משטרת דובאי מציגה

זה היה מדהים, מרתק, מפחיד. כאילו תסריטאי מוכשר כתב את העלילה, ובמאי?על הפך אותה לסרט הוליוודי. כל פרצוף, כל תמונה, כל מילה שנאמרה. מהשנייה הראשונה ועד לאקורד הסיום, רגע אחרי החיסול.

החיים, למדנו אתמול, הם סרט. סרט מתח. חברת ההפקות היא משטרת דובאי, הבמאי והתסריטאי (אם להאמין למקורות זרים) הם המוסד הישראלי. הם אמנם החזיקו בדרכונים זרים והשתמשו בשמות כמו "גייל" ו"קווין", אבל תגידו אתם: יש מצב שמישהו מאיתנו לא יסתכל היום על זה שלצידו ברכבת, או בתור בבנק, ויתהה אם זה ההוא מהתמונה, זה שהרג את מחמוד אל?מבחוח בדובאי?

זה מה שמדהים בעסק הזה. תסתכלו על התמונות של 11 חברי החוליה. מישהו מהם נראה לכם כמו רוצח מקצועי? מקסימום כמה פקידי בנק, חבורה של אנשי עסקים מדרג בינוני, מרצים באקדמיה, ובחורה אחת שיכלה להיות מתנדבת בקיבוץ. פרצופים אפורים, שלא אמורים למשוך תשומת לב. בדיוק כמו עשרות אלפי הזרים האחרים שנכנסים מדי יום לנסיכות הנפט במפרץ.

עובדה שעד לרצח אף אחד לא חשד, אפילו לא אל?מבחוח. ואם התוכנית היתה לבצע התנקשות מושלמת, ייתכן שלעולם לא היינו יודעים - אנחנו שהוא מת, החמאס שהוא חוסל. אבל החשד צץ, החקירה החלה, ומשטרת דובאי הוכיחה מקצועיות מרשימה. השחזור היה מלאכת מחשבת של שמות, צילומים ופרטים, שחוברו לכדי תמונה אחת גדולה.

מרתק, כבר אמרנו, אבל גם מפחיד. לא רק ברמה האישית של מי שהיו שם, אלה שחיסלו ואולי "נשרפו", אלא מעבר לכך - בפן המקצועי. הראשון נוגע לעולם החדש, זה שבו לא די להתחפש לאיש עם שפם כדי להסתתר. משטרת דובאי הוכיחה אתמול שעוקבים אחריך בכל מקום, מתעדים כל תנועה, שומרים כל פרט, מקליטים כל שיחה. אפשר להניח שהמחסלים הביאו את זה בחשבון, צריך לקוות בשבילם שהם פעלו נקי וללא טעויות.