נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, דיבר היום (שלישי) בארוחת הצהרים לכבוד שגרירים זרים בכנסת. בדבריו אמר ברק כי "הדמוקרטיה מוותרת לעתים על תוספת ביטחון, כדי להשיג תוספת של זכויות הפרט. במשך 28 שנותיי בבית המשפט העליון. ביקשתי להניח תשתית נורמטיבית שתעניק חירות וביטחון גם יחד, כשכוכב הצפון שלי הם ערכי המוסר היהודי".
"מבחנם העליון של השופטים הוא בסוגיות של טרור ובעת מלחמה, ואחריותם רבה יותר בסוגיות אלו. הם קובעים נורמות שיש להן השלכות גם לעת שלום", הוסיף השופט ברק והסביר כי "ביטחון המדינה איננו מהווה היתר בלתי מוגבל לפגיעה בזכויות הפרט, כשם שזכויות האדם אינן יכולות להצדיק בכל מצב פגיעה בביטחון. לא יושג איזון אם הביטחון או זכויות האדם יזכו להגנה מלאה".
השופט בדימוס אף הוסיף והתייחס לכוחה המעורער של הדמוקרטיה ודיבר על חובת מערכת המשפט להגן עליה. "איננו רשאים להניח את המשך קיומה של הדמוקרטיה כדבר מובן מאליו. הטענה 'זה לא יכול לקרות אצלנו' איננו נכונה - הכל יכול לקרות", אמר.
נשיא בית המשפט העליון לשעבר ניסה להסביר את דבריו והביא כדוגמה את השלטון בגרמניה בתקופת השואה: "אם זה קרה בגרמניה של קאנט, בטהובן וגטה זה עלול לקרות בכל מקום, גם אם לא בעוצמה מבעיתה כל כך. אחד הלקחים החשובים מהשואה של עמנו הוא הצורך לבנות מסגרות חוקתיות שבכוחן להגן על הדמוקרטיה. אחת מאותן מסגרות הוא בית משפט עליון חזק המפעיל ביקורת שיפוטית על חוקיותם של חוקים. בלי ביקורת שיפוטית הכוח משתלט על המשפט, הרוב משתלט על המיעוט והפרט עומד חדל אונים נגד השלטון".
השופט ברק: הדמוקרטיה בישראל יכולה ליפול
פנחס וולף
23.2.2010 / 14:13