הח"כים יאשרו השבוע את "ברית הזוגיות"?

שתי הצעות חוק "נפיצות" יידונו השבוע בוועדת החוקה של הכנסת. הוועדה תדון מחר בהכנה של הצעת חוק הגיור להצבעה בקריאה ראשונה, וביום שלישי תיערך הצבעה בוועדה לקראת הקריאות השניה והשלישית על חוק ברית הזוגיות. שתי הצעות החוק הוגשו על ידי יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו).

לפי "חוק הגיור", כל רב עיר או רב מועצה מקומית, או מי שכיהן בתפקיד בעבר, יוכל, יחד עם שני מקבילים לו בתפקיד לערוך גיור. בנוסף, החוק קובע כי כל מדינת ישראל תהיה אזור אחד לקבלת מענה מבית הדין. כך, תושב חיפה שיבקש לקיים את הליך הגיור בתל אביב או באילת יהיה רשאי לעשות כן. זאת בניגוד למצב כיום בו ניתן להתגייר רק במקום המגורים.

הצעת החוק קובעת עוד כי לא ניתן יהיה לבטל גיור שנערך בבית דין מיוחד לגיור, אלא אם בית הדין יקבע כי הגיור נערך על בסיס מידע מטעה. ח"כ רותם אמר לוואלה! חדשות כי חוק הגיור ייצור מהפיכה בנושא הגיור, כאשר יוכנסו עוד מספר גבוה של בתי דין שיורשו לגייר.

"אם בעתיד, כשאגיע אל מול שופט העולם ויאמר לי 'תגיד לי דבר אחד להגנתך' אומר לו: 'העברתי את חוק הגיור'. אנחנו יושבים על פצצה. יש למעלה מ- 300 אלף אזרחים שהם אינם יהודים על פי ההלכה, וכשהם באים להתגייר משגעים להם את השכל. לאחר השלמת החקיקה, הגיור יהפוך להיות ידידותי למשתמש", אמר רותם.

עם זאת, המתגיירים החדשים לא יקבלו אזרחות ישראלית באופן אוטומטי, ויהיה עליהם לעבור תהליך נוסף לשם קבלת אזרחות – דבר שהכעיס את הזרם הרפורמי. "התנועה ליהדות מתקדמת" שלחה מכתב לחברי הוועדה בו היא מזהירה כי, "אישורה של הצעת החוק, יטמיע, לראשונה בחקיקה הישראלית, הבחנה ברורה ובוטה בין יהודים (או זכאי שבות) מלידה ויהודים מכוח בחירה.

"הבחנה זו מנוגדת בתכלית לרוחה של מסורת ישראל, לערכי יסוד יהודיים וציוניים, ולתשתית הרעיונית הניצבת בבסיס הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וכמדינתו של העם היהודי. הצעת החוק גם תבטל פסיקות של בית המשפט העליון אשר הכירו בתוקפם של גיורים לא אורתודוכסים ותמנע הכרה בגיורים כאלו לצורך חוק השבות בעתיד".

רותם לא נשאר חייב והגיב לטענות התנועה, לדבריו, "אני לא רוצה שכל השוהים הבלתי חוקיים יבקשו להתגייר כדי שיוכלו לקבל אזרחות. הרצון הוא לפתור את בעיית הגיור, לא את בעיית האזרחות".

הצעת חוק "ברית הזוגיות לחסרי דת" קובעת כי בני זוג ששניהם חסרי דת רשאים להינשא בפני רשם הזוגיות ולהיות מוכרים כזו נשוי. הצעת החוק קובעת גם כי בית דין דתי הוא זה שיחליט בסופו של דבר האם אחד מבני הזוג משתייך לדת. אם כך יחליט בית הדין, רשם הזוגיות יצטרך לסיים את ההליך.

הערכה היא שיהיו להצעת חוק זו מתנגדים הן מקרב הציבור החרדי והן מקרב ארגונים ליברליים שיתרעמו על כך שהצעת החוק מתייחסת לחסרי דת בלבד. רותם משיב להם כי, "מדינת ישראל קיימת 62 שנה. מי שאומר הכל או לא כלום קיבלו עד היום לא כלום. אני לא מאמין בשיטה זו. נניח שהחוק פותר בעיה ל- 100 זוגות. זה חשוב. המתנגדים חוששים שאפסיק לטפל ביתר. אני אומר – אתם לא טיפלתם ביתר ולא רוצים לטפל במאה האלה, ואני אמשיך לטפל. צריך להיות חכם וללכת בשיטה נכונה ולהשיג את הדברים".