הספין של אבו מאזן

הניסיון להתסיס רוחות על הר הבית על ידי קיצוניים מוסלמים הינו יריקה לבאר ממנה הם שותים מזה שנים רבות. אף שלטון זר (לא הטורקי, הבריטי ואף הירדני) לא אפשר למוסלמים על הר הבית את מה שאפשרה ועדיין מאפשרת מדינת ישראל.

הקמת מסגד המרוואנה באורבות שלמה לפני כ-15 שנה מאפשר לאלפים רבים של מוסלמים להתפלל על ההר, בסמוך למסגד אל אקצה, תוך מתן חופש פולחן וכיבוד המסורת. מהומות על הר הבית יחייבו את גורמי אכיפת החוק להתחיל ולמנוע מצעירים להגיע ולהשתתף בתפילות תוך הפגנת יד ברזל כלפי הפורעים. כל ניסיונות השבתת טקסי התפילה בכותל תביא באופן ישיר ואוטומטי להשבתת התפילה על ההר, וזהו המסר העיקרי כלפי המתפללים הפלסטינים.

הרשות הפלסטינית רואה בהתססת העולם המוסלמי סביב הר הבית דרך להסיט את תשומת הלב מתבוסתם לחמאס בעזה. הספין אותו יוצר אבו מאזן עם אנשיו, כפי שקודמו יאסר ערפאת ניסה, עלול לחזור עליו כבומרנג היישר לרמאללה וערי הגדה, ובכך לערער יציבות שלטונו בדיוק כפי שקרה בעזה.

הציבור היהודי, הציבור הערבי והעולם כולו ראוי שיפנימו – ירושלים לא תחזור לעולם לגבולות 67'. יחד עם זאת ובאותה נשימה, ישראל תמשיך לאפשר פולחן דת לעולם המוסלמי. השימוש הציני שעושים גורמים פלסטינים באנשי השמאל הישראלים, שבחלק מהמקרים, האחרונים כלל אינם ערים לכך, מדאיגה ומרגיזה כאחד. אם בעבר קיצוניים מהימין המנסים לנצל את המהומות כדי לגרור את האזור בכלל וירושלים בפרט לגל מהומות, שימשו נורת אזהרה, הרי שהדבר נכון היום גם לכנף הקיצונית השנייה. פרובוקציות מצד שמאל וימין קיצוני מבית, מהוות רוח גבית להתקוממות האיסלמית בכותלי ירושלים.

מהומות בירושלים הן נזק אדיר לכל אוכלוסיית ירושלים – יהודית וערבית גם יחד. כך היה באינתיפאדה הראשונה, כך היה בשנייה ואסור לנו לאפשר היתכנות הדבר בפעם השלישית, רק בגלל מחרחרי ריב ומדון ואקטיביסטים נאיביים משני הצדדים, הנוטלים חלק בליבוי האווירה מבלי להבין את התפקיד המרכזי אותו הם ממלאים עבור גורמים עוינים בירושלים עצמה המעוניינים בתסיסה.
כל ממשלה בישראל שתחשוב להתחיל את המו"מ עם הפלסטינים בסוגיית ירושלים תמצא עצמה מתעמתת עם מהומות ולא מקדמות פתרונות אמיתיים. את סוגיית ירושלים יש ללבן עם הפלסטינים על בסיס אמון אחר לגמרי מזה שקיים היום (ובעצם לא קיים) - אמון הנבנה על צעדים מקדימים. רק אחרי שילובנו סוגיות עזה, איו"ש, גושי ההתיישבות ובקעת הירדן, אפשר יהיה להגיע לדיונים על ירושלים.

הסוגיה על הפרק של חידוש השיחות בין ישראל לפלסטינים, והפעם דרך מתווך צד שלישי היא הביטוי הנאמן ביותר להבדל בין חיפוש אחר פתרון אפקטיבי לבין חיפוש אשמים לבעיה. לא בכדי גם גורמים פלסטינים נבונים ומנוסים, דוגמת דחלאן, הצביעו על האבסורד שבחלוף 17 שנים של שיחות ישירות, מתחילים כיום שיחות עקיפות. פתרון אמיתי יבשיל אך ורק דרך שיחות ישירות.