v גאונות שיווקית?או גאונות חברתית? או אולי שניהם?
קשה שלא להיסחף לחגיגת האהבה העולמית המיוחצנת והמשווקת על ידי בעלי ענין מסחריים של ה"וולנטיינז דיי". הצבע האדום עם הלבבות הנמצאים בכל מקום ומקשטים כל חנות, קניון, פינת רחוב, מודעה ופרסומת גורמים לך להיות רומנטי, עד כדי שאם אתה בודד תצא למצוא אהבה כדי להיות חלק בפסטיבל האהבה העולמי.
מכונת השיווק והיחצנות המשומנת של הוולנטיינז דיי נוגעת בכל תחומי החיים כך, שהאהבה הפכה להיות מנוע עסקי עצום הנעזר בשיטות השיווק והיחצנות על ידי טובי אנשי המקצוע, היא מניעה מיליארדי דולרים בכל רחבי העולם ומשאירה את חותמה בכל תחום.
אולי בגלל שבימי הביניים היה זה המשורר ג'פרי צאוצר שהיה גם סוחר ופקיד בכיר מושחת (מנהל המכס בנמל לונדון), שסחר בכסף בשירי אהבה שכתב עבור אנשים לאהוביהם, ובכך הפך את מוצרי האהבה בוולנטיינז דיי -שווים בזהב. באותם ימים התקיים מנהג בקרב האצולה הבריטית להעביר מכתבי שירה ואהבה לאהובים מבלי שמקבלי המכתבים ידעו מי שולחיהם.
כך יוצא שכבר בימי הביניים היו אלא אנשי הרוח והאצולה שהחלו את הטירוף השיווקי והנה במאה העשרים ואחת קוטפים את ההצלחה וממשיכים להניע אותה קדימה אנשי העסקים (אצולה עסקית) ואנשי השיווק יחסי צבור והפרסום, יוצרי התרבות העכשווית.
אז האהבה באמת מניעה את העולם?
המאה ה-19 נתנה לחג גושפנקה של כרטיסי ברכה מנומסים או זר פרחים אדומים לצד שיר אהבה לוהט, אך המאה ה-20 הפכה את החג לפסטיבל של ממש. מאות החברות אשר פיתחו מוצרים מיוחדים אלפי אנשי השיווק, הפרסום ואנשי יחסי הציבור שהוסיפו כל אחד נפח שיווקי ויצרו בלון שצמח למימדי ענק אולי ענק מידי כי המסחר הפך להיות מהות החג.
המתנות הפגינו את גודל ועומק האהבה ונהיו יותר ויותר יצירתיות מתכשיטים מקוריים, יהלומים מרשימים, פרטי הלבשה תחתונה יקרים, ארוחות במסעדות, ארוחות בוקר למיטה, שפים המבשלים ארוחת גורמה לאור נרות או בוואדי מרוחק לאור הכוכבים, טיפולי ספא משותפים, חבילות מוצרי פינוק וטיפול אישיים, פרחים, שוקולדים ועוגות, יין ואלכוהול, בתי מלון וצימרים טיולים לקצה עולם, טיסות מיוחדות, הפלגות ביאכטות, כדורים פורחים, בובות פרווה, זרי פרות ולכולם מוצמד הלב האדום.
אין צל של ספק שהוולנטיינז דיי הוא גאונות עסקית - הוא הפך את חודש פברואר הקפוא ברוב העולם (מזג אוויר קר גורם לאנשים לפעילות כללית ועסקית נמוכה) לאחד החשובים מבחינה כלכלית. הוא גרם לשוק המסחרי והתעשייתי לפעילות ענק וזאת רק חודשיים לאחר חג המולד וסוף השנה האזרחית (שהם חגים זוללי כסף).
המנוע שמניע את מפעל הענק האמוציונלי העומד מאחורי ה חג הוא האהבה אותה האהבה שגורמת לרבים מאיתנו תחושה מדהימה שאנו אוהבים או נאהבים על ידי משהו, אותה אהבה שבגללה נוציא סכומי עתק, גם כאלה שאין לנו וניקח לצורך כך הלוואות או נשלמם בקרדיט בכרטיס אשראי. הציניות המסחרית מגיעה רחוק. רק כדוגמא, השבוע ראיתי באחד הסופרים מבצע המקדם את פרי האהבה לקראת הוולנטיינז דיי - משמע, הלב האדום הגיע עד קידום תעשיית הפסיפלורה.
אבל למרות שבעצם הוולנטיינז דיי הפך לחג שכולו מסחר, אני אומרת שאם בגלל טרוף הלבבות האדומים הקיים בכל פינה נגרום למשהו או משהי שנמצאים כבר ימים רבים יחדיו להשקיע לרגע שוב באהבה שלהם, אותה אהבה שהיא היסוד הכי חשוב במשפחה, אותה אהבה שמחייה אנשים והופכת אותם למיוחדים בעיני עצמם והקרובים להם נזכיר להם לרגע את עצמם אז לי באופן אישי ואולי גם לכולנו כחברה שווה כל הפסטיבל המסחרי הענק הזה, ונוציא ממנו את האנרגיות הטובות שבו.
* הכותבת היא יועצת תקשורת ואשת יחסי ציבור בכירה, שותפה בגולדאספקט אסטרטגיה תקשורת ויחסי ציבור בע"מ.