פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      התינוק נולד עם יד קצרה יותר וביה"ח יפצה

      ילד שנולד כאשר ידו האחת קצרה מהשנייה יפוצה ב-667 אלף שקלים על ידי בתי החולים. הפיצוי יועבר למרות שלא הוכח שהסיבה למום נגרמה מהטיפולים שעברה האם

      בתי החולים מאיר בכפר סבא ויוספטל באילת יפצו ילד שנולד עם יד אחת קצרה יותר ב-667 אלף שקל – כך קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בירושלים. הפיצוי לילד יתקבל למרות שלא הוכח באופן מוחלט שהסיבה למום שנגרם לתינוק נמצאת באחריות בתי החולים.

      הילד והוריו הגישו ב-2001, באמצעות עורכי הדין יראון פסטינגר ומנשה קוגוט ממשרד עו"ד רון- פסטינגר, תביעה נגד בתי החולים ונגד קופת חולים כללית, לאחר שלטענתם, המום בידו הימנית של הילד נוצר בעקבות בדיקת סיסי שליה שנערכה לאם בבית החולים מאיר ב-1998, ושגרמה להפרעה באספקת הדם לזרוע. לטענת ההורים, המצב הפתולוגי לא אובחן וגרם למום. לדבריהם, המחט להוצאת החומר הוחדרה פעמיים לשק ההריון ולא כוונה למקום הנכון. בשל הביצוע הלקוי נוצרו רצועות במי השפיר, תופעה שמוכרת כגורם אפשרי לנזקים מסוג זה שנגרמו לילד.

      בנוסף, ההורים טענו שכחמישה ימים לאחר דיקור מי שפיר שבוצע לאם, היא חוותה ירידת מים. בית החולים יוספטל, אליו הגיעה בעקבות ירידת המים, לא יידע אותה בדבר הסיכונים שכרוכים בירידת המים בשלב מוקדם, דבר שלטענתה היה גורם לה להפסיק את ההריון. בתי החולים טענו מנגד שהבדיקה בוצעה כראוי ולא יצרה רצועות. עוד טענו, כי מלבד חוות דעת של מומחה מטעם ההגנה, אין הוכחה להיווצרות הרצועות, שלא נצפו באף בדיקה שנערכה לאם מאוחר יותר. כמו כן, הם טענו שלא היתה התרשלות בהמשך הטיפול.

      השופטת חנה בן עמי קבעה שלא הוכחה רשלנות בבדיקת סיסי השליה, אולם הוסיפה שלאחר מכן בוצעה באם בדיקת מי שפיר מיותרת, שעולה לכדי רשלנות. עוד קבעה, שהנתבעים התרשלו בהמשך הטיפולים באם. השופטת קבעה שלא הוכח שהימצאותן של הרצועות גרמו למום בהסתברות של למעלה מ-50%.

      על כן, בהתבסס על פסק דין שניתן לפני חמש שנים, שקבע כי במקרים מסוימים בהם קיים קושי מובנה בקביעת הקשר הסיבתי למלוא היקף הנזק, או כאשר קיים חוסר ודאות ביחס לסיבתיות, ניתן לסטות מכלל ההכרעה לפי מאזן ההסתברויות ולאפשר פיצוי חלקי בדרך הסתברותית או בדרך של אומדנא, כפי שקבעה השופטת בן עמי בפסק הדין. היא הורתה לפצות את הילד וההורים ב-40% מהנזק שנגרם לו, אותו העריכה ב-1.7 מיליון שקל.