הסקר שנערך בתחילת השבוע בקרב כ?10,000 משתתפי הוועידה השנתית של התנועה השמרנית האמריקנית (סיפ"ק), שחבריה נמנים עם תומכיה המסורתיים של המפלגה הרפובליקנית, לא העניק ביטוי מלא לעמדותיהם של כל האגפים והזרמים המרכיבים את המפלגה, אבל המסר שעלה ממנו היה ברור וחד?משמעי.
לפי תוצאותיו של סקר זה, לא פחות מ?31 אחוזים מקרב המשיבים תומכים במועמדותו של חבר בית הנבחרים מטקסס, רון פול - שהוא בכלל חבר המפלגה הליברטריאנית ולא הרפובליקנית - בכל הנוגע למירוץ לבית הלבן ב?2012. זאת למרות שפול כבר ניסה את מזלו פעמיים, ב?1988 וב?2008, אך ללא הצלחה יתרה, ולמרות עמדותיו הקיצוניות והחריגות בסוגיות חברה, כלכלה ומדיניות חוץ. לעומת זאת, איש הממסד הרפובליקני, מיט רומני, המייצג זן של שמרנות שפויה ומתונה בהרבה מאשר עמדותיו ההזויות של פול, זכה בסקר זה ל?22 אחוזים בלבד מן הקולות.
מבחינתו של הנשיא אובאמה, שממשיך לצלול בסקרים, וששנתו הראשונה בבית הלבן התאפיינה בפער בלתי ניתן לגישור בין המישור הרטורי לבין כושר הביצוע שהפגין, מדובר בבשורה מרנינה.
שכן אם אכן משקף הסקר את תהליך גלישתה של היריבה הרפובליקנית אל מחוץ למרחב ההסכמה הלאומית הרחבה, הדבר משפר את סיכוייו להיבחר מחדש, ולו גם כברירת מחדל. זאת משום שרון פול נמצא מחוץ לשוליים הלגיטימיים של הימין האמריקני, ומרבית עמדותיו מהוות לא יותר מאשר הגחכה נלעגת של תפיסת העולם הרפובליקנית המסורתית - מה גם שהן נגועות בגזענות בוטה כלפי השחורים.
האם השכל הישר יגבר על השיקולים האחרים?
כך, למשל, בין היתר, מבקש חבר בית הנבחרים בן ה?74 לנתק את ארה"ב מכל המסגרות הבינלאומיות שהיא קשורה אליהן, ובכללן האו"ם וברית נאט"ו, ולשוב לעידן של בדלנות מזהירה.
בה בשעה התנגדותו למעורבותו של הממשל הפדרלי בחברה ובכלכלה הינה גורפת וגובלת באובססיה. זהו תעתיק דהוי של פט ביוקנאן הבדלן והאנטישמי, התלוש כמוהו מהוויית הגלובליזציה, הקושרת את אמריקה של המאה ה?21 לשאר חלקיה של המערכת הבינלאומית בעבותות שלא ניתן עוד לנתקן.
אם אכן זהו המסר שעולה ובוקע מכנס זה של הפלג השמרני במפלגה הרפובליקנית, הדבר מהווה נדבך נוסף במסלול התרסקותה. בשעה שאישים כמו מושל מינסוטה טים פולנטי, שהשקפת עולמם פרגמטית ביסודה, נותרו הרחק מאחור בסקר זה (פולנטי זכה לתמיכת חמישה אחוזים בלבד מהנשאלים), דווקא פול - שבין היתר מציע להפסיק באחת את כל הסיוע האזרחי והצבאי לישראל - הוא זה שנהנה מרוח גבית בוועידת השמרנים.
וכך, למרות חולשתו הפנימית של אובאמה, חולשה שמעניקה לכאורה למפלגה הרפובליקנית חלון של הזדמנות לשקם במהירות את מעמדה על בסיס חברתי רחב ומגוון יותר, הרפובליקנים עשויים להחמיץ את ההזדמנות.
יש להם כרגע אפשרות ליצור חלופה ראויה לממשל הדמוקרטי מתוך המרכז הפוליטי, אבל מתקבל הרושם שלפחות בשלב הנוכחי לא מסתמן קצהו של פתרון לבעיית המנהיגות בימין האמריקני.
דווקא בתקופה שבה נטש הנשיא לפחות מקצת מעמדותיו היוניות הראשוניות בסוגיות חוץ וביטחון ואימץ במקומן גישה ניצית ותקיפה יותר, נראה שהמפלגה היריבה מתרחקת מן המרכז עמוס המצביעים ושמה פעמיה לעבר שוליה של המערכת הפוליטית והאידיאולוגית. לית מאן דפליג שמתוך שוליים סהרוריים אלה הדרך לשלטון קיימת רק בחלומותיהם הפרועים של פול וחסידיו.
החודשים הקרובים עתידים להבהיר האם כלה ונחרצה מעם המפלגה הרפובליקנית לסתום את הגולל על סיכוייה לחולל מהפך בנובמבר 2012 (וזאת גם על ידי קידום מועמדותה של שרה פיילין), או שמא השכל הישר יגבר על כל שיקול אחר. אחרת היא תתקשה להסיט את מרכז הכובד הרעיוני והפוליטי שלה בחזרה אל תוך גבולותיו של השיח הלגיטימי.