אחת האחזקות הרווחיות של בנק הפועלים, חברת כרטיסי האשראי ישכראכרט, ממשיכה להציג רווחים נאים: הכנסותיה של החברה נותרו ללא שינוי ברמה של 1.266 מיליארד שקלים והרווח הנקי פחת ב-11% ל-154 מיליון שקל. עם זאת, הרווח הנקי פחת ב-11% מאחר ובשנת 2008 רשמה ישראכרט רווח חד פעמי ממכירת מניות מאסטרכרט. בניטרול רווח זה היתה ישראכרט מציגה רווח נקי של 153 מיליון שקל ב-2008 כך שב-2009 מדובר בעלייה של מיליון שקל ברווח שהם 0.6%. ברקע, מציגה ישראכרט עלייה של יותר מפי 2 (ל-29 מיליון שקל) בהפרשה לחובות מסופקים כלומר עבור חובות שישראכרט מטילה ספק ביכולתה לגבות.
בישראל ישנן 3 חברות ששמן "חברות כרטיסי אשראי", אולם עיקר הפעילות היא בעסקות בכרטיסי אשראי (כלומר גביית עמלות) ופחות במתן אשראי צרכני. אחת הסיבות לכך היא שכל חברות האשראי מוחזקות בידי הבנקים ולכן אינן יכולות להתחרות באמת בחברה האם על מתן אשראי.
מערכת כרטיסי אשראי מורכבת מ-4 שחקנים: חברת האשראי המנפיקה את הכרטיסים. הלקוח, בית העסק המכבד את הכרטיס, והסולק שהוא המוסד הפיננסי שמעביר את הכסף לבית העסק.
כאשר רוכשים מוצרים או שירותים באמצעות כרטיס אשראי, בית העסק מקבל את הכסף מהסולק (תמורת עמלה). בהמשך, משלם הסולק עמלה לחברת כרטיסי האשראי ("עמלה צולבת"). למעשה, משלם בית העסק עבור 2 עמלות: הראשונה לסולק והשנייה בגין העמלה שמשלם הסולק לחברת כרטיסי האשראי.
הפעילות של ישראכרט נחלקת לכמה מגזרים עיקריים: הראשון, עמלות מעסקות בכרטיס אשראי, שם גבתה ישראכרט 1.168 מיליארד שקל שהם 92% מכל הכנסותיה. תשלומים אלה מגיעים מעמלות שמשלמים בתי העסק לישראכרט תמורת הזכות לקבל תשלומים באמצעות כרטיס אשראי.
המגזר השני הוא פעילות מימון שבתוכה כמה תחומים: כרטיסי האשראי המתגלגלים שהם כרטיסים בהם הלקוח הוא שמחליט מתי ישלם עבור הקניות שביצע. זאת, בניגוד לכרטיסי האשראי הרגילים בהן מבוצע החיוב מדי חודש. כל סכום אותו החליט הלקוח לדחות לחודש הבא צובר ריבית כך שמי שאינו עוקב היטב אחר החיובים עשוי למצוא עצמו לפתע עם חוב גבוה. תחום נכיונות בתי עסק (כלומר מצב בו המוצר נמכר בתשלומים, אך בית העסק מקבל את התשלום המלא מאת חברת כרטיסי האשראי) וכן פעילות של מתן הלוואות לבתי עסק. סך ההכנסות ממגזרים אלה עלה ב-8.6% ל-252 מיליון שקל.
שכר הבכירים הסתכם ב-15.9 מיליון שקל
הפעילות של ישראכרט נחלקת לכמה מגזרים עיקריים: הראשון, עמלות מעסקות בכרטיס אשראי, שם גבתה ישראכרט 1.168 מיליארד שקלים שהם 92% מכל הכנסותיה. תשלומים אלה מגיעים מעמלות שמשלמים בתי העסק לישראכרט תמורת הזכות לקבל תשלומים באמצעות כרטיס אשראי.
המגזר השני הוא פעילות מימון שבתוכה כמה תחומים: כרטיסי האשראי המתגלגלים שהם כרטיסים בהם הלקוח הוא שמחליט מתי ישלם עבור הקניות שביצע וזאת בניגוד לכרטיסי האשראי הרגילים בהן מבוצע החיוב מדי חודש. כל סכום אותו החליט הלקוח לדחות לחודש הבא צובר ריבית כך שמי שאינו עוקב היטב אחר החיובים עשוי למצוא עצמו לפתע עם חוב גבוה. תחום נכיונות בתי עסק (כלומר מצב בו המוצר נמכר בתשלומים אך בית העסק מקבל את התשלום המלא מאת חברת כרטיסי האשראי) וכן פעילות של מתן הלוואות לבתי עסק. סך ההכנסות ממגזרים אלה עלה ב-8.6% ל-252 מיליון שקל.
הפעילות העיקרית של ישראכרט היא הנפקת כרטיסים ללקוחות בנק הפועלים אולם כמו כל חברות האשראי, גם ישראכרט מנפיקה כרטיסי אשראי חיצוניים ללקוחות בנקים אחרים.
נכון לתום 2009 מפעילה ישראכרט 2.241 מיליון כרטיסים כמעט ללא שינוי לעומת תום 2008. מתוך מספר זה, 1.931 מיליון כרטיסים מסווגים בסטטוס "פעילים" כלומר כרטיסים שמבוצעות בהן פעולות. מספר הכרטיסים הפעילים לא השתנה לעומת תום 2008.
הצמיחה של החברה מגיעה משוק הכרטיסים החוץ בנקאיים ובמיוחד באלה בהן סיכון האשראי (כלומר הסיכוי לתת הלוואה שלא תפרע) חל על ישראכרט: מספר הכרטיסים החוץ בנקאיים הפעילים הללו זינק כמעט פי 2 ל-308 מיליון שקל כרטיסים. מספר הכרטיסים בהם סיכון האשראי חל על אחרים נותר גם הוא ללא שינוי ברמה של 86 אלף כרטיסים
עלות שכרם של ששת בכירי ישראכרט הסתכמה בשנת 2009 ב-15.9 מיליון שקל: עלות שכרה של יו"ר ישראכרט אירית איזקסון הסתכמה ב-2009 ב-5.99 מיליון שקל מתוך כך 4.15 מיליון שקל באמצעות מניות ואופציות. עלות שכרו של המנכ"ל דב קוטלר הסתכמה ב-5.34 מיליון שקל מתוך כך 3.84 מיליון שקל באמצעות תשלום מבוסס מניות ואופציות. עלות שכרו של סגן היו"ר היוצא חיים קרופסקי הסתכמה ב-1.067 מיליון שקל מתוך כל 338 אלף שקלים באמצעות מניות ואופציות. עלות שכרו של דני אדירי הסתכמה ב-1.45 מיליון שקל ועלות שכרו של דודי דורון הסתכמה ב-2.06 מיליון שקל.