים במרכזי המצוינות". פרופ' שוש ארד, יו"ר ועד ראשי המכללות הציבוריות ונשיאת המרכז האקדמי רופין, אמרה כי היא מקווה שטרכטנברג יעמוד במלתו שהמכללות יהיו שותפות בתוכנית מרכזי המצוינות.