על ראש שמחתנו?

אוחדה לה יחדיו? לא ממש. ירושלים היא עיר שצעיריה עוזבים, חילוניה בורחים ועסקיה נסגרים.

מרוב שראש הממשלה, שרים בממשלה, חברי כנסת ועמותות ימין מנהלים תחרות מי יצהיר יותר נאמנות לירושלים, הם הורגים אותה וחונקים אותה בהצהרות אהבה.

יידויי האבנים בהר הבית בשבוע שעבר, לאחר תפילות יום השישי, והעימותים עם המשטרה, שבהם נפצעו 15 שוטרים ועשרות פלסטינים, הם תמרור אזהרה לכך שהפעילות היזומה, שהופכת את ירושלים ליותר יהודית על חשבון הרס הקהילה הפלסטינית, עלולה להצית את הפתיל של האינתיפאדה הבאה.

אין ולא יהיה הסדר קבע עם הפלסטינים בלי חלוקת ריבונות בירושלים. זה ברור גם לראש , שהתחייב באופן מוצהר בנאום בר?אילן לחזון שתי המדינות. ולכן, כל השיחות עם הפלסטינים על מו"מ, עקיפות ככל שתהיינה, הן חסרות תכלית ותועלת, בעוד שבה בעת מנסים להכתיב בירושלים את גבולות הקבע תוך יצירת עובדות בשטח.

בזמן שהמתווך האמריקני ידלג בין לשכותיהם של אבו מאזן ושל נתניהו, ימשיכו, באופן ישיר, להקים מובלעות יהודיות בלב שכונות פלשתיניות. בשייח' ג'ארח, בסילואן, בראס אל?עמוד, באבו דיס וברובע המוסלמי בתוך העיר העתיקה.

לא מדובר בפעילות ספוראדית רק של מתנחלים קיצוניים, אלא בפעילות ממשלתית מתוכננת לכתר את השכונות הערביות ולנתק אותן מהגדה המערבית, מתוך רצון ליצור שליטה ישראלית מלאה בירושלים המזרחית. במקביל ימשיכו לנסות לחבר את שטח A?1 למעלה אדומים, ובכך לבתר את הגדה לשניים, ולמנוע הקמת מדינה פלסטינית בעלת רצף טריטוריאלי.

מה יאמר על כך רה"מ לסגן הנשיא ג'ו ביידן? אילו הסברים הוא ייתן לו על תחושת המחנק של תושבי ירושלים המזרחית, שחשים שהם נתונים במצור? כיצד הוא יתרץ את המדיניות הפוגענית והאטומה של משטרת ירושלים, שכפי שחשף ארגון "בצלם" עוצרת קטינים בני 15-12, באישון לילה, כשהם אזוקים ותוך שימוש באלימות בשל יידוי אבנים בסילואן במחאה על בניית ההתנחלויות היהודיות "בית יהונתן" ו"בית הדבש"?

גם בימים כתיקונם העיר הזו היא חבית אבק שריפה. חסר רק הגץ שידליק את הגפרור. האם יהיה זה ניר ברקת, העומד בראשות העיר המפוררת והמחולקת הזו, שמפר בגלוי את צו העליון ומסרב לפנות את בית יהונתן בסילואן? או שמא תהיה זו תוצאה של מדיניות משרד הפנים, ששלל מכ?5,000 פלסטינים תושבי מזרח העיר את מעמדם, וכתוצאה מכך הם נותרו חסרי אזרחות? ואולי את הבעירה הגדולה יגרמו עמותות הימין, שהצליחו להשליך מבתיהן בעזרת צווים משפטיים וטיעונים נדל"ניים משפחות פליטים פלסטיניות המתגוררות בשייח' ג'ארח מאז 1948?

הניסיון לשנות את המאזן הדמוגרפי בעיר באמצעות "טרנספר שקט", שמעודד את תושבי העיר, שמתגוררים בה כבר דורות רבים, לעקור ממנה; הקמת גדר ההפרדה, שניתקה את התושבים הפלסטינים שמעבר לגדר ממרכזי חייהם בתוך העיר; ועמותות הימין שמשתלטות בדרכים מפוקפקות על נכסים בלב שכונות פלסטיניות, תוך שיתוף פעולה עם ממשלת ישראל - כל אלה עלולים להפוך אנשים לעוינים, אחוזי ייאוש ובעלי מוטיבציה ליידות אבנים בהר הבית. אבל, בעיקר, הם אבן נגף לכל הסכם שלום ישראלי?פלסטיני, שאני בכלל בספק אם ניתן להגיע אליו באמצעות שיחות עקיפות.