(צילום: גדעון צנטנר, עריכה: גדי וינסטוק)
בהכרעת דין שעוררה ציפייה רבה בקרב שופטים, המשטרה ועורכי דין, זיכה היום (ראשון) בית המשפט לתעבורה בירושלים נהגת שהואשמה בנהיגה בשכרות, וקבע כי הרף הראוי לקביעת שכרות הוא 400 מק"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף, ולא 240 מק"ג כפי שהיה עד היום.
הנהגת הואשמה בכך שביולי 2007 נהגה בשעת בלילה ברכב בהיותה שיכורה. בדגימת אוויר שנלקחה ממנה באמצעות הינשוף נמדדו 315 מק"ג אלכוהול לליטר אויר נשוף. היא הורשעה, אולם בית המשפט המחוזי החזיר את התיק לדיון נוסף. בית המשפט דן בתיק פעם נוספת בהרכב של שלושה שופטים, צעד יוצא דופן במשפטי תעבורה.
פרקליטיה של האישה, עורכי הדין דוד קולקר ויוני שניאור, תקפו את אמינות מכשיר הינשוף. הם טענו שמדובר במכשיר נחות ביחס למכשירי נשיפה דומים בעולם, שאינו עומד בתקנים או סטנדרטים בינלאומיים ואינו מתוחזק כהלכה בארץ. במהלך המשפט העידו מומחים רבים, בהם מומחה של יצרנית הינשוף מגרמניה, טוקסיקולוגים, מומחים לתקינות מכשירים ועוד. על הפרק עמדה האפשרות לפסול את המכשיר לחלוטין, או לקבוע רף חדש לקביעת שכרות.
השופטים, יוסף ריבלין, אברהם טננבוים ואביטל חן, קבעו בהכרעת הדין שהינשוף "מבצע מלאכתו כהלכה ובאופן מדויק במרבית המוחלטת של המקרים". אולם, הוסיפו, "קיימים מקרים שבגינם ראוי לקבוע למכשיר שולי סטייה רחבים מאלו הקיימים כיום". לדברי השופטים, "שוליים אלו יבטיחו כי נהג יועמד לדין רק אם בגופו תמצא רמת אלכוהול העולה על זו שקבע המחוקק במדינת ישראל". לפיכך הורו השופטים להעלות את הרף ל-400 מק"ג בליטר אוויר נשוף. הם הדגישו שאין בכך קביעה שטווח האכיפה בין 240 ל- 395 מק"ג הינו פסול, וכי אם נהג יתפס עם כמות כזאת של אלכוהול, רשאית המשטרה להפעיל שיקול דעת ולדרוש מהנהג הנבדק להיבדק בבדיקת דם.
השופטים קבעו שלפני רכישת הינשוף בוצע מכרז כנדרש, וכי המכשיר אושר כהלכה על ידי משרדי הממשלה השונים בשנת 2000 ומחדש באופן פורמאלי בלבד בשנת 2007. המכשיר נרכש לאחר שבוצעו לגביו הדרישות הקבועות בחוק. "אנו ייחסנו לתיק זה חשיבות רבה והתיק נוהל כתיק עקרוני על ידי שלושה שופטים. אנו מקווים שהמסקנות הסופיות ישימו קץ לריבוי הטענות העקרוניות העולות חדשות לבקרים בבתי המשפט לתעבורה ברחבי הארץ, בשל כך שאמינות הינשוף הוטלה בספק", כתבו השופטים בפסק הדין. השופטים הוסיפו שראוי לבנות מסגרת חוקית בה ייבדק כל מכשיר אכיפה חדש לפני שיוכנס לשירות. "דרך זו תשחרר את בתי המשפט מדיונים ארוכים ומפרכים. לו היתה קיימת דרך כזו, היה נמנע גם ההליך שלפנינו", כתבו.
ביקורת רבה נמתחה בשנים האחרונות על הינשוף. כך לדוגמא, במשפט אחר התגלה כי שתיית סוגי מיץ שונים, בהם מיץ ענבים או מיץ תפוזים גורמת לסטייה משמעותית בתוצאות הינשוף, מה שעלול ליצור רושם שהנבדק שתה אלכוהול. שתיית תירוש, לדוגמא, גורמת לסטייה של 36% בתוצאות.
לדברי עמותת "אור ירוק", החלטת בית המשפט להעלות את רף האכיפה ל-400 מק"ג היא סטירת לחי למדיניות ממשלת ישראל, אשר רק לאחרונה חרתה על דגלה את המלחמה בתופעת השכרות. מחקרים מוכיחים כי כבר ברמה הקבועה כיום בחוק 240 מק"ג נפגעים כישורי הנהיגה. הרף אותו קבע בית המשפט נותן למעשה הכשר לנהגים שיכורים לעלות על הכביש". בעמותה טוענים כי "על שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ישראל כץ, לקבל אחריות מלאה על הנושא ולקדם במהירות האפשרית את החקיקה הקובעת 0% אלכוהול לנהגים צעירים ונהגים מקצועיים".