"העליות שאנחנו רואים כעת בשווקים יימשכו עד סוף הרבעון השני של 2010. אין דבר שיכול למנוע אותן. כיום אין חלופות למניות ושם המשחק הוא הבריחה הגדולה מהמזומן. הריביות בעולם נמוכות - והן לא צפויות לעלות בקרוב. גם בישראל הריבית תישאר באזור שהיא נמצאת בו כיום, אין סיבה להעלות אותה. אין לחצים אינפלציוניים, והנגיד בישראל לא יכול לפתוח פער מול השווקים האחרים" - כך מעריך שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס.
הבורסה של תל אביב מתחילה הבוקר שבוע חדש - כשהיא קרובה לשיא של כל הזמנים.
כבר בשבוע שחלף נדמה היה כי מחסום ה-1,230 נקודות של תל אביב יישבר. אבל נדמה כי המשקיעים נתקפו פיק ברכיים וחשו כי האופוריה אינה מוצדקת.
הסיבה לפחד יכולה להיות גשם ההנפקות, והעובדה כי כמעט כל חברה כבר מרגישה שהיא יכולה לבוא לבורסה ולגייס כסף ללא בסיס מספק. אולי זו הגיאות בתחום חיפושי הגז והנפט - שגם היא אינה בעלת כיסוי פיננסי מלא; ואולי אלה פשוט עליות השערים הרצופות בשבועיים האחרונים שהביאו לפחד.
אלא שלקראת השבוע החדש, סבב שיחות עם מנהלי ההשקעות בתל אביב מעלה כי מרביתם אופטימיים.
"הציבור עדיין לא נכנס"
"מצב כזה של ריבית נמוכה ורווחיות גבוהה לא משאיר ברירה מלבד מניות", אומר מעוז. "עם זאת, הכסף שנכנס הוא בעיקר של מוסדיים. הציבור עדיין לא שם - אפשר למצוא אותו פה ושם בשוליים".
מעוז לא רואה במחירי המניות כיום סוג של בועה: "המכפיל של מדדי המניות בישראל עדיין נמוך לעומת המכפיל של המק"מ שהוא 50. זו נקודת ההתייחסות שצריכה להיות כיום. תיקון יכול לקרות לקראת סוף הרבעון".
לדבריו, העליות חוצות ענפים: "אני לא רואה תחום שיש בו בעיה". על אפיק האג"ח מתקשה מעוז להביע דעה ברורה: "זהו אפיק מאוד קשה כיום. אין משהו גורף. זו אחת הסיבות שגורמות לעליות המתמשכות בשוק המניות - שבו הדברים פשוטים יותר".
על רקע העלייה במתיחות סביב הנושא האיראני, רואה מעוז טעות בהטיית המקומיות של מנהלי ההשקעות במשק הישראלי: "הנטייה להשקיע בבית היא מאוד חמורה. צריך לצאת לעולם - יש שם הרבה מדינות במצב אטרקטיבי. ארה"ב היא מאוד זולה".
"עדיין יש מקום לעליות"
"עיקר האפקט בשוק המניות ב-2009 היה תיקון לנפילה של 2008. הרי הנפילה בישראל היתה מוגזמת ביחס למצב הכלכלי, שהתברר שלא נפגע בצורה קיצונית. לא הגענו לפגיעות חמורות במאקרו, בשונה מארצות במזרח ומערב אירופה. גם אחרי אפקט התיקון, שהחזיר אותנו לרמות בשוק של לפני שנתיים, יש מקום לעליות שערים, אך בקצב מתון יותר מקצב העליות ב-2009", אומר עדי גוברמן, יו"ר ועדת ההשקעות של חברת כלל פיננסים.
"להערכתי, בטווח של חמש שנים משקיע בשוק המניות צפוי לקבל תשואה גבוהה יותר משמעותית ממשקיע באיגרות חוב ממשלתיות - עד פי חמישה יותר. אם התחזיות לגבי רווחיות עתידית של החברות יתקיימו, אז אין ספק שהשקעה במניות עדיפה על פני השקעה בנכסים האלטרנטיביים", מוסיף גוברמן.
"עוד 10% למעלה זה סביר"
רון אייכל, כלכלן ואסטרטג ראשי של מיטב, לא רואה בחציית רף ה-1,200 תמרור כלשהו: "שוק המניות בתל אביב לא מפחיד. אנחנו צופים שהמחזור בו יגדל וילך בשנים הקרובות, ככה שלשנים אלה האפיק המנייתי הוא בהחלט המועדף עלינו ולא כדאי להיות מחוץ אליו". "אני לא רואה שהשוק מתאפיין במחירי בועה", אומר אייכל. "הציפייה היא שדו"חות 2010 יהיו טובים. גם סביבת המאקרו טובה: ריבית נמוכה, אינפלציה רגועה והאבטלה ממשיכה לרדת - ככה שעוד 10% תשואה במדדים המובילים זה דבר סביר".
אייכל מציין שני סוגים של חברות שבהן הוא ממליץ להשקיע כיום: האחד הוא חברות בעלות פוטנציאל צמיחה ושיעור חוב נמוך, כמו חברות טכנולוגיה שונות - "אלו חברות שאם הסביבה הכלכלית תהיה פחות טובה, אז הפגיעה שלהן תהיה מצומצמת"; הסוג השני של חברות שהוא ממליץ עליהן, הן חברות שמייצרות דיווידנדים רציפים: "חברות כאלה, על אף שבדרך כלל הן בעלות פוטנציאל צמיחה קטן, יש בהן משהו ודאי לתקופה של אי ודאות".
"גם אם צמיחת הכלכלה העולמית תתמהמה ותידחה ל-2011, ישראל יכולה לצלוח את 2010 בצמיחה גבוהה מ-3%", אומר אייכל. "זאת כל עוד לא יהיה מדובר בחזרה של ארה"ב למיתון. בכל מקרה אנחנו מאמינים כי העולם ימשיך במסלול של התאוששות".
אייכל טוען כי "בעיות המאקרו של אירופה יהיו כאן גם בשנתיים הבאות, אבל לא בגללן העולם יחזור למיתון. העולם יודע להתנהל גם עם תרחיש של תת-צמיחה באירופה". לדבריו, למרות שהתמונה הכללית בשוק האג"ח היא סבירה, פוטנציאל יצירת השווי שם הוא צנוע: "בתסריט הכי טוב, האג"ח הממשלתית תניב תשואה של 5% והקונצרנית עוד 2%".
אייכל מגלה כי באחרונה, בשקט רב, בתי השקעות מכינים את עצמם גם לתרחיש של התגברות העימות עם איראן. "אפשר לראות יותר ויותר שמגדילים בתיקי ההשקעות שהם מנהלים את רכיב החו"ל. זה נובע גם משיקולים של תשואה, אך גם מאסטרטגיה של פיזור. אנחנו בהחלט לוקחים בחשבון בעיות כאלה, ושומרים על רכיב מט"ח גדול בתיק בעיקר על ידי השקעה באג"ח חו"ל". לדבריו, בשלב זה האסטרטגיה הזו דווקא מיתנה קצת את התשואה בתיק בשל ביצועי חו"ל הנחותים יותר והתחזקות השקל, "אך זהו מחיר שצריך לשלם בשביל ההגנה".
"מחירי המניות לא גבוהים"
"מחירי המניות אינם גבוהים", אומר רמי דרור, מנכ"ל הדס ארזים. לדבריו, העליות בבורסה נובעות משיעורי צמיחה אמיתיים בסקטורים של הגז, הפיננסים והתקשורת, ומכסף שזורם לשוק בשל הריבית הנמוכה.
דרור אומר כי "תגלית הגז היא תגלית משמעותית, שתרמה לעליות במחירי המדדים. בסקטור הבנקאות הבנקים צלחו את המשבר באופן מרשים, הן מבחינת מחיקות והן מאחר שלא נפלו כאן טייקונים. מכפילי ההון עדיין נמוכים, וסובבים סביב 1-1.1 לעומת מכפילים שעמדו בשיא על 1.3-1.5 על ההון העצמי, ולכן גם בסקטור הפיננסי המחירים לא יקרים.
"בסקטור התקשורת המשקיעים מצפים לדיווידנדים גדולים, ולכן מחירי מניות התקשורת עלו - אבל גם שם כלכלית המחירים אינם יקרים. כל הגורמים האלה עדיין לא מיצו את עצמם, ולכן יש מקום להמשך עליות השערים בבורסה. בנוסף שיעור הריבית עדיין נמוך וצפוי להישאר ברמות נמוכות גם בעתיד, כשהאינפלציה עדיין מצויה תחת שליטה. כששיעורי הריבית נמוכים, שווי החברות הנגזר מהיוון תזרימי מזומנים - גבוה יותר".
... ואולי בעצם כן?
"כמות הכסף גדולה על השוק. גם העובדה שהשוק המקומי הוכיח עצמו יחסית לעולם, דוחפת אנשים להישאר בבית עם ההשקעות", אומר אלי צחור, מנכ"ל בית ההשקעות ברומטר.
צחור זהיר יותר מרבים מעמיתיו: "זו לא בועה מטורפת, אבל המחירים כן גבוהים. מחירי האג"ח גבוהים בחלק מהמקומות. זה זמן טוב להקטין פוזיציות.
"בחלק מהמקרים המחירים לא משקפים את הסיכון. יש מחסור מאד גדול באיגרות חוב בשוק. לדעתי, פישר חושב על זה. זה לא מספיק כדי להביא להעלאת הריבית, אבל הוא מותח את הקו יותר מדי. קורים פה דברים שזה קצת יותר מדי. זורמת כמות מטורפת של כסף, נאלצים לקנות", אומר צחור.
צחור טוען כי "חזרנו לימים של אמצע 2008, שבדיעבד היתה אז ביקורת מאוד גדולה על מנהלי ההשקעות שהסכימו לגייס כסף במחיר כזה. חלק מזה חוזר - כאילו לא למדו כלום. אין ברירה. מה שמכתיב הרבה פעמים את ניהול ההשקעות הוא הרי העדר. העדר מוביל אותנו. אנחנו נאלצים להגדיל סיכונים כשלא צריך, ולהקטין סיכונים כשלא צריך. כשהכסף מדבר כולם שומעים".
"אם להסתכן - אז במניות"
עופר מריאש, מנכ"ל מרכנתיל קרנות נאמנות, מציין בהתייחסו לגל העליות האחרון והתקרבות מדד מעוף לרמת שיא, כי מדובר בטרנד בישראל ובעולם, המושפע מהחזרת כספים לשווקים, ולא רק ממוסדיים, עקב תמונת מאקרו ההולכת ומשתפרת וללא קשר לרמת מדד זו או אחרת.
מריאש מסביר כי כל עוד השיפור בנתוני המאקרו קיים, השווקים לא יעצרו ויעלו גם מעל לרמת השיא, כמו שמדד המעו"ף חלף על פני רמת 1,200 נקודות. מריאש מוסיף כי המשקיעים מבינים שרמות המחירים הנוכחיות הן גבוהות, אך החדשות הטובות מהעולם ייצרו את המומנטום, שקשה כרגע לחזות מתי ייפסק.
מריאש סבור כי אם המשקיע מחליט לקחת סיכונים, אז עדיף שיעשה זאת דרך האפיק המנייתי ולא באג"ח קונצרנית, אך באופן סלקטיבי. כמו כן, הוא ממליץ להתחיל להוריד את רמת הסיכון בטווח הקצר, למשל באמצעות מעבר למניות דיווידנד הדפנסיביות יותר. בטווח בינוני-ארוך, לדבריו, יש להביא בחשבון גורמי חוץ, כלומר, את רמת הריביות ורמות המחירים בעולם.
"התלות בשוקי העולם חזקה"
ואולי הסיפור הוא האופטימיות הקוסמית - ולא סיפור מקומי, כפי שחושב גיל נויברגר, מנכ"ל רוטשילד קרנות נאמנות.
"לשוק מקומי יהיה קשה לחצות את רמת השיא, אלא בעזרת דחיפה חזקה משווקי חו"ל", אומר נויברגר. הוא סבור כי "השוק בישראל ינסה לשבור את השיא, אך כמה זמן זה ייקח לו - תלוי בשוקי חו"ל".
נויברגר מניח כי לא קל יהיה לחצות את רמת השיא הקודם, כי קיימת תלות חזקה במה שקורה בשווקי העולם, והוא אינו צופה כי זה יקרה בטווח המיידי. כמו כן, הוא אינו מזהה הבדל מהותי בין פוטנציאל ההשקעה במניות קטנות (מדדי יתר, למשל) לבין השקעה במניות המובילות, עקב דמיון רב באופן התנהגותן.