פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לדבר שלום: אבל ברצינות

      לפני כשבוע שטח כאן חבר הכנסת אופיר אקוניס את משנתו בנוגע למערכה על עקרונות ההסברה של מדינת ישראל ("בלי להתנצל", "דעות" 03.03) והדברים מתקשרים לפתיחת שיחות הקירבה בין ישראל לפלשתינים על רקע ביקורו של ג'ו ביידן.

      בשעה שאקוניס שמייצג את הממשלה מציע לשנות את מושגי השיח - במקום "כיבוש" ו"פגיעה בזכויות הפלשתינים" נדגיש את זכותנו על הארץ וחזרה לחבלי המולדת - הבעיה של ישראל היא שהעולם מה לעשות לא מוכן לעכל את הסחורה המשומשת הזאת. כשהעולם רואה לפניו כיבוש הוא קורא לזה כך. כיבוש. הקהילה הבינלאומית מעולם לא אימצה את הציונות כאידיאולוגיה. העולם הכיר בנו כמדינה בעלת זכות קיום ואנו יצקנו את תוכני המדינה.

      מנחם בגין ז"ל היה אמון על הסגנון שגם אקוניס וחברי הממשלה מתברכים בו ואף על פי כן הוא החזיר את כל חצי האי סיני למצרים תמורת הסכם שלום ואף הכיר לראשונה ב"זכויות הפלשתינים."

      גם ראש הממשלה בנימין נתניהו בא מאותו בית אולפנא ימני וגם הוא בקדנציה הראשונה שלו חתם על הסכם חברון עם מי שנתפס אצלנו כ"צורר" יאסר ערפאת. בקדנציה הנוכחית נתניהו אף הכריז על תמיכתו ברעיון שתי מדינות לשני עמים.

      מי שמכריז כי הוא תומך בחלוקת הארץ איננו מתכחש לזכותנו ההיסטורית על הארץ אבל הוא כן מכיר בכיבוש כתופעה שיש לשים לה קץ ועל כן הוא סבור שיש להקים בחלק (לפחות) מן השטחים מדינה פלשתינית.

      גם ראש הממשלה הקודם אהוד אולמרט לא צמח בבית הגידול הפוליטי שלי. אולמרט הוא חניך תנועת החרות. בית"רי בנשמתו תרתי משמע. אבל מאז שאולמרט היה לראש ממשלה הוא חיפש את כל הפתרונות "היוסי ביילינים" גם אם בעבר לעג להם וזאת משום שהיה ברור לו שהם משרתים את האינטרסים האמיתיים של מדינת ישראל.

      הניסיון להסביר את מאבקנו על הארץ באמצעות שימוש בקודים ציוניים הוא ניסיון שיכול לשכנע אולי תושבים בשבי שומרון ובבית"ר עילית אבל אין לו שום יכולת לשכנע גם בעולם הגדול. דווקא היום כשמנסים לצייר אותנו בצבעים שחורים ולנהוג כלפינו כאל מצורעים עלינו להגיב באמירות שיש להן קשר עם המציאות ועם תפקידנו ההיסטורי.

      ישראל צריכה לרצות שלום באמת ולא רק לומר זאת. ישראל צריכה לקבל באופן עקרוני את היוזמה הסעודית ולנסות להגיע להסכם עם חלק הארי של מדינות ערב. אני חושש שעוד חמש שנים גם אקוניס ידגול בעמדות של ביילין והשמאל הציוני אבל אז כבר לא יהיה להם קונה בעולם ובקרב הפלשתינים.

      מנהיגות אמיתית לא צריכה לחשוש מאמירת דברי אמת להמוני העם שהרי מדינת ישראל לא תישאר יהודית ודמוקרטית ללא הקמת שתי מדינות לאלתר.

      צריך להתקדם במשא ומתן ברצינות כי מי שמנסה להרוויח זמן מחמיץ את האפשרות לנצל זמן זה לביסוסה של ישראל. כולנו מכירים את שנאתו של נשיא איראן לישראל ולעם היהודי אבל אם נדגול ב"שב ואל תעשה" נמצא את עצמנו מוקפים באחמדינג'אדים מכל עברינו.

      ההסברה הטובה ביותר היא מדיניות נכונה. ובאין מדיניות כזו כל שיטת הסברה חדשה לא תעזור.