קפה דל ארט

כל עיר היא אחרת, ולכל אחת חורבות משלה, ולכל חורבה יש סיפור. לפעמים מאחורי החורבה נחבאת היסטוריה ארוכה ועצובה בדרך כלל, והיא ניצבת שם כאנדרטה להזכיר למי שמעוניין לזכור. הרבה פעמים חורבות יכולות להועיל למי שאין לו בית לישון בו, ולפעמים גם באה דושי לייטרסדורף, יזמית. ומקימה מתחם על חורבותיהם של כמה מבנים ליד סוזן דלאל. ככה (בערך) כתוב באתר של מתחם דלאל, ושם אני ודור גז נפגשים, קרוב לסטודיו שלו בפלורנטין, לשיחה על חורבות ומוזיאונים וגם קפה וכל מיני פינוקים.

בוקר בדלאל השקטה והמפוארת, ואנחנו מתלבטים בין לשבת במסעדה או בקונדיטוריה. הרעב גובר עלינו ומכריע, ואל השולחן מגיעה ארוחת הבוקר - ביצים, סלט ומלא בריוש, וקפה כמובן. אני באתי מוכנה ומצטטת שיר מתוך הקטלוג המושקע של "גיאורגופוליס" תערוכת היחיד של גז במוזיאון פתח תקווה, והוא, בחור נעים ומנומס מספר באסרטיביות שהוא לא נוהג לעולם לשזור את הביוגרפיה שלו בראיונות. באמת כיוונתי לשם, וארוחת הבוקר טעימה לי, אז אני לא לוחצת, אבל התערוכה שהוא מציג עכשיו בפתח תקווה שזורה בממדים אישיים. לתוך מוזיאון פתח תקווה הוא הכניס את חורבות לוד, ומאחוריהן הוא מציג סיפורים אישיים של ענף מבני משפחתו. סיפורים קטנים שחושפים בעיה גדולה של חוסר מקום ושייכות. לוד נכבשה לפני יותר משישים שנה ושרדו בה רק מעט משפחות נוצריות, והיום כבר אין שם מקום לשפה ולמסורת שלהם. בעבודת הוידיאו "(ס)מירה", מספרת סמירה כיצד מבקשים ממנה בעבודה להשתמש בשם בדוי כי חלק מהלקוחות מתלוננים על מוצאה. סיפור קטן שמשקף בעיה תרבותית מדכאת, וגז נותן לו במה ממוסדת, מכיר בבעייתיות שלו.

לפני מספר ימים נפתחה גם תערוכה קבוצתית בהשתתפותו, בגלריה חנינא בתל אביב, השיטוט הזה בין חללים כל כך שונים מוצא חן בעיני, בעוד שהתערוכה בפתח תקווה מכירה בנושא נחבא אל הכלים, בחנינא, גלריה אלטרנטיבית ללא מטרות רווח, העבודות נדבקות באור האחר של החלל החדש והארעי בפאתי התחנה המרכזית הישנה, ועדיין ממשיכות להפגיש את הצופה עם הלא מוכר. גז מספר ששיתופי פעולה מהסוג הזה מלהיבים אותו במיוחד, למרות היכרותו ופעולתו בתוך הזירה המוזיאלית הקשה לפיצוח.

דלאל" לעומת זאת היא זירה די קלה לפיצוח, כשמפנקים אותך בקיר רויאל עם תותים דבר ראשון בבוקר, הכל מרגיש די קל. אכלנו את כל הביצה וגם את כל הסלט, ושום דבר לא עצר בינינו, אפילו החיבה המשותפת לחללים אלטרנטיביים. דור מסיים את ההפוך הרותח שלו ואני את הרגיל שלי, ואנחנו נפרדים לשלום רק כדי לגלות שדלאל בערבית זה פינוק, אם זה לא היה כתוב באתר האינטרנט, בטח לא הייתי יודעת, כי הערבית שלי, היא אילמת, לא כמו בשיר שכל כך רציתי לצטט אבל עדיין עצובה מעט, ובטח הייתי משערת שזה קשור למיקום האסטרטגי שלה, באמת מיקום נפלא, ובכלל לא מרגישים שפעם עמדו כאן חורבות.

התערוכה "גיאורגופוליס" מציגה במוזיאון פתח תקוה עד ה-27.2 והתערוכה "אחרי האורגיה" מציגה בגלריית חנינא עד ה-12.3


מתחם דלאל - שבזי 10, נווה צדק, תל אביב.
טלפון: 03-5109292
שעות פתיחה: א'-ש' 9:00-01:00