הצעת חוק שהוגשה אתמול תגביל את דמי הניהול באפיקי החיסכון השונים - קרנות פנסיה חדשות, ביטוחי מנהלים, קופות גמל ועוד. את ההצעה, שמהווה תיקון לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, הגישו אתמול הח"כים חיים כץ (ליכוד), שלי יחימוביץ' (עבודה) ואילן גילאון (מרצ). באחרונה פורסם ב-themarker תחקיר שחשף את העלות הגבוהה של דמי הניהול שנגבים מהחוסכים.
הצעת החוק של שלושת הח"כים מתייחסת לכל מכשיר חיסכון בנפרד ומפחיתה את התקרה המותרת לדמי הניהול באופן שיתאים למכשיר הספציפי. לפי ההצעה, דמי הניהול בקרנות פנסיה חדשות מקיפות (קרנות שמקבלות סבסוד ממשלתי בדמות אג"ח מיועדות) לא יעלו על 3.5% מהתשלומים השוטפים (פרמיה) לקופת הגמל, בתוספת 0.2% מהסכום המצטבר בחשבון העמית בקופת הגמל (צבירה), לעומת דמי ניהול מקסימליים של 6% מהתשלומים השוטפים ו-0.5% מהסכום המצטבר כיום. יוזמי ההצעה מציינים כי מדובר בהפחתה של כ-35% בדמי הניהול, לעומת ממוצע נוכחי של 4.5% מההפקדות השוטפות ו-0.4% מהחיסכון המצטבר.
עוד קובעת ההצעה כי דמי הניהול בקרנות פנסיה חדשות כלליות, קופות גמל וקרנות השתלמות לא יעלו על 0.7% מהסכום המצטבר בחשבון העמית, לעומת דמי ניהול מקסימליים של 2% מהסכום המצטבר כיום. לפי הח"כים, הפחתת דמי הניהול תהיה בשיעור של כ-50% לעומת ממוצע דמי ניהול של 1.4% מהחיסכון המצטבר כיום.
בביטוחי המנהלים יוגבלו דמי הניהול המקסימליים ל-4% מהתשלומים השוטפים בתוספת 1% מהסכום המצטבר. זאת לעומת המצב הקיים, שמאפשר לגופים המנהלים לגבות את דמי הניהול מהפרמיה ומהצבירה בכמה אופנים. משקלול של דמי הניהול בביטוחי המנהלים עולה כי דמי הניהול המקסימליים כיום הם 2% מהצבירה. יוזמי ההצעה מציינים כי בביטוחי המנהלים הפחתת דמי הניהול תהיה בשיעור של כ-25%, לעומת ממוצע דמי ניהול של 5% מההפקדות השוטפות ו-1.25% מהחיסכון המצטבר כיום.
צופים מתקפת לוביסטים
"אין ספק שהתחקיר היסודי והמקיף שערך באחרונה themarker היווה זרז לקידומה של הצעת החוק", אמרה יחימוביץ'. "עסקנו בכך רבות בעבר, אך לא הרגשנו רוח גבית בעניין ולא הגענו להסכמות עם הממשלה. כעת אנו מקווים שהעיסוק התקשורתי הרחב בסוגיה יגרום לממשלה להבין שחייבים לטפל בנושא בדחיפות".
שלושת יוזמי ההצעה מציינים כי נעזרו במומחים כדי לקבוע את התקרות לדמי הניהול באפיקים השונים. לפי הח"כים, הם עובדים על בסיס קבוע עם כ-15 מומחים מתחומי הפנסיה, שוק ההון והבנקאות. עם זאת, הח"כים מסרבים לפרט בנוגע לתחשיב שעל בסיסו נקבעו התעריפים המקסימליים. הכוונה היא בעיקר להערכות בנוגע להוצאות הרגולציה, השיווק והתפעול ופרמטרים נוספים של הגופים המנהלים, שעל בסיסם נקבעו התעריפים המקסימליים.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "מהסדרים שנעשו במשק בשנים האחרונות אנו למדים כי ניתן להקטין את שיעור דמי הניהול הנגבים מההפקדות החודשיות ומהצבירה לרמות נמוכות וסבירות יותר". הסדרים אלה נחתמים לרוב עם גופים גדולים, שמתמקחים על דמי הניהול עבור עובדיהם ומשיגים עבורם תנאים משופרים. עם ההסדרים הגדולים שנחתמו בשוק והורידו את דמי הניהול לעובדים ניתן למנות את הסדר "חברים ומרוויחים", שאליו הגיעה ההסתדרות, ואת גובה דמי הניהול שמשלמים עובדי חברת טבע בהתאם למכרז הפנסיוני של החברה. למעשה, בנוגע למכרז שמתקיים בימים אלה לבחירת קרן פנסיה לאנשי צבא הקבע אמר היועץ הכספי לרמטכ"ל, תא"ל מהרן פרוזנפר, כי הוא מצפה לדמי ניהול אפסיים ואף שליליים.
יוזמי ההצעה מצפים כי היא תיתקל בלובי אגרסיבי מצד בעלי האינטרסים - ובראשם חברות הביטוח, סוכני הביטוח וגופי הגמל. "אנו צופים מתקפת לוביסטים חריפה נגד ההצעה, ומעריכים שתהיה התערבות אגרסיבית של גופים רלוונטיים", אמרה יחימוביץ'. "ברור שיופעלו לחצים כבדים מצד בעלי הגופים המנהלים את הקרנות והקופות: הם הרי יודעים שכאשר תתקבל ההצעה, יקטן בור השומן שלהם".
"באחרונה הוכפלו דמי הניהול של קופות הגמל, ועל הכנסת לקבוע רגולציה שלא תאפשר השתוללות על חשבון הציבור כפי שנעשה בעמלות הבנקים", אמר כץ, המשמש יו"ר ועדת העבודה והרווחה. מחר צפויה הוועדה לקיים דיון בנוגע לדמי הניהול בחיסכון הפנסיוני. את הדיון יזמו כץ, יחימוביץ וח"כ חיים אורון (מרצ).
"החיסכון הפנסיוני נהפך להפקר ולכן יש לקדם את הצעת החוק במהירות האפשרית", הוסיף גילאון. "אסור לאפשר לאיש להכניס את ידו לכספי החוסכים ולקחת מהם".
כרבע מהחיסכון נעלם
העלייה בדמי הניהול בחיסכון הפנסיוני החלה ב-2005 לאחר רפורמת בכר, שהוציאה את מוצרי החיסכון מניהולם של הבנקים. ממחקר שערך מרכז המידע והמחקר בכנסת עולה כי דמי הניהול בקופות הגמל הבנקאיות שנמכרו לבתי ההשקעות עלו בין 2006 ל-2009 בכ-60%. מהמחקר עולה כי בגדיש - קופת הגמל הגדולה בשוק שנמכרה מהפועלים לפסגות - עלו דמי הניהול ב-51.3%; בתמר - קופת הגמל השנייה בגודלה שנמכרה מדיסקונט לכלל ביטוח - עלו דמי הניהול ב-35.4%; ובעצמה - קופת הגמל השלישית בגודלה שנמכרה מלאומי להראל ביטוח - עלו דמי הניהול ב-82%.
בנוסף, בתחקיר שפירסם themarker נחשף כי דמי הניהול המצטברים שמשלם חוסך ישראלי במשך שנות עבודתו נעים בין מאות אלפי שקלים למיליוני שקלים. חוסך שהשתכר בממוצע 30 אלף שקל בחודש במשך 37 שנים ובחר להפריש את כספי התגמולים והפיצויים שלו לקופת גמל, ישלם דמי ניהול מצטברים של כ-1.5 מיליון שקל - יותר מרבע מהסכום שהוא עצמו יזכה לקחת הביתה בגיל 67 (כ-4.1 מיליון שקל). אם העובד שילם דמי ניהול גבוהים יחסית (2%), הוא ימצא את עצמו עם חיסכון של 3.6 מיליון שקל בלבד, לאחר שכ-2 מיליון שקל התאדו לטובת דמי הניהול.
מצבו של חוסך שהפריש את חסכונותיו לביטוח המנהלים גרוע אף יותר. עם יציאתו לפנסיה הוא ימצא בחשבון שלו 3.9 מיליון שקל, לאחר ששילם 1.5 מיליון שקל בצורת דמי ניהול. אם לאותו חוסך לא היה מעסיק שהתמקח עבורו והוא שילם בממוצע דמי ניהול יקרים של 7% מההפקדות השוטפות ו-1.4% מהחיסכון המצטבר, אובדן החסכונות שלו יגיע ליותר מ-1.7 מיליון שקל.
"היד הנעלמה" לא עובדת
"מתברר ש'כוחות השוק' וה'יד הנעלמה' לא עשו את שלהם, וריבוי המכשירים הפיננסיים לא הכניס שפיות בדמי הניהול", אמרה יחימוביץ'. "אין ברירה אלא להוריד את התקרות בחקיקה לטובת הציבור, שחסכונות שצבר בעמל רב נגזלים ממנו".
למעשה, גם בכירים בענף החיסכון הפנסיוני הגדירו באחרונה את התחרות בתחום הגמל כ"תחרות על השלל ולא על הצרכן" - כאשר בתחום ביטוחי המנהלים לא קיימת כלל תחרות.
ניתן למנות שלוש סיבות עיקריות לכשלי השוק בחיסכון הפנסיוני. הראשונה היא כישלונן של רפורמות שהיו אמורות להוביל לשוק תחרותי: הייעוץ הפנסיוני בבנקים לא התרומם, רפורמת הניוד בביטוחי המנהלים לא הובילה לשינויים בענף ורפורמת קופות הגמל האישיות (ira) לא קורמת עור וגידים.
הכשל השני נוגע לתשתיות: היעדר מסלקה שיכולה להעביר מידע ולסלוק חיובים במהירות. במוצרים פיננסיים אחרים, כמו קרנות נאמנות, לקוח יכול להעביר במהירות את כספו מיצרן אחד לשני, אך לא כך בתחום הפנסיוני, שסובל מחוסר שקיפות ואינו מאפשר סליקת חיובים מהירה ויעילה. המשמעות היא שלחברות הביטוח וגופי הגמל יכולת להקשות על צרכנים שמעוניינים לעבור ממנהל אחד לאחר.
הכשל השלישי נוגע למבנה התמריצים לקוי במערך ההפצה העיקרי של סוכני הביטוח. התגמול של סוכני הביטוח נגזר מדמי הניהול שמשלם הלקוח. כלומר, ככל שדמי הניהול גבוהים יותר, הסוכן יקבל עמלה שמנה יותר. מצב זה מהווה ניגוד עניינים מובנה בין האינטרס של הלקוח לאינטרס של הסוכן.
עד כה לא הוציאו איגוד חברות הביטוח, איגוד קרנות הפנסיה ואיגוד סוכני ההסדר תגובה מסודרת. עם זאת, ההצעה כבר זכתה לתגובות צוננות.
לדברי יאיר אהרוני, יו"ר איגוד קופות הגמל ומנכ"ל הלמן-אלדובי גמל, דמי הניהול הנגבים כיום הוגנים והולמים את הדרישות הרגולטוריות המקצועיות הנדרשות מהחברות הפועלות בתחום. אהרוני טוען כי בשוק תחרותי, שבו מרבית השחקנים רחוקים מאוד מגבייה של דמי ניהול מקסימליים, אין צורך בהתערבות חקיקתית. לפי איגוד קופות הגמל, יש צורך להשוות את שיעור דמי הניהול המירביים בכל מסלולי החיסכון הפנסיוני, כדי שהעמיתים יוכלו להשוות בין אפיקי החיסכון ולבחור את המוצר הטוב עבורם.
"זהו פופוליזם זול", אמרו גורמים באחרים שוק. "כל חבר כנסת יכול לבוא ולזרוק מספר. הם יודעים אילו מערכות תפעול צריך בשביל להפעיל את החיסכון הפנסיוני? כמה עולה הרגולציה? אז ניתן פחות הנחות. גם ככה השוק לא נמצא במקסימום האפשרי אלא מתחתיו".