למה לפגוע בנקודה הרגישה ביותר?

שביתה בבית לחם, אבנים בחברון, אבו מאזן בבריסל מזהיר מפני מלחמת דת - ואנחנו, בשם הגאווה הלאומית, ממשיכים לעשות מעשים שמתחילים בהחלטות ומסתיימים בהצהרות, אבל נזקם רב ומחירם יקר ומיותר.

עוד ביום ראשון בבוקר הבהיר לכולנו מזכיר הממשלה שהממשלה לא תתייחס למקומות מסוימים, ובתוך שלוש שעות מתקבלת החלטה (פה אחד!) שיש רשימה, ושמערת המכפלה וקבר רחל נמצאים בה. בא לציון גואל. לחץ מינימלי הצליח להביא לשינוי.

אז היתה רשימה, ולא בכדי לא היו בה שני המקומות הללו. מי שהכין את הרשימה המקורית הבין מה המשמעות של העלאת נושא כזה מעבר לקו הירוק, בעיקר בתקופה של "השהיית" הבנייה בשטחים. לא די בכך שהבנייה בירושלים נמשכת, שבניית מבני הציבור נמשכת, שאלפי יחידות דיור אושרו חמש דקות לפני ההכרזה על ההשהיה ושוועדת שרים מיוחדת מאשרת חריגים ואזורים מעבר לקו הירוק נכנסו למפת העדיפויות - הממשלה מחליטה עכשיו על שיפורים ושיפוצים בנקודה הרגישה ביותר: המקומות המקודשים בגדה המערבית. כל השיקולים המדיניים קורסים אל מול איום סרק פוליטי.

מה קורה שם בירושלים? מישהו באמת אינו מבין מה קורה היום לישראל? מישהו קורא רק את עמודי הספורט? מישהו אינו מבין מה משמעות אי קיומו של כל תהליך מדיני?

אז אולי יקום בירושלים מבוגר אחראי, ויודיע (את מה שיקרה בכל מקרה) שכל טיפול במקומות הקדושים ייעשה על דעת הרשות הפלשתינית? אולי מישהו יפנה את הגאווה הלאומית למקומות אחרים, ולא לחרחור העימות הבא?