הרמטכ"ל סימן את הגבול

בהחלטתו להדיח אדם כמו תא"ל צ'יקו תמיר, שעשה כך כך הרבה למען ישראל, סימן אשכנזי גבולות ברורים של יושר אישי, אמינות ואחריות

ד"ר אורנה מרקוס בן-צבי
01/03/2010

הרמטכ"ל רב אלוף גבי אשכנזי, שקיבל החלטה להדיח את תת אלוף צ'יקו תמיר מצה"ל, החליט החלטה אמיצה וקשה - ברמה הפיקודית, הערכית והאנושית. אין כל ספק שתרומתו של תת אלוף תמיר לצה"ל ולמדינת ישראל היא גדולה, ומסיבות מובנות, הציבור הרחב מעולם לא יעמוד על מלוא תרומתו של האיש לבניית עוצמתו של צה"ל וכח הרתעתו. עם זאת, למרות האמפטיה, הכרת התודה על פועלו וההשתתפות בכאבו האישי של תמיר ומשפחתו - ברצוני להוקיר את ההחלטה האמיצה הזו של הרמטכ"ל.

גבי אשכנזי סימן את הגבולות הברורים, החדים והבלתי עמומים של יושר אישי, אמינות, אחריות אישית ומתן דוגמה אישית. כל אותם ערכים בסיסיים, שדומה שבמשך שנים רבות נשחקו בגלגלי המציאות המתעתעת, ולפרקים נדמו כסיסמאות שאבד עליהן הכלח. כל אותם ערכים שאמורים להיות אבני היסוד של כל מנהיגות באשר היא: פוליטית, חברתית וצבאית.

בפועל, בתהליך הסחף המתמשך וטשטוש הגבולות בחברה הישראלית, דומה שהגבולות הללו התעמעמו, היטשטשו ונעו לכאן ולכאן. מוטב ונשים דברים על השולחן. אלו לא הגבולות שהיטשטשו, אלא ערכי היסוד שלנו: ערכי המנהיגות, נטילת האחריות, האמינות, היושר, המקצוענות וההקפדה על הפרטים (והיה מי שאמר שאלוהים מצוי בפרטים הקטנים). אשכנזי הצליל את הערכים הללו באופן שאינו משתמע לשתי פנים.

הקומבינה כדרך חיים

בתהליך מתמשך ומסוכן, איבדה החברה שלנו את גבולות האמת. ההסתתרות המתחסדת מאחורי ניסוחים משפטיים מסובכים, ההצטדקות שאמורה לכסות את ערוות הפשלות והמחדלים במערכות הציבוריות שלנו, הפכה ללחם חוקנו. הפרשנות לכאן ולכאן ערערה את עמודי התווך הערכיים שלנו.

גבולות 'המותר' התחלפו בגבולות 'האפשר'. הסחף והוויתור על תשתית הכרחית של יושר, אמינות ואחריות חוצים גבולות ומגזרים, וחדרו כמעט לכל תחום בחיינו. הם השחיתו כל חלקה טובה, משום שאפשרו לפוליטיקאים מושחתים 'למתוח' את הגבולות ולבדוק אותם כל פעם מחדש. הם פתחו פתח לאינטרסנטים (בתחום ההון, שלטון, נדל"ן, תקשורת, ומה לא) לנצל את המרווח שבין ה'מותר' ו'האפשר', ולעשות הון מהעובדה שהמדינה אינה שומרת על הגבולות והמסמרות שהיא עצמה קבעה. כך נפתח פתח ענקי לשחיתות והעדר התנהלות תקינה בחלק ניכר מהמערכות הציבוריות שלנו.

תהליך זה מחלחל, למרבה הצער, גם לתחומים אחרים בחיינו כגון תחום החינוך. מה לא נאמר על הידרדרות ערכי המשמעת, הכבוד הבסיסי לסמכות ולמסגרת החינוכית - שהיו בעבר מאבני היסוד של התהליך החינוכי. אלו, לא עמדו בסחף, ונשחקו בלחץ מגמת עיגול הפינות וההתפשרות. בסופו של דבר, הביאו להידרדרות בהישגי התלמידים ומערכת החינוך כולה.

צעדו של אשכנזי מגיע ממקום של אומץ לב וראייה רחבה של טובת צה"ל שהוא עומד בראשו, וטובת המדינה. אשכנזי הציב תמרור עצור, במקום שהקומבינה הפכה להיות לחם חוקינו, ומיקם אותה מחוץ לתחום. הקומבינה שמבצעיה גוזרים קופון לזמן קצר, אך את מחירה האמיתי משלמת החברה בריבית דריבית: בהידרדרות מוסרית וערכית, בבינוניות, בהעדר טוהר מידות, בירידה מתמדת באיכות.

כל ארגון שאיננו מבוסס על בסיס ערכי מוצק, סופו שייפול כמגדל קלפים. נכון עשה הרמטכ"ל בצעדו והלוואי ויהיה זה האקורד הראשון לתהליך זהה בכל המערכות הציבוריות בחברה הישראלית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully