אי אפשר שלא להתפעל מראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן. כן, עם כל הסלידה, למרות כל ההכפשות והעלבונות שהטיח בנו, בהנהגה המדינית ובנשיא פרס. למרות כל הבריתות וההסכמות שהוא כורת עם מדינות כסוריה ואיראן, המצפצפות מראש כל גג על ארה"ב, דווקא ארדואן, אדם חם מזג, יכול לשמש מופת לכל מדינאי מתחיל העושה את צעדיו הראשונים, המהוססים, בזירה הבינלאומית.
מחר תובא להצבעה בוועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקני הצעת החלטה הקוראת לנשיא ארה"ב להכיר בטבח שביצעה לפני 95 שנה האימפריה העות'מנית בעם הארמני, ולכנות אותם אירועים מזוויעים בשמם המפורש: "ג'נוסייד", רצח עם. מעריכים כי טובים הסיכויים שהצעת ההחלטה תאושר. אבל טורקיה, בפעולת מנע, מפעילה השבוע בוושינגטון את הנשק הלא?סודי שלה, שכבר הוכיח בעבר את יעילותו: השדולה למען טורקיה, מתוגברת בחברי פרלמנט מאנקרה. ויש לטורקיה עוד אמצעי לחימה, כמה מפתיע, נגד אישור ההחלטה: ישראל.
כן, זו אותה ישראל אשר לאחר מבצע עופרת יצוקה ספגה מפיו של ארדואן כל עלבון אפשרי, שהורה גם לבטל את התמרונים האוויריים המסורתיים, המשותפים לארצו ולישראל. ארדואן, הנלחם במחתרת הכורדית בכל אמצעי לחימה אפשרי, האשים את ישראל, בהומור עצוב מן הסתם, בביצוע פשעי מלחמה עד כדי רצח?עם בעזה. זה ארדואן אשר קרא להוציא את ישראל מן האו"ם. בתגובה לסדרת העלבונות שהטיח בנו, הושיב סגן השר דני אילון את שגריר טורקיה בישראל על אותה ספה נמוכה ומפורסמת. עלבון גרר עלבון.
נא לא לעצבן את הטורקים
טורקיה מעולם לא התנצלה בפני ישראל. אבל ישראל התנצלה גם התנצלה. ובתמורה, נתלתה בטורקיה כרזה שנועדה להשפיל שוב את הנשיא פרס. ועתה, מה רומזת ישראל לחוגי הקונגרס, ערב ההצבעה הצפויה על הצעת ההחלטה שתכיר בג'נוסייד הארמני: אנא, אל תאשרו את ההחלטה בהצבעתכם. אמנם, חברי ועדת החוץ של הקונגרס הם "ציונים", ברובם (יו"ר הוועדה, הווארד ברמן, לא מתבייש להצהיר ברבים על ציוניותו) - אבל בפני הקונגרס מתחננת מדינת היהודים: "טורקיה יקרה לנו".
אולי יש סיבה טובה ליחס הסלחני, של ארה"ב וגם של ישראל, כלפי טורקיה: היא חברה במועצת הביטחון, וקולה יהיה חשוב מאד בהצבעה על סנקציות נגד איראן. טורקיה היא חברה בברית נאט"ו. הארגונים המדיניים, היהודיים, בארה"ב, מעולם לא נקטו בפרשת רצח העם הארמני עמדה מוסרית, היאה לכל מי שזכר השואה יקר לליבו, אלא רק נענו למה שנרמז מירושלים: נא לא לעצבן את טורקיה, גם לא את ארדואן, שהנחית סדרה של עלבונות על ישראל בזירה הבינלאומית.
כאמור, טובים הסיכויים שוועדת החוץ של הקונגרס, בהצבעה האמורה להתקיים מחר, תאשר את ההכרה ברצח העם הארמני. אבל האם תובא ההחלטה גם לאישורה של מליאת בית הנבחרים? הנשיא אובאמה לא יחפוץ בכך, ואת משאלתו זו הוא עשוי להביע בפני ננסי פלוסי, יו"ר בית הנבחרים. אבל איך שלא יהיה, ארדואן ייצא המנצח הגדול. אותו רק ניתן לכנות, ובצער, "קוסם". כי לעומת עשרות פרלמנטים בעולם, שהכירו ברצח העם הארמני, הכנסת בירושלים לא עשתה כן. בעניין זה, אין ספק ששגרירו של ארדואן בתל אביב יושב על כיסא הרבה יותר גבוה מכל כורסה של שר וסגן שר בישראל.