שמיניות באוויר

כן, יש לי בת בשמינית, בבית ספר תיכון באזור השרון, ובעוד 21 ימים היא יוצאת לחופש הגדול ולי זה אכפת. אכפת לי שהשמיניסטים, במקום להימצא בין כתלי בית הספר ובמסגרת לימודית טהורה עד לבחינות – הם מושלכים מחוץ לשער בטענה שכל אחד צריך את הזמן שלו; כדי ללמוד לפי צרכיו ויכולתו, לבד בבית. המורים, בשעות החופשיות, או איך שהם קוראים לזה ''חור במערכת', אמורים להימצא במתחם הבית ספרי כי הלימודים ביתר הכיתות - נמשכים.

נכון, זו חופשה שקיבלה מיתוג 'חינוכי' והוגדרה כחופשת לימודים, לקראת בחינות המתכונת והבגרות. עם זאת ברור כי חלק גדול מהחופשה ממוצה על ידי אוכלוסיית היעד – התלמידים, בשינה עמוקה עד לשעות הצהריים, סיורים בפייסבוק ובטוויטר, שיחות בסלולרי ומסרונים - על מה עושים ואיך ומתי נפגשים אחרי חצות.

בחינות הבגרות מתחילות בדרך כלל בראשית מאי ונמשכות עד למחצית חודש יולי. נוסף על בחינות הבגרות, התלמידים נבחנים במקביל בבחינה פנימית, המוכרת יותר בשם 'בחינת מתכונת'. את תאריכי בחינות המתכונת בתי-הספר קובעים על-פי בחינות הבגרות.

נוהלי משרד החינוך, זה שנים, מאפשרים לשחרר את התלמידים ליומיים הכנה לכל היותר, לפני בחינת המתכונת וכך גם לגבי בחינת הבגרות. חוזר מנכ"ל בנושא ארגון ומינהל, מורה על שיבוץ המורים המשתחררים מהוראה לצרכי תגבור הוראה של תלמידים הזקוקים לסיוע בחטיבה העליונה ובכיתות ט', לקראת המעבר לחטיבה העליונה. ברוב המקרים המצב שונה והנחיית המנכ''ל אינה עומדת במבחן המציאות. הסיבה: קושי להתאים בין שעות ההוראה החופשיות של המורים המשתחררים מהשמיניסטים, לשעות שבהן התלמידים הנזקקים פנויים לסיוע.

זאת ועוד, בתי ספר רשאים, זה שנים, לקבוע מערכת שעות שונה לקראת בחינות הבגרות, ומכאן שכל בית ספר נוהג כראות עיניו, בלי נוהל ממוסד וללא בקרה על תכנית הלימודים המונהגת. כך לפחות נמסר בשנת 2004 לוועדת החינוך של הכנסת שבדקה את הנושא.

חייבים לזכור כי בשנים האחרונות, בחינות הבגרות מפוזרות בין שנות הלימודים בתיכון. לפני כל בחינת מתכונת ובגרות בכיתות שלפני השמינית מקבלים התלמידים יומיים שלושה לצרכי לימוד בבית, כפי שקובע אותו חוזר מנכ''ל שהנחה לגבי השמינסטים. זו הסיבה שאין סיבה לשנות את הקיים דווקא בשנת הלימודים האחרונה. בנוסף, חשוב להזכיר למי שלא זוכר, כי זה המחזור שנפגע משביתת המורים הגדולה לפני שנה וחצי ונעדר חומר לימודי משמעותי למרות הניסיון לשיעורי השלמה.

צריכים את הזמן שלהם? יומיים שלושה בטרם הבחינה זה די והותר, ועד אז, יש לחייב את התלמידים להגיע לבית הספר וללמוד בהנחיית המורים את החומר לבחינות ואולי גם יימצא מעט זמן ללימודי מורשת. ואם יהיה מי שיאמר שהם למדו ויודעים כבר הכל ומה שנותר זו מלאכת השינון, הרי שגם את השינון ניתן לבצע בין כתלי בית הספר: אפשר לתרגל שאלות, לחזור ולהתחלק לקבוצות לימוד ושינון ולהגיע הביתה לנוח ולהתחבר לעולם הווירטואלי בלי נקיפות מצפון.

בנוסף, קיים חשש שרבים מהשמיניסטים וכנראה גם קברניטי מערכת החינוך, אינם מייחסים לבחינות הבגרות את המשקל הראוי כבעבר. הבעיה טמונה בעובדה שהכניסה ברוב המוסדות להשכלה גבוהה מוכרעת על פי מדדי הפסיכומטרי. לכך מצטרף משך השירות הצבאי והטיול שאחרי, המרחיקים את לימודי ההמשך ומחייבים מדד נוסף במדד הכניסה אליהם, כמו גם צ'אנס לשנות ולתקן ציונים בראש בוגר.

אין ספק וזו עובדה נתונה, שהזמנים השתנו. חלילה, שלא יהיה מי שיחשוב לרגע שהמבוגרים של היום לא סומכים על הצעירים שאו טו טו יהפכו למפקדי כיתות בצה''ל ושפיצים ביחידות וסיירות נבחרות.

נראה כי הפתרון למצב זה הוא פיקוח על מערכת השעות המונהגת בבתי-הספר לקראת בחינות הבגרות, מתוך הקפדה על העקרונות שלהלן: מערכת השעות תכלול מספר רב ככל האפשר של שיעורי תגבור והחלת מערכת השעות החדשה במועד סמוך ככל האפשר למועד בחינות הבגרות.

שיעורי התגבור יגדילו את סיכויי ההצלחה בבחינות ויקטינו את הנטל הכספי הנופל על כתפי ההורים שנאלצים לשכור שירותיהם של מורים פרטיים. במקביל - נוכחו תלמידי י"ב בבית-הספר תגבר והמסגרת הבית-ספרית תישמר גם בתקופת הבחינות.