כל "מוסד" בעולם משתמש בדרכונים לא?לו

במפגשו עם שרי חוץ ממדינות שונות יעמוד היום אביגדור ליברמן מקרוב על המצוקה הדיפלומטית שבה שרויה ישראל מאז החיסול בדובאי. הן מפני שמדינות אירופה מעוניינות לנצל את משבר הדרכונים כדי ללחוץ עליה, הן מפני שהדבר מתחייב מן הגילויים על השימוש שעשתה בהם יד נעלמה החשודה בעולם כישראלית. רק בצרפתית הנאמרת בקיי ד'אורסיי אפשר להסביר מדוע מותו של טרוריסט בינלאומי מוכיח כי יש צורך בהקמת מדינה פלשתינית, או להפך.

לא ברור אם גורדון בראון אכן זועם על ישראל מפני שלא כיבדה התחייבות שהעניק לה יצחק שמיר ולפיה ירחק המוסד מכל דרכון בריטי, או מפני שנוח לו לריב עם ישראל עד לבחירות בסוף השנה כדי לזכות בתמיכת השמאל במפלגתו ועוד 3 מיליון מוסלמים המתגוררים באנגליה. במקרה זה ימצה את החקירה אפילו אם ישתכנע כי אין בידיו עובדות מוצקות כדי לקשור את ישראל לחיסולו של מחמוד אל?מבחוח, או אם הוא סבור כי זה היה הרג מוצדק. אם יש ממש בפרסומים זרים כי אז יש לישראל עניין רב להטיל ספקות. לשמור על דממת אלחוט. למשוך בכתף ככל האפשר. לכל המדינות היו משברים כאלה, והם הסתיימו. אך צריך להעלות את הבירור הציבורי מדרגה ולדון בו באורח עקרוני בלי לדעת מי חיסל את הטרוריסט מחמאס בחדר המלון.

ישראל מחויבת לרדוף טרוריסטים. בעשותה כן ברצועת עזה היא מגונה בדו"ח גולדסטון החד?צדדי. אומרים לה שהיא הורגת ללא הבחנה. אך כשמייחסים לה פעילות מדויקת הפוגעת ברב?מחבלים מובהק ומוכח, לוחצים עליה לחדול גם מזכותה להגנה עצמית ממוקדת. העולם רוצה לראות את ארגוני הטרור מתהלכים חופשי ויורים בזמנם החופשי, ולהטיל על ישראל איסור כמעט מוחלט להתגונן.

אסור שהדבר יקרה. אפילו הסתבכה ישראל בפרשת אל?מבחוח בטובתה או ברעתה, בפועל או בשוגג, החובה לרדוף את ראשי הטרור לא נפגעה כהוא זה. בבית חאנון ובדובאי. ברגע זה של משבר אסור לה לקבל על עצמה התחייבויות למחדלים בעתיד שלא תוכל לעמוד בהן ותתחרט עליהן.

כן, ומה לעשות - כל "מוסד" בעולם, שאינו יושב בחיבוק ידיים, משתמש בדרכונים לא לו. מי כאנגלים וכצרפתים המכבידים עתה על ישראל ומטיפים לנו מוסר יודעים זאת?

המשבר הדיפלומטי במקומו. הוא מובן, אבל לכל הצדדים צריך להיות עניין לקצרו לשביעות רצונם המלאה של כל המשתתפים.