פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כסף למחייה

      איך זה ייתכן שניתוחים לבעלי חיים הם עסק כ"כ יקר, שבסופו אפילו לא מובטחת הצלחה בטוחה?

      אני רוצה לחלוק אתכם דילמה ישנה שלי. כולנו חרדים מהרגע בו חיית המחמד שלנו תזדקק לטיפול מציל חיים, שברוב המקרים יעלה לנו אלפי שקלים. חברה טובה מירושלים חוותה בחודש האחרון על בשרה את הקושי שבמעמד רשימת שיק על סך 15,000 שקלים, מול הרדמת הכלבה שלה. בחירה קשה ובלתי נתפסת. ניסיתי להבין בשיחה איתה את הרגשות העזים שמהדהדים בסיטואציה שכזאת.

      "מיקה איננה", היא מספרת. "היא מתה על מיטת הווטרינר. אני לא מצליחה להוציא את התמונה הזאת מהראש שלי. החברה הטובה שלי שוכבת שם עם עיניים עצומות, לא מגיבה לחיבוקים ולבכי. אני קוראת לה בקול שבור מעצב אך היא איננה. הווטרינר אומר לי: "אני מבין אותך". כמובן שהוא לא מבין, הוא מנסה לנחם אותי, דוחק בי שאעזוב את המרפאה, כך שהקליינט הבא יכנס.

      יום אחד, יצאתי עם מיקה לטיול וביקור חברה. בדרך ראיתי שמיקה לא מאחורי, היא התיישבה ולא יכלה לזוז. התקשרתי לווטרינר, הוא אמר לי להביא אותה. חשבתי לתומי שאולי ישנה בעיה באגן. הרי ידוע שלרועים גרמניים יש בעיות מסוגים שונים בגב. הווטרינר אישר ובישר לי שמדובר בבעיות בגב. הוא נתן כדורים, ואמר שכנראה שמיקה תצטרך לחיות איתם. נתתי אותם יומיים שלושה, המצב השתפר קלות, אבל היא הפכה עצובה, כבויה. שאלתי את הווטרינר לפשר השינוי, הוא אמר שמיקה בדיכאון. נתתי לה לאכול בשר, לבדוק אם היא בסדר. היא אכלה את הבשר, אבל הקיאה אחרי 5 דקות. זו היתה הארוחה האחרונה שלה".

      מאוחר מדי?

      חיות המחמד שלנו לא יכולות להסביר לנו מה כואב להן. לנו נשאר להבין את הסימנים. הבעיה היא שחיות המחמד שלנו, כדרכן בטבע, אלופות באמנות ההסתרה. כולם יודעים שאם בעל החיים אינו אוכל או שותה, ישנה בעיה. גם כאן, בשלב הזה, בהרבה מקרים, כבר מאוחר מידי.

      "ביום שבת בערב מיקה ישבה על השטיח ולא הפסיקה לבכות. לקחתי אותה שוב לווטרינר. הוא הרגיע אותי ונתן לי כדורים מעוררי תאבון, ואמר שאין לי מה לדאוג. אבל מיקה המשיכה להקיא כל הלילה, והבטן שלה התנפחה. בבוקר התקשרתי לרופא שאמר שאין ברירה, וצריך לקחת אותה לבית חולים ווטרינרי. בבית החולים, הרופאה הסתכלה עלי במבט מאשים, 'למה הבאת אותה רק עכשיו?'. הרופאים אמרו שהיא סובלת מכאבים חזקים. יש לה בבטן נוזל מוגלתי, שהמצב הוא קריטי והיא בסכנת חיים. אמרו לי שהוא עומדת למות, התחלתי לבכות. הרופאה אמרה: 'אני רוצה לידע אותך שמדובר בהוצאה של 15,000 ש"ח. את צריכה להחליט מה את עושה. הסיכוי היחיד שלה לשרוד, זה ניתוח'".

      המצב המסויט הזה, שבו רופאים מודיעים לך שחיית המחמד שלך עומדת למות, הוא בלתי נסבל. כדי להוסיף לדרמה הקשה הם מציבים אותך מול עובדה כלכלית יבשה והרת גורל בו זמנית. חשוב לציין לפני הכל, כי איני מדבר על אנשים שמצבם הכלכלי הוא מצוין. אפילו לא מצב כלכלי טוב מאוד. מדובר פה על אנשים כמוני וכמו רובכם, שמשלמים שכר לימוד, שכר דירה, חשבונות ומחייה, שלא משנה היכן אתם גרים, היא יקרה. וכאמור, אין לנו אלפי שקלים בשלוף. מה עושים? ברור לכולנו שתיאורטית, חיי הכלב או החתול הם יקרים מפז. אין סכום שלא נוציא ברגע האמת. יחד עם זאת, חשוב ברגעים אלה לשקול בצורה רציונאלית את היכולת הכלכלית האמיתית שלנו, כך שיהיה לנו איפה לגור ויכולת לספק לחיית המחמד שלנו את כל צרכיה.

      "גייסתי את הכסף שאין לי, ואת הכוחות האחרונים שלי. חיכיתי עם מיקה חמש שעות עד שהכניסו אותה לניתוח. היא נכנסה לניתוח רק בחצות, כי הגיעו מקרים יותר דחופים. נפרדתי מהיצור שהיה לי הכי יקר בעולם. הרגשתי את זה מאוד אחרי המוות, את הלבד. כל פעם שאני הולכת במדרגות, אני רואה אותה איתי. כשאני חוזרת הביתה אני עדין רואה אותה קופצת, מברכת אותי לשלום".

      המפלט האחרון

      15,000 שקלים זה לא מעט. למה הטיפולים הרפואיים בבעלי חיים כל כך יקרים? קשה לי להתעלם מעמדת הכח של מרפאות החירום, שיודעות שהבעלים ישלמו כל סכום ולו רק בכדי להשקיט את מצפונם. למה המדינה לא עוזרת לנו? כמו שמשרד הבריאות מגן על תושבי המדינה, הוא צריך לדאוג גם לבעלי חיים. לא לכולם יש את הכסף הזה. למה אף חבר כנסת לא חושב על זה אפילו?