מחקר במכון ויצמן עשוי לסייע בפיתוח חיסון לאיידס

על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי, יהיו בסוף השנה ברחבי העולם יותר ממאה מיליון בני אדם הלוקים באיידס. מרבית החולים מצויים באפריקה, שם התגלה נגיף ה-HIV לראשונה. אחת מכל 10 נשים דרום אפריקאיות חולה כיום במחלת האיידס. 1,700 תושבים נוספים לרשימה השחורה מידי יום, רבים מתוכם תינוקות בני יומם אשר נדבקו בנגיף באמצעות חלב אמם. הוירוס המאיים על האנושות גם בפתחה של שנת 2002, פוגע גם באוכלוסיית ישראל. מידי שנה נוספים לרשימת הנשאים 250 נגועים חדשים.

בגיליונו האחרון של מגזין מכון ויצמן, "המכון", התפרסם כי חוקרים במכון ויצמן עוסקים במחקר של נוגדן, העשוי לבלום את חדירת נגיף ה-HIV לתאי הדם. הנוגדנים שחוקרים פרופ' יעקב אנגליסטר מהמחלקה לביולוגיה מבנית במכון ויצמן למדע ועמיתיו, מונעים את קשירת חלבון המעטפת של הנגיף אל הקולטן האנושי השני שבמערכת החיסון.

הבעיה נעוצה בכך שהנגיף מתחמק מהנוגדנים הללו באמצעות שינויים גנטיים (מוטציות) המתחוללות בו בקצב מהיר. זנים מסויימים של הנגיף אף נוהגים להסתיר איזור מסויים בנגיף עד לשלב האחרון בו הם נקשרים לתאי הדם האנושיים.

חוקרי מכון ויצמן גילו כי המערכת החיסונית של הגוף מצליחה ליצור נוגדן נגד היקשרות הנגיף לקולטן, אולם בשל יצירת זני מוטציות חדשים של נגיף האיידס, אין לנוגדנים של מערכת החיסון האנושית שהות מספיקה לפעול. למעשה, גם אם מערכת החיסון יוצרת נוגדנים המתאימים בחלקם לנגיף, עדיין השינויים המהירים של הנגיף מסכלים את פעילות הנוגדן.

במחקרו, משתמש פרופ' אנגליסטר במכשיר תהודה מגנטית גרעינית. באמצעות המכשיר הענק שגרם מדרגות מוביל אל ראשו, בוחנים החוקרים את המבנה המרחבי של מולקולות חלבוניות.

"קבוצת מחקר אמריקאית סיפקה לנו נוגדן שנוצר בגופו של חולה מסויים, המסוגל לפעול נגד זנים של הנגיף שעברו מוטציות", אומר פרופ' אנגליסטר. "אנו מקווים שבאמצעות המכשיר נגלה מה מעניק לנוגדן את היכולת לזהות ולפעול כנגד נגיף האיידס. ידע זה עשוי לסייע בתכנון קוקטייל חלבונים יעיל יותר לשימוש בתרכיב חיסון נגד נגיף ה- HIV.