מיוחד: אחמד טיבי שלא הכרתם

הוא אוהב את להקת אבבא, מתמוגג מדיוויד ברוזה ומשוגע על ג'וליה רוברטס. אחמד טיבי, הגניקולוג שהפך לפוליטיקאי הערבי הכי פופולרי בישראל, מדבר על שגעון הטוויטר שלו, חיבתו לגורי אלפי ועמדתו בענייני שרה נתניהו. ראיון א-פוליטי

ניר יהב
19/02/2010

שלושה שבועות לאחר שנשא את אחד הנאומים המרגשים ביותר שנשמעו במליאת הכנסת, התגובות על דבריו של ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) ביום השואה הבינלאומי לא מפסיקות לזרום. ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך אותו, יו"ר הכנסת רובי ריבלין תאר אותו כנאום הטוב בתולדות הכנסת, השר יוסי פלד אמר שהתרגש עד דמעות ומאות יהודים וניצולי שואה לא מפסיקים להתקשר לטיבי ולהודות לו על הדברים המרגשים שאמר.

אבל לא רק במגזר היהודי. גם מהמגזר הערבי מגיעות אליו עשרות תגובות תמיכה. רק לפני כמה ימים התקשרו אל טיבי סטודנטים ערבים ואמרו לו שבנאומו המרגש הוא הצליח סופסוף להציג את הערבים באור הומאני. "היהודים מבינים כעת שיש לנו אמפתיה כלפי הסבל היהודי בשואה", אמרו לו בהתרגשות.

כשעמד על דוכן הנואמים בכנסת לפני שלושה שבועות, טיבי הביט שמאלה וראה את מבטו המהופנט של היו"ר ריבלין. בין לבין גם הגניב מבט לעיניהם של יתר חברי הכנסת והבין שהוא שוב הצליח לחדור ללבבות שלהם ושל הציבור בישראל. במקום שבו יהודים רבים נכשלו, אחמד טיבי הצליח. אולי זהו סוד קסמו.

מזה שנים רבות מנהלת החברה היהודית-ישראלית יחסי משיכה-דחייה עם ד"ר אחמד טיבי. דחייה וכעס על דבריו הבוטים והחדים נגד הכיבוש ונגד מדיניות האפליה כלפי ערביי ישראל, ומשיכה וחיבה על כך שהוא מקפיד להשתתף בכל טקס לציון יום השואה, על כך שהוא מדבר עברית טובה יותר מרוב הישראלים, על כך שהוא יודע לתמצת בכמה מילים תחושות ורגשות, ועל כך שהוא מקפיד לצחוק על עצמו כשהוא מתארח בתפקיד עצמו באולפן "ארץ נהדרת". ואולי בעצם דווקא כאן נעוץ סוד קסמו.

ח"כ טיבי, אתה נהנה להיות פוליטיקאי?

"אם לא הייתי מרגיש סיפוק, הייתי עוזב. זה יכול להגיע בשלב מסוים. אני כבר 10 שנים בכנסת, מהמחזור של ליברמן ולבני. אני חושב שהצלחתי לבסס סגנון שונה, אחר, של עבודת חבר כנסת, בעיקר חבר כנסת ערבי, גם בהישגים הפרלמנטרים, גם בסגנון הדיבור והגישה אל החברה הישראלית, וגם בדיבור בגובה העיניים תוך הדגשת הפן הלאומי והאזרחי".

נבחרת על ידי שלושת העיתונים הערבים בישראל כפוליטיקאי הערבי הפופולרי ביותר בפער גדול ממתחריך. הסיבות שמנית כרגע הן בעצם הסיבות לפופולריות שלך?

"אני חושב שהציבור שבחר רואה סגנון אחר של עבודה. אני לא מתייחס לעצמי כאל עוד חבר כנסת מ-120 חברי הכנסת. אם הייתי מתייחס כך לעצמי, הייתי פורש מזמן. אני יודע שיש לי תקרת זכוכית. המקסימום שאדם כמוני יכול להגיע אליו בכנסת כזו הוא תפקיד סגן יו"ר כנסת, ולשם הגעתי. אני לא רוצה להיות שר, אני לא מתאים לתפקיד והתפקיד לא מתאים לי בקונסטלציה כזו של המשך כיבוש ויחס מפלה לציבור הערבי. להיות חבר בממשלה זה לשאת באחריות קולקטיבית להחלטותיה. שר בממשלה נושא באחריות להפצצת עזה גם אם הוא מתנגד לכך.

לכן זו החלטה מודעת להציב לעצמי תקרת זכוכית, מגבלה. אני מפצה על זה בעבודתי הפרלמנטרית, בהשפעה על משרדי ממשלה ובחקיקת חוקים. בצניעות ובהכנעה אני אומר שבשתי הקדנציות האחרונות העברתי בכל קדנציה ארבעה-חמישה חוקים, לראשונה בתולדות הפרלמנטריזם הערבי בכנסת. בדרך כלל כמעט ולא הצליחו להעביר חוקים. אגב, מירב החוקים שלי הם חוקים אוניברסלים, אזרחיים וטובים לכלל האזרחים. אין לי שום התנגדות להיעזר או לעזור לחברי כנסת שיש תהום רעיונית או מדינית פעורה בינינו, בנושא העברת חוקים שטובים לכל האזרחים. למשל שיתוף הפעולה עם ח"כ אריה אלדד בחקיקה בנושאי בריאות".

אתה תסכים להיות שר רק לאחר שהכיבוש יוסר?

"כשהכיבוש יוסר, השיח צריך להיות שיח אזרחי. לכן אני ממש לא חושב על העובדה שאהיה שר. שואלים אותי בכנסת 'אתה כבר עשר שנים בכנסת, אתה לא רוצה להיות שר?', האמת שלא. אני מרוצה מהעובדה הזו. חלק מאנשי קדימה רק הגיעו לכנסת וכבר רוצים להיות סגן שר. אמרתי להם 'תלמדו מחברי הכנסת הערבים. אנחנו לא רוצים להיות שרים ולא סגני שרים'. כיסא בממשלה זה לא תכלית הכל. זו לא שאיפה שאי אפשר בלעדיה".

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן שיכול להציל את חייך במקרה חירום רפואי

מוגש מטעם שחל

במדינה אוטופית, איזה שר היית רוצה להיות?

"יש כאלה שמנסים להדביק לי ולחברי הכנסת הערבים תוויות לפיהן אנחנו עוסקים רק בסכסוך. ראשית, זה חשוב ואמשיך לעסוק בזה כי יש כיבוש. אבל בדיקה מדוקדקת של תחום הפעילות שלי תגלה ששמונים אחוז מהפעילות עוסקת בנושאים חברתיים-כלכליים, בעיקר של הציבור הערבי, אך גם נושאים כלכליים. עכשיו למשל אני עובד על הצעת חוק שמטרתה לקצר תורים בשירותי רפואת מומחים".

אז התשובה שלך היא 'שר הבריאות'?

"לא, ממש לא (צוחק). אני מתעניין גם בנושאי בריאות, גם בנושאים שקשורים לצעירים, אנחנו מעניקים מדי שנה מלגות למאה סטודנטים ושולחים אותם לאוניברסיטאות בירדן. אני גם עוסק בנושאי ספורט - הצלחתי לגייס כספים לבניית אצטדיון דוחה בסכנין, ועכשיו הצלחתי לגייס 2.2 מיליון ש"ח לשדרוג האצטדיון בטייבה. כמובן שהתחום המדיני גם קרוב לליבי מאד. אני חי את הסכסוך יום-יום".

יש חברי כנסת שאתה מיודד איתם?

"כן. אני יודע איפה אני עובד, הכנסת היא לא סניף של הליגה הערבית ולא חלק מהוועידה האיסלמית. זה הפרלמנט הישראלי, יש פה סיעות שונות. זהו מקום עבודה אך יש גם יחסי אנוש. יכולה להיות תהום מדינית ואידיאולוגית ביני לבין ח"כ מסוים, אך לא אכפת לי להגיד לו שלום ולשתות איתו קפה במזנון. חלק מחברי הכנסת הערבים חושבים שזה לא בסדר אבל הם נפגשים בחדרי חדרים עם האנשים האלה. אני עושה את זה במזנון, שהוא המקום החשוף ביותר במדינת ישראל, ושם לפעמים נחתכים דברים. חלק מההישגים שלי לא הושגו בוועדות ובמליאה אלא במזנון. לפעמים אני נפגש שם עם שרים. זה לא משנה כהוא זה לא את השקפת עולמי ולא את השקפתו של חבר הליכוד שיושב איתי במזנון. מבחינתי יחסי אנוש הוא דבר חשוב".

אין שום פוליטיקאי שאתה מיודד איתו מחוץ לשעות העבודה?

"כמעט ולא. עם זהבה גלאון היתה ידידות גם מחוץ לשעות העבודה. אני והיא מאד מיודדים. כנסת בלי זהבה היא כנסת פחות טובה ופחות אנושית. בכנסת הזו אין ולו ח"כ יהודי אחד שמתעסק אך ורק בזכויות אדם וכיבוש. זה אומר הרבה. לכן חשוב שזהבה תחזור במהרה לבניין הזה".

כשהיית ילד רצית להיות פוליטיקאי?

"לא, רציתי להיות רופא, אבל יש דברים משותפים בשני המקצועות - אני ממשיך לעסוק ולטפל בווירוסים בשני התחומים. יכול להיות שהדחף הפוליטי היה קיים תמיד. אני זוכר שכשלמדתי בתיכון טירה הייתי פעיל יותר מאחרים מול ההנהלה. אבל האמת היא שכל החיים שלנו כאן הם פוליטיים. צעיר ערבי שמגיע לאוניברסיטה נתקל בבעיות קבלה אם הוא רוצה, למשל, ללמוד רפואה. יש היום הגבלות גיל, באמתלה של 'חוסר בשלות' וזה לא צודק ובלתי שוויוני. בשיטה החדשה ירד מספר הסטודנטים הערבים בבתי ספר לרפואה באופן דרסטי.

התקבלתי בגיל 19, למדתי חצי שנה בטכניון ביולוגיה ואז עברתי לאוניברסיטה בירושלים, ואני לא חושב שהרגשתי לא-בשל ללמוד רפואה. רבים מחבריי היהודים והערבים שהיו איתי באותה שכבת גיל הם רופאים מצוינים היום. אגב, מירב הרופאים הם ערבים והסיבה לכך היא פשוטה. היהודים יודעים את זה מההיסטוריה שלהם: מיעוט, כדי להתקדם, חייב להצטיין. הנשק של המיעוט הוא הצטיינות. הוא צריך להביא ערך מוסף על מקבילו, הרופא היהודי. הרופא הערבי נמצא תמיד תחת כמה עיניים. גם ההנהלה עוקבת אחריו וגם הפציינטים. אלו שמחזיקים מעמד הם מיטב הרופאים, גם בעיני החולים וגם בעיני ההנהלה".

מה אתה עושה בשעות הפנאי?

"אני חלק מאלו שנפלו קורבן להתמכרות למחשב. אני גם חולה גאדג'טס, ואני טוב בדברים האלה. אני גם קורא. לאחרונה אני קורא יותר מבעבר, גם בערבית וגם בעברית".

מה אתה קורא עכשיו?

"עכשיו סיימתי לקרוא ספר בשם "נסיאן" ('שכחה' בערבית – נ.י) של סופרת אלג'יראית בשם אחלאם מוסתרנמי. זו סופרת פמיניסטית בכל רמ"ח איבריה, מאוד פופולרית ואמיצה ואני מאוד אוהב את הסגנון שלה. אני קורא כעת גם את הביוגרפיה על המלך חוסיין שכתב פרופ' אבי שליים ולפני כמה שבועות סיימתי את 'אחוזת דג'אני' של אלון חילו. אם הספקתי לקרוא את הספר בשתי טיסות הלוך-חזור אל ארה"ב וממנה, סימן שאהבתי את הספר".

קראת את הביוגרפיה שכתב יאיר לפיד על אביו טומי?

"עוד לא. יאיר הוא סופר וכותב מוכשר למרות שאני לא מסכים לדעות הפוליטיות שלו. אני בטוח שהוא לא מסכים לדעות שלי. למעשה אני יודע שהוא לא מסכים".

אתה צופה בתכנית "האח הגדול"?

"לא. אולי רק מדי פעם. אני לא ממש עוקב, לפעמים רק מזפזפ לשם".

במה אתה אוהב לצפות בטלוויזיה?

"אני צופה בחדשות. אני גם אוהב את התכנית 'לילה כלכלי' עם שרון גל בערוץ 10. לאחרונה אני מאוד מרוצה מהעובדה שיש שידור חוזר של החמישייה הקאמרית. מדובר באנשים שנונים, מקסימים, אני פשוט אוהב אותם. כל תכנית שיש בה את גורי אלפי, אני אצפה בה. אני אוהב אותו, הוא שנון, אינטליגנטי, מבריק. הנה, החזרתי לו על מה שהוא אמר לי בראיון אחר".

מה לגבי "ארץ נהדרת"?

"זו תכנית חד-פעמית. היא חסרת תקדים בשנינותה ובאפקטיביות שלה".

תסכים שהעונה האחרונה מעט מדשדשת?

"אני שמח שאתה אומר שהעונה שאני הופעתי בה היתה טובה יותר (טיבי השתתף במערכון עם 'אומלטה' – נ.י). אחרי שהופעתי ב'ארץ נהדרת' חלק מהחיילים אפילו נתנו לי לעבור במחסומים בלי בדיקה (צוחק). שמעון פרס התקשר אלי אחרי המערכון ואמר לי שהוא צחק מאד ושהמערכון אפקטיבי מאוד משום שבשנינות ובהומור העצמי לעגתי לגזענים".

אתה חושב שחברי כנסת ערבים נוספים יסכימו לעשות את זה?

"אני חושב שכן. אבל צריך הומור עצמי וצריך אינטראקציה מיוחדת ביני לבין הקהל שאני יודע שהיא קיימת. צריך החלטה מודעת מראש ואפשר להעביר כך מסרים אפקטיביים שאי אפשר להעביר בנאום על הדוכן. התגובות שקיבלתי אחרי ההופעה בארץ נהדרת היו מצוינות, חוץ מאישה אחת שלא אהבה את זה - אודטה - אבל אני עכשיו רוצה להגיד לה שוב: אודטה, זה לא היה אישי נגדך".

מה דעתך על תופעת הריאליטי?

"זה בא על חשבון תכניות תוכן ואיכות. הייתי רוצה לראות יותר איכות בטלוויזיה".

תוכן ואיכות זה לא התפקיד של רשות השידור?

"יש שידור ציבורי אבל ערוץ 1 הוא לא בי-בי-סי. הוא אמור לשקף את כל מגזרי החברה והוא לא עושה את זה. יש אמנם כמה פינות יפות בערוץ הזה. גאולה אבן, לדוגמא, היא לדעתי מגישת הטלוויזיה הכי טובה בארץ. היא פשוט מעולה. היו תקופות ששירות הציבורי החרים את חברי הכנסת הערבים, עד היום אנחנו בקושי מופיעים שם. אגב, פעם היו מראיינים אותי על תקן הערבי ואילו היום רזי ברקאי וירון דקל, למשל, מראיינים אותי ברדיו גם על נושאי בריאות, סביבה ונושאים אחרים. אני גאה בהיותי ערבי אבל אני גם אדם ואזרח".

איזו מוזיקה אתה אוהב לשמוע?

"בכל מה שנוגע למוזיקה ערבית, אני מעדיף מוזיקה לבנונית. אני אוהב בעיקר את פיירוז ואת הזמרת הלבנונית מאג'דה רומי. היא זמרת אצילה. בצעירותי אהבתי מאד את להקת אבבא. אני גם שומע שירים בעברית. אם אני נוסע ברכב ויש שיר של דיוויד ברוזה, אני מתמוגג - גם בגלל הגיטרה הספרדית היפה, למשל בשירים 'בנהר של סביליה' ו-'האישה שאיתי', אבל אני גם ער לעובדה שהוא ליברל והומאני. העמדות שלו נמצאות אצלי בראש. אני אוהב גם מוזיקה קלאסית, בעיקר את הסימפוניה הארבעים של מוצרט כי פיירוז עשתה עליה וריאציה. אבל היצירה שאני הכי הכי אוהב היא 'כרמינה בוראנה' של אורף. אם תהיה הופעה, אני עוזב הכול והולך לשמוע. אני גם אוהב את ונגילס".

ושלמה ארצי?

"יש לו שירים יפים. אבל בין 'האישה שאיתי' ל-'רוב הזמן את אשתי', אני מעדיף את 'האישה שאיתי'".

אתה מנגן?

"לא. התחלתי בכיתה ו' ללמוד על כינור ונכשלתי... בעצם הפסקתי, אני לא אגיד 'נכשלתי'".

מה עם זמרים ערבים-ישראלים?

"בטח, יש זמרים מצוינים. אמל מורקוס מעולה, רים בנא, ויולט סלאמה ששרה מצוין את שירי אום כולת'ום".

מה לגבי ההשתתפות של מירה עוואד ואחינועם ניני באירוויזיון?

"אני לא הוצאתי הודעה נגד ההשתפות שלה, למרות שהתזמון היה מאד בעייתי (לאחר מבצע 'עופרת יצוקה' – נ.י). אני בטוח שלמירה עוואד לא היה קל להשתתף. לא רציתי להיות חלק מהעליהום עליה. היא אמנית שרוצה להתקדם וככל שהיא מתקדמת זה טוב לנו. יחד עם זאת, היתה בעיה עם ההופעה שלה באירוויזיון".

נעבור לספורט. איזו קבוצה אתה אוהד?

"הפועל טייבה. הייתי שחקן בנוער טייבה בגיל 16-17, וכשהמאמן היה מכניס אותי להרכב הייתי מבקיע. סכנין היא הסינדרלה של הכדורגל בארץ, עזרתי להם בגיוס כספים לאצטדיון וגם כשהם נקלעו למשבר כספי. גם לטייבה אני עוזר כעת".

מה עם ענפי ספורט אחרים?

"אני אוהב גם אתלטיקה קלה, שחייה ושחמט".

אתה אוהב קולנוע?

"כשאני מבקר את בתי הלומדת בירדן, היא לוקחת אותי לפעמים לסרטים. אני בהחלט אוהב ללכת עם המשפחה לראות סרטים. בארץ אני לא עושה את זה כל כך. השחקן שאני הכי אוהב הוא ג'ורג' קלוני, והשחקנית היא ג'וליה רוברטס. הסרט שלה ושל יו גרנט – 'נוטינג היל' – הוא פשוט קלאסיקה".

קצת מוזר שאדם בגילך ובמעמדך מתעסק כל כך הרבה בגאדג'טים.

"אני פשוט אוהב גאדג'טים. אני יודע להשתמש בזה. חשבון הטוויטר שלי מאד אקטיבי. יש לי גם דף בפייסבוק, ואני מי שמפעיל אותו, לא העוזרים שלי. רוב החברים שלי בפייסבוק הם ערבים אבל בטוויטר יש לי הרבה 'עוקבים' יהודים. לפעמים יש הודעות חצופות בפייסבוק, אבל זה המחיר. אני חושב שזה שדרוג של הקשר שלי עם הציבור".

מה האוכל שאתה הכי אוהב?

"בעיקר את האוכל במקור של אימא שלי, ובשנים האחרונות גם אשתי השתפרה. למרות שגם אשתי רופאה, אני לא טוב ממנה בשום דבר. היא טובה ממני בהרבה דברים. אמא שלי מכינה מסאחן, מפתול וממולאים מצוינים. אמא שלי מעולה בזה ואשתי עברה שדרוג אדיר בשנים האחרונות".

אתה יודע לבשל?

"לא כל כך. כשהייתי סטודנט בישלתי. חביתה, אבוקדו וכו'".

ומה לגבי אוכל לא-מסורתי?

"אני מאד אוהב אוכל איטלקי. וזו גם ההזדמנות לענות לגדעון לוי שכתב עלי שאני מת על סושי. נכון, מדי פעם אני אוכל סושי, אבל האוכל המועדף עלי הוא ערבי ואחר כך איטלקי. אני לא איש של סושי".

אתה אוהב מסעדות?

"כן. כשאני בחו"ל אני אוהב להיכנס בעיקר למסעדות לבנוניות. גם ברמאללה יש מסעדות טובות".

אתה אוהב את תל אביב?

"אני מבקר הרבה בתל אביב. תל אביב יותר סובלנית מירושלים, יותר קל להסתובב ברחובות בתל אביב מאשר במערב ירושלים".

מי האישיות ההיסטורית הנערצת עליך?

"האידיאולוג הגדול ביותר בהיסטוריה – הנביא מוחמד. אני לא אדם דתי, אלא אדם מאמין".

וגעגועים לערפאת?

"מאד מאד מאד. מדובר במנהיג, בסמל. היו בינינו יחסים מאד חמים. הייתי מבקר אותו באופן תכוף. אני אוהב אותו ואני חושב שזה היה הדדי".

עם אבו מאזן אתה בקשר?

"כן, יש בינינו קשר חזק וטוב. אנחנו חברים".

משחק האסוציאציות של טיבי

- אביגדור ליברמן?
- "מוציא שם רע ליורג היידר ולה-פן".

- ירושלים?
- "העיר הכי מיוחדת וקשה בעולם".

- רפואה?
- "שליחות".

- גלעד שליט?
- "החייל הכי מפורסם בהיסטוריה. משפחתו היתה בוודאי מוותרת על הפרסום הכפוי הזה. אני מקווה שהעסקה תצא לפועל ושתביא שמחה למשפחתו ולמשפחות פלסטיניות רבות".

- בנימין נתניהו?
- "יותר שמיר מאשר בגין"

- שרה נתניהו?
- "כמה אפשר?! שיניחו לה"

- אהוד ברק?
- "מפרק שעונים ומפרק מפלגות"

- ציפי לבני?
- "יש לי בעיה עם השקפת עולמה בקשר לעתיד ערביי ישראל. יש ויכוח נוקב בינינו בעניין זה. הייתה אחת הראשונות שאמרו שכשתקום מדינה פלסטינית, הפלסטינים בישראל יממשו את חלומם במדינת הלאום הפלסטינית. זה מאד בעייתי".

- אהרן ברק?
- "אדם מבריק, הומניסט, למרות שבית המשפט העליון אישר גירוש, הריסות, חיסולים והפקעת קרקעות".

- מפלגת העבודה?
- "אבודה"

- טייבה?
- "האהבה הראשונה. אני אוהב את העיר, צר לי על מצבה, גם ברמה החברתית אבל בעיקר ביחס של המדינה ליישוב. הפכו אותו לשדה ניסויים של משרד הפנים. כל עסקן מתוסכל במפלגה ימנית מקבל הצעה להיות ראש הוועדה הממונה של טייבה".

- בית"ר ירושלים?
- "שנאה וגזענות"

- שייח' ראא'ד סלאח?
- "מנהיג של התנועה האיסלמית הצפונית, שמאמין בדרכו"

- נינט טייב?
- "מהפריפריה למרכז"

- ברק אובמה?
- "לנצח כנגד כל הסיכויים ולא לעשות את השינוי"

- יאסר ערפאת?
- "סמל, מאבק וגעגועים"

- אבו מאזן?
- "אמיץ, בעל ראייה מחושבת והשקפת עולם מגובשת, שמאד רוצה להקים מדינה פלסטינית לבני עמו".

- חאלד משעל?
- "מנהיג של תנועה גדולה שגם הוא מאמין בדרכו, וצר לי על הפילוג בין חמאס לפתח".

- עזמי בשארה?
- "תעבור לשאלה הבאה"

- מחמוד אחמדינג'ד?
- "ההתבטאויות שלו על הכחשת השואה ראויות להוקעה. הן מזיקות לעניין הערבי והאיסלמי".

- חלום?
- "שוויון וחופש לכולם"

- אחמד טיבי?
- "נולד בטייבה לאב שנולד ביפו ולאם שנולד ברמלה, נשוי למאי מטולכרם, מתעורר בירושלים המזרחית וזה כל הסיפור".


לפניות לכתבנו לענייני ערבים, ניר יהב - nir_Yah@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully