"אם אהבתי איזה סרט, אני ארצה לראות אותו שוב ושוב". במשפט הפיוטי הזה תמצתה הפופ סטאר את אובססיית האקסים שתקפה אותנו בתחילת שנות ה?20 לחיינו. ומיד בסיומו התחלנו להתרברב בבגרותנו, ובסוף גם הרמנו אפל מרטיני לכך שהיום אנחנו יודעות טוב יותר.
בדיוק שבוע אחר כך, ביום המנוחה שמפריד בין שני ימי הולדת של שני אקסים, נראה לי פתאום אותו משפט של הפופ סטאר רלוונטי מתמיד. כדי לא להרים טלפון איחולים לכאלו ששברו את לבי, הייתי צריכה להזכיר לעצמי שהמשפט המדובר תקף בהנחה שהסרט הוא טוב - לא סרט אימה עם גופות מרוטשות. למזלי, בדיוק בשביל זה יש את זה שיודע, שתמיד שש להזכיר לי טעויות מעברי.
אני העדפתי ללכת למקום בשכונה האהובה והמוכרת, בעוד הוא התעקש להדרים עד יפו. לאחרונה מזלו בדרכים של זה שיודע לא שפר עליו, ומזלי בדרכים מעולם לא היה מזהיר. הצירוף בין שנינו ובין אופנוע היה נראה לי כמו תאונת שרשרת נוראית. אבל שוב נזכרתי במשפט של הפופ סטאר, ושוב נזכרתי שהיום אני אמורה להפריך אותו, כך שלמרות הסיכון, הרגשתי שאני מוכנה לצפות בסרטים אחרים. הוא נסע לאט לאורך כל השיבושים שבשדרות ירושלים, והביא אותנו בשלמות (יחסית) לקפה עלמה.
יש צירופים שכמוהם ניתן לראות רק ביפו, וקפה עלמה הוא אחד מהם. לכאורה, הייתם יכולים למקם אותו תחת כל עץ מת ולבנה הפוכה במרכז העיר, אבל כשמביטים בו מקרוב, רואים שהוא תולדה של אופייה המיוחד של יפו. כך, למשל, את העוגות הם לוקחים מפיס אוף קייק הסמוכה, ליד מכונת האספרסו עומד לו פינג'ן להכנת קפה שחור, ואת השולחנות מאכלסים כמה צעירים שברחו משכרי הדירות, כמה תושבים ותיקים עם רקע בולגרי וקבוצה של גל"צניקים גאוותנים.
התפריט לא ממש הרשים אותנו. למעשה, הוא גרם לי לרגע לרצות לראות שוב את הסרט שאני אוהבת, שמתנהל בבית הקפה השכונתי שלי. וכך, מבין מבחר מצומצם של סנדוויצ'ים/סלטים/ארוחות בוקר, הוא בחר בשקשוקה (35 שקל) ואני בארוחת הבוקר הסטנדרטית (45 שקל).
לא פעם כתבתי על ארוחות בוקר שהן משעממות, ובטח יש לא מעט קוראים שתמהים מה כבר יכול להיות מעניין בארוחת הבוקר. אז לכל אותם תמהים - לכו לעלמה ולמדו. נכון, אין חדש תחת הסאני סייד אפ - יש ביצים, גבינות וסלט, אבל בעלמה בכל זאת הצליחו להכניס בהם אופי. כך, למשל, הסלט היה גדוש בירוקים, עם תערובת גרעינים ורוטב חמצמץ ומיוחד. לצד פרוסה שמנמנה של פטה טובה קיבלתי גם כמה פלחי אבוקדו עם שמן זית, ובצד כל אלו היתה לבנה טעימה עם זעתר. במקום עוד ריבה תעשייתית, הגישו לי קונפיטורת תותים נהדרת, ובין הלחמים ביצבצו בורקס וקרואסון. יופי. השקשוקה של זה שיודע התאימה לבקשתו שתהיה חריפה, וליתר ביטחון הוא גם קיבל פלפלים אדומים בבלסמי.
שביעות הרצון נמשכה גם בשלב הקפה. לא התאפקתי והזמנתי שחור (עם ארוחת הבוקר), קיבלתי פינג'ן קטן שממנו אפשר למלא את הכוס בקפה סמיך וטוב. הוא הזמין את דיל הקפה והמאפה (20 שקל), וקיבל עוגת שמרים מרובת שוקולד (אבל לא מדי) ואספרסו שעליו אמר מילה שכמעט אף פעם לא יוצאת מפיו - "מצוין".
שבעים ומרוצים עלינו שוב על האופנוע. ומובן שלמרות כל ניסיונותי להוכיח שהפופ סטאר טעתה, לא נותר לי אלא להסכים איתה - אם יש סרט טוב, צריך לשתות בו קפה שוב ושוב.
בקטנה
סקס אפיל: אין כמו יפו בימים
אנשים: אסופה יפואית
עיצוב: בר קטנטן בפנים ושולחנות שמפוזרים בחוץ
שירות: לא תמיד עומד בקצב
הפוך קטן: 12 שקל
ליד ההפוך: עוגיית קוקוס חביבה שמוגשת עם הקפה
גישה לנכים: כניסה יש שירותים אין
טיפ: לנסות לא להתפתות לשכנים אבו חסן ופיס אוף קייק
שורה תחתונה: סרט שאפשר לראות שוב ושוב
קפה עלמה. יהודה הימית 19, יפו. טל' 7037474?074. פתוח: א'-ה' 07:00-20:00 ו'-ש' 07:00-18:00