וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רשע: פרצופה של הרשות

דרור אידר

11.3.2010 / 7:57

"והנה הכיכר החדשה שלנו. קראנו אותה על שמה של גיבורה מהוללת בתולדות עמנו, לוחמת חופש אגדית שהתנגדה לכיבוש ונהרגה בעת מילוי תפקידה, אל?שאהידה דלאל מוגרבי, אללה ירחמה.. מה היא עשתה? אה, היא חטפה אוטובוס ביחד עם החברים ורצחה 37 ישראלים, ועוד 70 נפצעו. ילדים? נשים? כמובן. כולם חיילים בצבא הכיבוש, כולם וולאד אל?מוות. תמיד היו כאלה.

"מה עם שיחות השלום? אל תדאג, אל יהוד מתים לדבר איתנו, לא משנה מה נעשה. מה עושים שם? מדברים. אנחנו מתלוננים על הישראלים, מבקשים הקלות נוספות וכספים, ואז משחררים הודעה לתקשורת שהישראלים עקשנים ולא מוכנים לפשרות. הרבה אנשים בתקשורת אצלם חושבים כך. אל יהוד האלה, יש להם מנהג עתיק: להאשים את עצמם בכל מקרה".

אם זה לא היה קשור בנו, הייתי בטוח שהציטוט המומצא הזה הוא פארסה. אבל השקר הגלוי שמנסים למכור לנו כאן שני עשורים לא היה מעולם גלוי יותר: בלב רמאללה אמורה היתה להיחנך היום כיכר על שם טרוריסטית שאחראית לאחד הפיגועים הקשים בתולדותינו: אוטובוס הדמים בכביש החוף. התאריך לא נבחר במקרה: זה קרה ממש היום, 11 במארס, לפני 32 שנה. זה, גם אם בסופו של דבר נכנעו הפלסטינים ללחץ הבינלאומי וביטלו את האירוע ברגע האחרון, הוא פרצופה האמיתי של הרשות הפלסטינית המתונה. בעוד גדודים של עיתונאים ופוליטיקאים לעת מצוא מנסים לשכנע אותנו שהבעיה היא בנו ובחוסר נכונותנו לשלום, הכיכר היא האמת. הכיכר הזאת היא מראה לספרי הלימוד ולתוכניות הטלוויזיה ולדרשות המסגדים ולקמפיינים של אפרטהייד וחרם ועידוד גורמי טרור. יש זוועה שהופנתה נגדנו על ידי הרשות הפלשתינית וספיחיה, ולא מנינו?

מעולם לא היה השקר כה נוח

הפלסטינים התרגלו לתגובות החלביות של ממשלות ישראל לדורותיהן כלפי כל פרובוקציה שהיא - מלבד פיגוע גדול במיוחד. לכן הם מוסיפים להשפיל אותנו ביודעם שיש להם קלף מנצח: הם מספקים לעולם את ההזדמנות לנקות את מצפונו מול היהודים. הנה, גם הם מתנהגים באכזריות כלפי החלשים מהם. אכן, עיסקה לא רעה. להכות ביהודים באמצעות הפלסטינים. מעולם לא היה השקר כה נוח, וההונאה - פוליטיקה רצויה. ג'ו ביידן ומרבית התקשורת הישראלית הנושפת בעורפה של הממשלה הזאת, יתעסקו ויגנו את הרצון לבנות בעיר הבירה של מדינת ישראל, בעוד האמת נמצאת שם, בכיכר ברמאללה - וזה המפתח להבנת הלאומיות הפלשתינית מאז היווצרה. הלאומיות הפלסטינית העתיקה כמעט הכל מהתנועה הציונית. לכן מאז ומתמיד היא סיפקה תמונת ראי הפוכה למצבנו הלאומי, לאידיאלים ולערכים המוסריים שלנו.

מול עולי הגרדום שלנו, הרוגי המלכות שעוז רוחם וטוהר נפשם הפעימו את דור התקומה ונסכו רוח גבורה בלוחמי צה"ל, תעמוד דלאל מוגרבי, רוצחת נוסעי אוטובוס תמימים, שרשעותה ואכזריותה הפכו ל"סמל לאישה הפלשתינית", כדברי חסידיה ברשות הפלסטינית. כל עם וסמליו, כל עם וגיבוריו.

"דלאל היא סמל לפלסטין", אמר פעם איש תיאטרון פלסטיני שהעלה הצגה ובמרכזה דמותה של המחבלת, "אנו דבקים בדלאל כשייכת לתודעה הפלסטינית". מילים כדורבנות. זאת התודעה הפלסטינית, וכל פתפותי הביצים על שיחות שלום והסכמים ושיתופי פעולה ושאר ירקות פוליטיים הם קצף מטופש על פניה של ההיסטוריה המדממת שלנו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully