שכרם של עובדי בנק ישראל יקבע על ידי המועצה המינהלית שתוקם בבנק ישראל. במקרה של חילוקי דעות בין האוצר לבנק ישראל על הסכמי השכר - ראש הממשלה הוא שיכריע בתוך חודשיים. קודם להכרעתו, יקבל ראש הממשלה חוות דעת מקצועית ממומחה בלתי תלוי לעניייני עבודה. במקביל, לא תוקם ועדה לענייני שכר בבנק - זו הצעת הפשרה שגיבש בצהריים יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) יחד עם נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר, יו"ר ההסתדרות עופר עיני, והממונה על השכר באוצר אילן לוין.
הפשרה הושגה בפגישה שכונסה בחדרו של יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה). בפגישה השתתפו סגן שר האוצר ח"כ יצחק כהן (ש"ס), נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר, והממונה על השכר אילן לוין כדי שינסו לגבש הסכמה.
מוקדם יותר, הופסקה ישיבתה של ועדת הכספים בעקבות מבוי סתום בין עמדות בנק ישראל וההסתדרות מחד לעמדת האוצר והממשלה מאידך. קודם להפסקה, הוזעק לישיבה יו"ר הכנסת ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד).
הרקע למחלוקת: הנגיד פישר אומנם הודיע שהושג הסכם עם משרד האוצר בדבר הפיקוח על שכרם של העובדים אבל בנשימה אחת התריע שהדבר יפגע בעצמאות בנק ישראל. "הצעתי לאוצר שהם יתנו לנו את היכולת לפקח על השכר באוצר ואני אתן להם את היכולת לפקח על השכר של בנק ישראל - הם לא היו בעד", אמר פישר.
פישר נאבק נגד הסעיף בחוק בנק ישראל המאפשר למשרד האוצר ובסופו של דבר גם לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקבל החלטות בנוגע לשכר עובדי בנק ישראל. בישיבה משתתפים גם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, והממונה על השכר, אילן לוין.
פישר התריע כי "מה שפוגע בעצמאות בנק ישראל היא העובדה שהשליטה על השכר בתוך הבנק נמצאת בידיים של גוף, שבינו לבין הבנק קיימים מתחים מבניים. יש בינינו חיכוכים ביומיום, ולכן לתת לצד אחד את היכולת לקבוע את מבנה השכר בתוך השני, משמע לתת להם כלי ללחץ על הבנק. לא רצוי שהכלי הזה יהיה בידיים של האנשים הנוכחיים".
הנגיד הוסיף כי "הדיונים על חוק בנק ישראל היו קשים. הבנתי את הפחד של האוצר שזה יפגע בסמכויות הממונה על השכר. ניסינו למצוא דרך שתאפשר לבדוק כל הסכם שכר, ולהוציא מהאוצר את המילה האחרונה על השכר, כשיש חילוקי דעות בין האוצר לבנק".
לפי הצעת החוק, המועצה המינהלית תאשר את מדיניות השכר של בנק ישראל. הבנק צריך לדווח לשר האוצר על כל הסכם ועל כל שינוי בשכר, במתכונת שבה מדווחים הגופים הממשלתיים לממונה על השכר. אם שר האוצר מתנגד לשינוי בשכר שהמועצה המינהלית אישרה, עליו לבקש ממנה לשנות את החלטתה.
במקרה שהמועצה לא מקבלת את דעתו של שר האוצר, העניין עובר לבדיקתה ולהחלטתה של ועדה מקצועית. במקרה שאחד מהצדדים לא מקבל את החלטתה של הוועדה המקצועית, ההחלטה הסופית היה בידי ראש הממשלה.
יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר כי "אני מעוניין להוציא את ראש הממשלה מהחוק. זה לא מכובד שהוא בחוק".
יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, הציע שהמועצה המינהלית תפקח על השכר של עובדי בנק ישראל. לדבריו, "במצב הנוכחי תהליך אישור הסכמי השכר על ידי האוצר, המועצה המינהלית, שר האוצר וראש הממשלה - ייארך 270 ימים וזה לא הגיוני. עשו הסכם בין הנגיד לבין משרד האוצר ושכחו שיש עוד צד - העובדים".
הממונה על השכר: "שהנגיד ימנה את הממונה על השכר"
אילן לוין, הממונה על השכר באוצר, אמר בציניות כי "ייתכן שהפתרון הוא שנגיד בנק ישראל ימנה את הממונה על השכר". לדבריו, "יש כיום שיתוף פעולה מלא עם הנהלת הבנק, אבל בעבר היו תשלומי פדיונות לעובדים בהיקף של מעל 2 מיליון שקל לעובד. תוספות צהריים של עובדים הפכו לחלק מהפנסיה. בכירים שקיבלו רכב צמוד מהבנק קיבלו גם החזר הוצאות רכב. עובדים יצאו עם פנסיה של 30 אלף שקל בחודש".
לוין הסביר כי "ההסדר המוצע הוא הסדר של פשרה והוא שומר שהסמכות לאשר את הסכמי העבודה תהיה בידי השלטון המרכזי. החשש הוא שהסמכות הזו תועבר לגוף שיש לו סמכות, אך אין לו אחריות". לוין הוסיף כי השכר בבנק ישראל גבוה משכרם של עובדי משרד האוצר. כלכלן מתחיל בבנק ישראל משתכר 6,300 שקל בחודש, ובאגף תקציבים באוצר 4,800 שקל. שכרו של משנה למנהל חטיבה בבנק ישראל עומד על 32,500 שקל לעומת משנה למנכ"ל במשרד ממשלתי ששכרו החודשי הוא 28,500 שקל. השכר של מנכ"ל האוצר עומד על 35,000 שקל בחודש, ומנכ"ל בנק ישראל משתכר 46,700 שקל.
במהלך הדיון התגלו חילוקי דעות בעניין הסמכות העליונה לאשר את הסכמי השכר בבנק ישראל. יו"ר הוועדה, ח"כ גפני, הציע להרחיב את הוועדה לענייני שכר שתוקם לפי החוק, ולצרף אליה את נציג האוצר - כך שהוועדה לענייני שכר תהיה הפוסק האחרון בעניין שכרם של עובדי בנק ישראל.
יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, הציע להרחיב את מספר חברי המועצה המינהלית בכל דיון בנושאי שכר. המועצה מונה לפי הצעת החוק 5 חברים חיצוניים שימונו על ידי הממשלה, וכן הנגיד והמשנה לנגיד. לפי הצעת עיני יצורפו לוועדה בדיוני השכר של עובדי הבנק גם הממונה על השכר והמשנה לממונה על השכר.
לוין התנגד לשתי ההצעות הללו והסביר כי לאוצר לא תהיה השפעה בפורומים הללו. לוין אמר לחברי הכנסת: "חוות הדעת המקצועית שלי היא שאתם מובילים להסרת הפיקוח של הממשלה על השכר בבנק ישראל. זו תחילת ההתמוטטות של השכר במגזר הציבורי ואיני מהלך עליכם אימים".
ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) היה הח"כ היחיד שהתייצב לצד האוצר והתנגד להפקעת הסמכות של בנק ישראל בקביעת שכר עובדי הבנק. וקנין אמר בכעס: "אי אפשר להחריג מוסד ממשלתי מסוייים מהפיקוח של משרד האוצר. למה להחריג את עובדי בנק ישראל מכל עובדי המשק? אנו מנסים לכסות ביופי. זה לא שייך לשכר. אם הבנק כל כך מתעקש נגד הסעיפים בנושא השכר, כנראה שמישהו רוצה שיהיה לו פתח לעשות בשכר כרצונו. האוצר ובנק ישראל ישבו על ההסכם הזה מעל שנתיים והגיעו להסכמה. פתאום בנק ישראל הגיע אלינו ופורץ את השכר".
ניצה קסיר, יו"ר ועד עובדי בנק ישראל, אמרה כי "סעיף השכר לא מקובל עלינו לחלוטין ומאוד מסורבל. יש בו מנגנון ארוך שאנו לא חלק בו. לא ברור אם אנו יכולים לנקוט בצעדים. זה לא סביר להנהלה ולבנק שיהיו עיצומים במשך תקופות ארוכות. אנו בעד פיקוח סביר אבל במנגנון זה יש משהו לא סביר. לא ייתכן שהעובדים וההסתדרות שהם חלק מהסיפור - הם בשלב ארוך מחוץ לתהליך. אנו מקבלים את הצעת עיני שבה יש פיקוח וגם אנו העובדים יכולים להמשיך איתו הלאה". באשר לרמת שכרם של עובדי בנק ישראל, אמרה קסיר כי רמת השכר של עובדים חדשים היא נמוכה.
עדכון אחרון: 13:40