הממשלה צפויה לאשר היום שלושה כללי תקציב חדשים: הורדת הגירעון בתקציב באופן הדרגתי מ-5.5% השנה ל-1% ב-2014 ואילך; תקציב דו שנתי גם בשנים 2011 ו-2012; והעלאת תקציב ההוצאות של המדינה בכל אחת מהשנתיים הקרובות ב-2.6% תוצר במקום ב-1.7% בשנים האחרונות. האוצר מעריך, באופן בלתי רשמי, כי המשק יצמח השנה ובשנים הקרובות בכ-3.5% וכי הגירעון בתקציב 2010 יהיה כ-4.5% - נמוך מיעד הגירעון הרשמי של המשרד, 5.5%.
הממשלה תקיים היום ישיבה מיוחדת, שתוקדש לאישור הצעת האוצר לשלושה כללים פיסקאליים חדשים, לקראת הכנת תקציב המדינה הבא. זו הפעם הראשונה שהאוצר מביא לממשלה בנפרד מתקציב המדינה, הצעה לאישור כללים פיסקאליים חדשים בתקציב. ההצעה נחשבת למהפכנית. היא מוגשת לאישור הממשלה כחצי שנה לפני תחילת הדיונים על תקציב השנה הבאה. לאחר שתאושר בממשלה, תובא ההצעה לאישור הכנסת. ההצעה גובשה בתיאום עם יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ, ובתיאום עם בנק ישראל.
לדברי ד"ר אלדד שידלובסקי, ראש אגף כלכלה ומחקר באוצר, על רקע השיפור במצב הכלכלי של ישראל, על רקע העלייה בהכנסות המדינה ממסים בחודשים האחרונים והערכות להמשך העלייה בשנים הקרובים, האוצר יציע היום לממשלה מתווה יורד בגירעון בתקציב בשנים הקרובות. הגירעון בתקציב 2010, לפי הערכות מוקדמות של האוצר, הוא 5.5%. ההערכה הלא רשמית כעת היא כי הגירעון השנה יהיה 4.5%. לפי המתווה של האוצר, תקרת הגירעון ב-2011 תרד באופן דרמטי ל-3% תוצר, תקרת הגירעון ב-2012 תהיה 2% תוצר, תקרת הגירעון ב-2013 תהיה 1.5% תוצר ותקרת הגירעון ב-2014 ובשנים הבאות תהיה 1% תוצר בלבד.
כל אחוז תוצר שווה, במונחי היום, ל-7.5 מיליארד שקל. כלומר, ירידה בגירעון מ-5.5% ל-1% תוצר, משמעה ירידה בגירעון השנתי של המדינה ב-34 מיליארד שקל מ-2010 ל-2014. האוצר יציע לממשלה, בתמיכת רה"מ נתניהו, כי גם תקציב המדינה ב-2011 ו-2012 יהיה, בדומה לתקציב 2009 ו-2010, תקציב דו שנתי. ההחלטה תעוגן בהוראת שעה ולא בחקיקה.
האם התקציב הדו שנתי יעוגן בחקיקה?
ברבעון הראשון של 2012 יתקיים דיון בהשתתפות משרדי האוצר, רה"מ ובנק ישראל, ובו יוחלט אם לאמץ את התקציב הדו שנתי כמודל התקציב הקבוע של מדינת ישראל. אם ההחלטה תהיה חיובית היא תעוגן, אז, בחקיקה. לדברי שידלובסקי, תקציב המדינה הדו שנתי הראשון ל-2009 ו-2010 נחשב להצלחה. משרדי ממשלה רבים פנו לשר האוצר ולמשרד האוצר והציעו להמשיך במודל הדו שנתי, בנימוק כי הוא מאפשר להם עבודה עם ראייה לטווח הארוך, כולל חשיבה אסטרטגית יותר מעמיקה ויסודית, ובלי הלחצים של תקציב חד שנתי.
לדבריו, האוצר סבור כי תקציב דו שנתי טוב למשק. הוא מאפשר תכנון ארוך טווח, נותן אופק תכנון של שנתיים ולא של שנה, מגביר את היציבות השלטונית, מפחית את הסחר-מכר הפוליטי המלווה כל תקציב חדש, מגדיל את היציבות הכלכלית, ומפחית את השימוש בחוק ההסדרים, שכן יחד עם תקציב דו שנתי יהיה גם חוק הסדרים דו שנתי.
בנושא הגדלת תקציב המדינה לשנה הבאה, האוצר הגיע למסקנה כי השיטה הקיימת, שלפיה גדל התקציב בתחילה ב-1% מדי שנה ובשנים האחרונות ב-1.7%, מילאה את תפקידה והגיע הזמן לשנותה. לדברי שידלובסקי, האוצר הגיע למסקנה כי השיטה הקיימת, שהגבילה את ההוצאה בתקציב ל-1.7% גידול האוכלוסיה בישראל בשנה, מילאה את תפקידה כשהביאה להקטנת הוצאות הממשלה מ-50% מסך התקציב בתחילת העשור הנוכחי ל-42%-43% היום, השיעור הנהוג במרבית המדינות כיום, כולל מדינות OECD.
הקטנת הוצאות הממשלה בעשור האחרון פגעה בעיקר בתקציבים האזרחיים - בהם חינוך, בריאות, רווחה ותשתיות. בישיבות שהתקיימו באוצר בשבועות האחרונים הוחלט אפוא להגדיל את ההוצאה הממשלתית מידי שנה ביותר מ-1.7%. השיטה החדשה קובעת כי הגדלת תקציב המדינה השנתי תהיה תלויה ביחס החוב תוצר של ישראל בהשוואה ליחס החוב תוצר של מאסטריכט (60%) ובצמיחה הממוצעת של המשק ב-10 השנים האחרונות (3.5%). לפי השיטה החדשה יגדל תקציב 2011 ביחס לתקציב 2010 ב-2.6%, לעומת גידול של 1.7% בלבד לפי השיטה הישנה. תקציב 2012 יגדל ב-2.6% ביחס לתקציב 2011, ולא ב-1.7%.
משמעות הדבר - תקציב המדינה ב-2011 יהיה 333.8 מיליארד שקל, ב-3 מיליארד שקל יותר מהתקציב אם היה גדל ב-1.7% בלבד. תקציב 2012 יהיה גדול ביותר מ-3 מיליארד שקל מהתקציב בשנה זו אם הוא היה מחושב לפי השיטה הישנה. באוצר מעריכים כי בשנים 2020-2023 ישראל תגיע ליעד מאסטריכט, ליחס חוב תוצר של 60%. כיום יחס החוב תוצר של ישראל הוא 80%.