ביום שלישי האפרטהייד יצא מן הארון. בדיון שהתקיים בבג"ץ - שהגשתי עם ארגוני זכויות אדם נוספים, האגודה לזכויות האזרח, עדאלה והמוקד להגנת הפרט - בדרישה לביטול חוק האזרחות, ארגוני ימין, שהצטרפו לעתירה בניסיון לדחותה, לא הסתתרו כמו פרקליטות המדינה והחביאו את כוונתם מאחורי טיעון ביטחוני לכאורה. במקום זאת, הם הוציאו את השד הדמוגרפי מהבקבוק והשמיעו את האיום המופרך של הצפת המדינה בפלסטינים.
גם נציגת המדינה ניסתה לעשות שימוש בטקטיקת ההפחדה, ולהלך אימים על 11 השופטים בראשותה של הנשיאה ביניש, תוך שימוש בנתונים מבלבלים שהדיפו ריח גזעני, ולפיהם כל פלסטיני הוא מחבל בפוטנציה, כל פלסטינית היא מפגעת מתקתקת - ומשניהם נשקפת סכנה ביטחונית.
עמדה זו של המדינה עומדת בסתירה לעמדות שהביעו לאחרונה ראש הממשלה ושר הביטחון, שאמרו ששירותי הביטחון הפלשתיניים מראים אפקטיביות בפעילותם, והחומה מונעת פיגועים. אם כך, מדוע אין מבטלים את האיסור הגורף על כניסה לישראל, וחוזרים למצב הקודם, שבו הענקת אזרחות היתה תהליך מדורג שארך כארבע שנים? הרי מלכתחילה היה לשר הפנים שיקול דעת רחב ביותר ואמצעי בקרה על הקניית מעמד בישראל לתושב זר.
העובדה שלא עושים בדיקה פרטנית לכל מי שמבקש מעמד היא ענישה קולקטיבית, זלזול בחשיבות התא המשפחתי של אזרחי ישראל הערבים ופגיעה בזכויות היסוד לחיי משפחה ושוויון, כפי שטענה עו"ד דפנה הולץ?לכנר.
במדינת ישראל אין קבוע כמו הזמני, וכך גם "הוראת השעה" - שבמשך שמונה השנים האחרונות הוארכה תשע פעמים - הפסיקה להיות "זמנית" והפכה לנורמה גזענית פרמננטית היוצרת מצבים אבסורדיים, מפלים וקורעי לב.
אפליה מכוונת
מה יעשה פלסטיני ישראלי תושב המשולש שנישא לתושבת טול כרם ואינו יכול לגור איתה במשולש? השופט חשין בדיון בעתירה הראשונה בנושא בבג"ץ, שלח אותו לטול כרם. אך מי שמחליט לעזוב את ארצו וללכת אחר רעייתו מאבד את זכותו להיות בעתיד שוב אזרח המדינה. לעומת זאת, אחיו, שנישא לתושבת דנמרק, מקיים חיי משפחה נורמליים בכפרו. כשילדיו חולים הם מקבלים טיפול בחסות המדינה ומתחנכים במערכת החינוך. ואילו ילדיו שלו הם חסרי מעמד ונטולי זכויות בסיסיות רק משום שאמם הגיעה מהשטחים.
אני מאמינה בזכותו של העם היהודי למדינה, ושמדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי, וגם של כל אזרחיה. המדינה נוצרה ככלי לבני אדם לממש את זכויותיהם ושאיפותיהם, וכאשר המדינה פוגעת באזרחיה היא חותרת תחת תכלית קיומה.
אני רוצה שיהיה כאן שקט ביטחוני, שלא יהיו פיגועים ושיהודים וערבים יוכלו לחיות כאן ביחד. לצערי, מזה 60 שנה מתקיימת אפליה מכוונת נגד אזרחי ישראל הערבים, ששיאה בא לביטוי בחקיקה המפלה, תוך נשיאת שם הביטחון לשווא - חקיקה שמטילה מגבלות דרקוניות על חופש הנישואים של ערבים ומביאה לפירוקן של משפחות. איך ניתן להשלים עם כך שבמשך שמונה שנים החוק בישראל מפלה את הערבים בשל השתייכותם האתנית והלאומית?
הגיעה שעת מבחן. לבג"ץ ניתנת כאן הזדמנות לעשות תיקון מתבקש ולמחוק את אחת החרפות המכתימות את ספר החוקים הישראלי. עקרון השוויון מחייב שהמדינה תנקוט אותם האמצעים שהיתה נוקטת אילו מי שהיו מנועים מלהתאחד עם בני משפחתם היו אזרחים יהודים.
אם לא ייעשה כן, דווקא החוק הגזעני הזה, המתיימר לדבר בשם הציונות, עוד יאשש את המשוואה המכפישה והמרושעת שהציונות היא גזענות.