דווקא יש תקווה

חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס זוכרת שהמדינה והמשק מנוהלים בידי גברים, אבל צופה שבעתיד מעמד הנשים יתעצם ויגבר בזכות חוקי משחק חדשים. טור אופטימי ליום האשה הבינלאומי

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס
08/03/2010

ציון יום האשה מידי שנה בשנה, מצביע יותר מכל דבר אחר על הדרך והמרחק שעלינו עוד לעבור בטרם נכריז על הצלחה. נכון, התקדמנו ולא במעט וניתן לציין בסיפוק הישגי נשים בתחומים שונים ומגוונים החל מעולם האקדמיה, המדע - ובתחום זה אי אפשר שלא להזכיר את פרופסור עדה יונת עם ההישג הגדול ביותר - לראשונה בישראל כלת פרס נובל למדע (לעומת תשעה חתני פרס נובל). גם בעולם המשפט, יש לנו לראשונה נשיאה לבית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש. דרך עולם העסקים ועד לפוליטיקה – ציפי ליבני ,אמנם לא לראשונה, אך ראויה לציון כאשה בראש המפלגה הגדולה ביותר בכנסת. אלו הן רק חלק מהדוגמאות.

אולם, בעצם הפניית האצבע וציונן לשבח של כל אלו אשר הצליחו ושמסמנות בעבורנו מודל לחיקוי, אנו נאלצות לפקוח את עיננו ולהביט לעבר השני, אל כל אותן נשים שלא צלחו את המשוכות הרבות בדרך, ולא בשל היותן חסרות כישרון או יכולת והן רבותיי הכלל. עם כל הכאב הכרוך בהודאה שכזו, הרי אלו שציינתי קודם הן היוצאות מן הכלל המעידות על הכלל.

המירוץ הבלתי-אפשרי

בואו נדבר על הזדמנויות ונשים. אבל לפני שנעשה את זה, דמיינו מרוץ 100 מטר משוכות בין שני מתמודדים, גבר ואישה. לאחד מציבים עשר משוכות ולאישה מציבים מאה משוכות. מי יגיע ראשון? שאלה מיותרת, זה לא באמת מרוץ הוגן.

נכון, זה ממש לא חדש. מרבית הנשים שקיבלו הזדמנות חוו לצידה קושי רב איתו נאלצו להתמודד (חייבת לשתף אתכם אבל הקושי היחידי שמטריד אותי עכשיו זה איך אני מתמודדת עם ההקמה של הילדים בבוקר), אבל יש בינינו כאלו שהתמודדו עם קשיים בעלי אופי אחר, ואף עשו זאת בצורה מעוררת הערצה, אולם אלו הם מסוג ה"סיפורים הטובים". לצערי, נשים רבות בחברה שלנו כלל לא זוכות להזדמנות והיא בגדר אינה קיימת בעבורן.

מי תשתתף במשחק החדש?

צריך להודות, שלא מעט נעשה במהלך השנים על ידי ארגוני נשים, ארגונים חברתיים, חברות כנסת ונציגי ציבור מובילים. התקדמנו, התפתחנו, אבל עדיין לא השגנו פריצה ממשית שהיא בבחינת מסה המשקפת את חלקנו בחברה.

החברה הישראלית היא בעלת מבנה מורכב. בחלקו קשיח במידה: אוכלוסית נשים בעלות פוטנציאל לא ממומש כגון: חרדיות, ערביות או סתם כאלו שחיות בפריפריה החברתית של המדינה, שבחלקן הקטן משתתף בכוח העבודה ואינו מממש את הגלום בו. מצד שני ישנה חברה דינמית יותר ופתוחה, בה לאישה פוטנציאל ואפשרויות רבות יותר למימוש. וזו אולי הפלטפורמה שבזכותה עם השנים פרצו קדימה נשים שהחלו לתפוס עמדות מפתח, לא במספרים משמעותיים, אבל במקומות חשובים בהם נוכחות אישה בעמדות אלו היו נראים רחוקים ובלתי מושגים. מרגע שהנשים הבקיעו חומה ופרצו דרך, הרי שהן סימנו את הנתיב לנשים נוספות. אך בואו לא נטעה ולא נטעה, החברה הישראלית וסדר היום הציבורי שלה עדיין מנוהל ומנותב על ידי הגברים.

עכשיו, הרשו לי להציע תחזית אופטימית משהו, על עולם הזדמנויות עתידי שמאותת לנו הנשים: העולם הגלובלי הווירטואלי, שהופך לנגד עינינו לזה שמפיל חומות וגורם לסדקים במבנה החברתי של החברה המערבית, שם נמצאת ההזדמנות הגדולה ליצירת המסה הקריטית בכל המעגלים. השליטה והכוח בעתיד שייכים למי שיהיה ראשון להמציא את ההמצאה החשובה הבאה, לבעל המחשבה המהירה והיצירתית. הכוח יהיה שייך לבעלי הרעיונות - שמתם לב, שלכל התכונות הללו אין אפיון גברי קלאסי?

עלינו רק להבטיח שבמשחק החדש תשחקנה גם נשים מרקעים שונים ומשכבות אוכלוסיה שונות, ללא קשר למצבן הסוציו-אקונומי ובידינו הדבר. ללא הזדמנויות לא יהיו גם הצלחות. מרגע שבמעגל החיצוני הזה יהיו יותר ויותר נשים הוא יקרין על המעגל הפנימי. המערכות הבירוקרטיות המסורתיות יושפעו מכך. דומיננטיות נשית במעגלים חיצוניים תביא להפנמה ולהכרה בכוחן הרב ובתרומתן הייחודית של הנשים בכל תחומי החיים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully