שר התמ"ת, בנימין בן-אליעזר, חתם בשבוע שעבר על צו המרחיב את מספר היישובים המשתתפים בתוכנית ויסקונסין - כך שתכלול 2,800 מקבלי אבטחת הכנסה נוספים לטיפולה. ההרחבה נעשתה באישורם של שר האוצר ושר הרווחה. ההרחבה מפתיעה, לנוכח העובדה כי תוכנית ויסקונסין טרם קיבלה את אישור הכנסת, והיא מעידה כי התמ"ת והאוצר נחושים להמשיך עם התוכנית על אף ההתנגדות.
מדובר ביישובים משהד וכפר קנא, שייכנסו לטיפולו של מרכז ויסקונסין בנצרת; היישובים זכרון יעקב, תל מונד, קדימה וקלנסווה, שיוכנסו לטיפול מרכז ויסקונסין בחדרה; והעיר קרית גת, שתועבר לטיפולו של המרכז באשקלון. בנוסף נקבע כי יוחמר הפיקוח על המרכזים המפעילים את התוכנית. בין השאר נקבע כי המינהלה האחראית על תוכנית ויסקונסין בתמ"ת תגדיל את מספר הבקרים שלה, תערוך ביקורות פתע לפחות שלוש פעמים בחודש בכל מרכז, וכי מנהלת פניות הציבור של התוכנית תיזום ביקורים במרכזים - על מנת לשוחח באופן יזום עם משתתפי התוכנית.
כמו כן, מינהלת תוכנית ויסקונסין פנתה למשרד הרווחה בבקשה כי הרחבת התוכנית, אם וכאשר התוכנית תתפרש באופן ארצי, תהיה בשיתוף עם מרכזי משרד הרווחה בכל עיר.
טיפול באבטלה באמצעים של כפייה
תוכנית ויסקונסין, או בשמה החדש "אורות לתעסוקה", מיועדת לטפל במובטלים כרוניים בלבד - מי שאינם עובדים תקופה העולה על תשעה חודשים, חלקם אינם עובדים שנים או אפילו לא עבדו מעולם, והם מקבלים מהמדינה קצבת אבטחת הכנסה. מדובר באוכלוסייה שסובלת מחסמים המקשים עליה להשתלב בשוק העבודה. התוכנית, לכן, מתמקדת בטיפול אישי בכל מקבל אבטחת הכנסה - זיהוי החסמים שלו, נסיון להסיר אותם, וסיוע במציאת עבודה לרבות ליווי המשתתף במהלך העבודה.
הטיפול במקבלי אבטחת ההכנסה נעשה בכפייה - תחת האיום כי הקצבה תשלל מהם אם הם לא יגיעו למרכזים, ולא ישתתפו בתוכניות המוצעות להם שם. עם זאת, מפעילי המרכזים - כולם זכיינים פרטיים - אינם מתומרצים עוד על שלילת קצבאות (רק 20% מהתגמול מתבסס על שלילת קצבאות - זהו בקירוב הנתח של מי שאינם מופיעים בתוכנית כלל, על פי ההערכה משום שהם עובדים "בשחור"), אלא התמריץ שלהם מתבסס על השכר שיקבלו המשתתפים שהצליחו לשלבם בעבודה.
תוכנית ויסקונסין מתנהלת בישראל כבר ארבע שנים, בארבעה מרכזים בלבד ובמתכונת ניסויית. במהלך חמש השנים שונתה נוסחת התגמול של מפעילי המרכזים, וגם נערך אחריהם מעקב אקדמי הדוק. כל הגורמים המקצועיים שעקבו אחר התוכנית משבחים אותה, וקובעים כי שיעורי ההצלחה שלה הם מהגבוהים בעולם. על אף זאת, בכנסת נמשכת ההתנגדות לתוכנית - בשל עלותה הגבוהה יחסית, העובדה שהיא מופעלת בידי זכיינים פרטיים, והעובדה שבעבר תומרצו הזכיינים על שלילת קצבאות - ועדיין לא התקבל אישור הכנסת להרחבת התוכנית למסגרת כלל ארצית.
שר הרווחה יצחק הרצוג אמר בתגובה כי הוא הסכים לאמץ את המלצות ועדת המומחים, שהמליצה על הרחבת תוכנית ויסקונסין - זאת לאחר שקיבל המלצות דומות גם מהגורמים המקצועיים במוסד לביטוח לאומי. לדבריו, הוא נפגש עם שורה ארוכה של ארגונים חברתיים, שהשמיעו לא מעט ביקורת על תוכנית ויסקונסין, ואולם הוא השתכנע כי הרחבת התוכנית תלווה בשיפורים שעשויים לפתור את הבעיות. הרצוג אמר כי צריך להכניס שיפורים בתוכנית, ולשם כך נדרש שיתוף פעולה של אגפי הרווחה ברשויות המקומיות, בנוסף לשיתוף הפעולה הקיים כבר היום עם המוסד לביטוח לאומי.