במאמר הקודם דיברתי על הטנטרה, מתוך כוונה להמשיך ולספר עליה דרך הדמיון המפתיע (והלא מפתיע) שלה אל הריו אביירטו. כאמור, הריו אביירטו היא שיטה להתפתחות אישית הרמונית ותנועת חיים זורמת, כשבבסיסה עומד החיבור בין כל החלקים שלנו דרך ריקוד, תנועה, מגע, מוסיקה, קצב ונשימה.
פירושו המילולי של הריו אביירטו הוא: נחל זורם, נהר פתוח, והוא נולד בארגנטינה על ידי מריה אדלה, פסיכולוגית קלינית שחקרה דרכים פסיכו-פיסיות (גופניות-נפשיות) ליצירת התפתחות הרמונית באדם ומיצוי הפוטנציאל הגלום בו.
באמצעות תנועה וריקוד ניתן לבטא וליצור קשר עם אנרגיית החיים - תנועתה, דרכה, עוצמתה ומכלול תכונותיה, והשיטה מקדישה עצמה לגילוי הכוח היצירתי הטמון בנו, על מנת שנוכל לחולל באומץ שינויים בתוכנו ובכל מעגלי חיי היום-יום: משפחה, יחסים בינאישיים, יחסי עבודה, קהילה וחברה.
אל תפספס
אורגזמה טוטאלית עם היקום
הן בריו אביירטו והן בטנטרה הדגש הוא על החוויה הטהורה,
והעבודה מכוונת לרובד ההתנסות, זו שקרובה במהותה לאנרגיית החיים בהתגלמות הראשונית והמאוחדת שלה. שתי הדרכים האלו עובדות ישירות דרך הגוף ובאופן לא מילולי: האנרגיה החיה יכולה להעביר את החוויה הטהורה, כי היא חיים, אך המילים לא יכולות להעביר זאת, משום שמעצם טבען הן נאמרות ומתות ושום דבר חי אינו יכול להימסר דרכן.
טנטרה משמעותה אורגזמה טוטאלית עם היקום. כששניים מאוהבים הם מתמוססים ומתמזגים האחד בשנייה והם אינם עוד שניים - הגופים עדיין נפרדים אך נוצר גשר זהב ביניהם ותחושת השניות נעלמת. בשני הקטבים רוטטת אנרגיית חיים אחת, וחוויה זו מייצגת למעשה את קסמה של החוויה הטהורה.
הריו אביירטו והטנטרה עובדים שניהם עם תנועה כמרכיב מרכזי. הטנטרה פועלת על תנועתה של אנרגיית החיים מבפנים, ההופכת מאנרגיה היוצרת חיים לאנרגיה מינית וחושית, והריו אביירטו מתחיל ופועל בחלק שמעל לעור שלנו, בתנועה החיצונית-פיסית שכתוצאה ממנה מתרחשת גם תנועה פנימית. זרימת הנחל מזרימה אנרגיית חיים במעלה הנחל, יש מקומות בהם נוצרת בריכה ויש מקומות בהם הנחל הופך נהר והנהר גועש ושוצף, אבל זרימה תמיד תהיה בו.
התנועה משירה את האבק והלכלוך שדבקו ברוחנו ומכבידים על זרימתנו הטבעית. הרוח שלנו מכירה את הזרימה שבתנועה, היא כבר חוותה אותה בילדות: כשהיינו תינוקות חיינו את החוויה הזו במלואה, ללא עבר ועתיד, ספקות, לכלוך וצביעות, וכל מה שעלינו לעשות עכשיו זה רק להיזכר בזה.
להתקרב לאט
כל החיים אנחנו נעים בין הלבד לבין היחד. העניין הוא שלא כל כך למדנו איך לעשות את זה, אז בדרך כלל אנחנו פשוט קופצים ממצב למצב, בלי להיפרד, בלי להתקרב לאט, בלי להרגיש את המעבר, ובלי לדעת איך לנהוג בעצמנו ובאחרים.
הריו אביירטו והטנטרה עוסקים בדרגות שונות של אינטראקציה, ברמות שונות של יחד וביצירת תנועת חיים זורמת בין היחד ללבד. אנרגיה של חיים, רק במצבה החי והזורם, הנע, יכולה להתמזג עם עוד אלמנטים ועם עוד אנשים.
בשתי השיטות "הנעות" הללו מקשיבים כל העת לגוף - מקשיבים לו כמו שמצמידים את האוזן לקונכייה כדי לשמוע את הגלים של הים. הכל נעשה בחופש, ללא מאמץ, מתוך ריקוד פנימי וחיצוני, כשכל מה שעובר בדרך מתקבל כמו הסחף, המקלות, הלכלוך, השצף והאבנים שקיימים בנהר הגדול. וכשהמים זורמים האבנים מתרככות.
ענת לידרור מאחדת חלקים בריקוד ויוצרת גוף בתנועה, דרך "ריו אביירטו - נחל זורם": ריקוד, מגע ותנועת גוף-נפש. מנחה סדנאות, קבוצות ושיעורים קבועים ומלווה יחידים, בנושאים: עבודת גוף, השראה ותודעה, חיבור חלקים והרמוניה, אנרגיית חיים וטנטרה.