בלי משיח על שולחן הדיונים

בואו נדבר פעם אחת על ירושלים של מטה, בלי כנפי השכינה ודוד המלך והכותל המערבי והסוס אל?בוראק של מייסד דת האיסלאם מוחמד.

שכונת סילוואן נבנתה כגידול פרא אורבני. אזור שהיה ריק מתושבים נמלא מאז מלחמת ששת הימים. במרוצת שנים אלה הוצאו עשרות צווי הריסה של בתים בלתי חוקיים אלה. העירייה כמעט אינה מסוגלת לבצעם ומבזה בעל כורחה את שלטון החוק.

במקום להיקלע לעימות אלים, שעלול להתפתח לאינתיפאדה עקובה מדם, בא ראש העיר ניר ברקת עם הצעה שנועדה לעקוף את הצורך לאכוף את צווי ההריסה. תוכניתו כוללת מתן היתרי בנייה לאוכלוסייה הפלשתינית בסילוואן, שתוכל להגביה את בתיה כדי 4 קומות, והכל כחוק. זה יסיר ממנה את הסיוט של צווי ההריסה.

הבנייה המחודשת תתבצע תוך הסטת האוכלוסייה הפלשתינית מזרחה. במקום שיתפנה לא תתיישב אוכלוסייה יהודית אלא יוקם פארק, שכל כולו ריאה ירוקה. לאורך סילוואן יימתח מרכז מסחרי מודרני, משהו המזכיר את רחוב עמק עושי הגבינה מתחת להר הבית בתקופת הבית השני. עסקים לרובע עני.

כל חלופה גרועה מזו. תיתכן התעלמות מצווי הריסה של בתי המשפט, שהיא זילות חמורה של שלטון החוק; ומנגד ייתכן ביצוע הצווים, שהוא מתכון לשפיכות דמים ולמתיחות יהודית?פלשתינית. שני הצדדים מבינים זאת. אלא מה? עורכי דין ערבים מוכנים לנהל משא ומתן לקידום תוכנית ברקת רק במחשכים, וכאשר נחוצה התייצבותם בעד ההסדר המוצע הם נעלמים, או רואים אותם בשורה הראשונה של המפגינים נגדו.

אתמול ניסה ברקת לצאת בפומבי לדרך, ובנימין נתניהו ביקש להשהותו מחשש לעימות אלים בנשק חם, שיתפשט בכל השטחים ואף בתוך הקו הירוק. ראש העיר קיווה כי ההיגיון המונח ביסוד תוכניתו יגבר על יצרי האיבה. רק שירושלים היא עיר שיותר מכל מקום אחר עלי אדמות אינה מתנהלת באורח הגיוני. כל לבנה נתפסת כ"סלע קיומנו". כדי שהמשא ומתן העדין הזה יתנהל לטובת כל הירושלמים, צריך לגרש את המשיח משולחן הדיונים.