פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חברי כנסת: להגביל התערבות בג"ץ בחקיקה

      בכנסת מותחים ביקורת על החלטת בג"ץ לבטל חוק המאפשר לקיים דיונים בהארכת מעצר חשוד שלא בנוכחותו. זו הפעם השניה בחודשים האחרונים שבג"ץ מבטל חוק של הכנסת. ח"כ אריאל: "יש לשים קץ להתערבות הבוטה של בג"ץ"

      יושב ראש הכנסת מותח ביקורת מרומזת על התערבות שופטי בית המשפט העליון בהליך החקיקה והחלטתם לבטל חוקים שעברו בכנסת. "הכנסת הפקידה בידי בית המשפט העליון את היכולת לבטל חקיקה, מבלי שהשלימה תהליך זה ומבלי שהסדירה את סמכותה לפעול נוכח ביטול חקיקה. על כן, יש לקדם בהקדם האפשרי מהלך חקיקתי שיגדיר כיצד יכולה הכנסת להתמודד במקרים אלו".

      בית המשפט העליון הורה היום (חמישי) על ביטול הוראת השעה המאפשרת לקיים דיונים בהארכת מעצרו של חשוד בעבירת ביטחון שלא בנוכחותו העצור. בית המשפט קיבל את הטענה כי הוראת השעה מהווה פגיעה בלתי חוקתית ועומדת בסתירה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. זוהי הפעם השניה בתוך חודשים ספורים שבה בית המשפט העליון נוקט בצעד נדיר ותקדימי של ביטול חוק - זאת לאחר שלאחרונה הוחלט בעליון לבטל גם את חוק בתי הכלא הפרטיים, בניגוד להחלטת הכנסת.

      התגובות לביטול החוק על ידי שופטי העליון לא איחרו להגיע: ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי) אמר בתגובה: "בלי כל קשר לשאלה האם החלטת בג"ץ נכונה או מוטעית, אין ספק שצריך להאיץ את החקיקה, שתמנע מבג"ץ להתערב בחוקי הכנסת או לפחות להקשות על בג"ץ לעשות כך". לדברי ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי), הוא דווקא "מברך על פסיקת בג"ץ, משום שרק צעדים כאלו יעירו את הכנסת וישכנעו את המחוקקים להעביר חוק שישים קץ להתערבות בוטה זו".

      ח"כ מיכאל בן ארי אמר בתגובה כי, "למרות שראוי היה שסעיף החוק יבוטל, הרי שיש להסתייג מהחלטת בית המשפט לבטל חוקים של הכנסת. אנו עדים לתחושת עליונות של שופטי העליון. חוקים צריכים להתבטל בבית נבחרי העם ולא על ידי קומץ שופטים עם אותן דעות".

      הרכב של תשעה שופטי עליון דן היום בערעור שהגיש אדם שנעצר ב-2007 בחשד לעבירה של חברות בהתאגדות בלתי-חוקית. מעצרו הוארך עוד לפני שהותר לו להפגש עם עורך דין, הוא ערער על ההחלטה, באמצעות עורכי דינו דוד הלוי ורשאד זועבי מהסנגוריה הציבורית, והמדינה ביקשה לקיים את הדיון בעניין שלא בנוכחות העצור. לאחר מספר "גלגולים" במערכת המשפט – הגיע לדיון מורחב בבג"ץ.

      "לקיים את החוק גם מול איום הטרור"

      המדינה, שביקשה להגן על הוראת השעה, הסבירה בדיון שמטרת החוק היא לשפר את היכולת של גורמי האכיפה לבצע חקירה אפקטיבית בתחום עבירות הביטחון - זאת בשל הקושי באיסוף מידע והצורך לפעול לסיכול פעולות טרור. עם זאת, קבעו השופטים כי למרות המטרה הראויה – ההוראה אינה מידתית שכן היא פוגעת באופן קשה בזכות של נאשם להליך הוגן, המעוגנת בזכותו החוקתית של אדם לחירות ולכבוד.

      "בית המשפט העליון עמד לא פעם על הצורך לנהוג איפוק וריסון מרבי בהפעלת הסמכות להכריז על בטלותם של חוקים בשל היותם נוגדים את הוראות חוקי היסוד בדבר זכויות האדם", כתב השופט ריבלין בפסק הדין. "הבאנו בחשבון הכרעתנו גם את האתגר החוקתי המיוחד שנדרשת לו מדינה דמוקרטית הנאבקת בטרור. מצב של לוחמה בכלל, ושל לוחמה בטרור בפרט, יוצר זעזוע באיזון בין זכויות אדם לבין ביטחון המדינה והציבור. זכויות האדם נועדו להיות עקרונות יסוד עמידים בפני זעזועים, אך הלוחמה בטרור מחייבת – בישראל כמו במדינות אחרות – להתאים את יישום אמות המידה החוקתיות לצורך להתמודד עם איום הטרור. התפיסה העקרונית של שיטת המשפט בישראל היא שיש לקיים את מצוות החוקה גם אל מול איום הטרור - זה סוד עוצמתו של המשטר הדמוקרטי, שעומד איתן על עקרונותיו ועל ערכי היסוד שלו גם כאשר מדובר בעימות מול מי שאינו אוחז בעקרונות דומים".

      הנשיאה דורית ביניש, הוסיפה כי אפשר שייתכנו מצבים חריגים ונדירים שבהם הימנעות מהבאת העצור נדרשת לשם מניעת סיכון מיידי וקונקרטי, כדוגמת מצב של "פצצה מתקתקת", אך הוסיפה שניתן למצוא למצבים אלה פתרון משפטי בהסדרים אחרים. השופטת מרים נאור הצטרפה אף היא לקביעה שהסעיף פוגע בחוק היסוד, אך סברה כי יש להשהות את ההחלטה על ביטולו למשך שישה חודשים כדי לאפשר לממשלה ולכנסת לנסח גבולות צרים ומידתיים יותר לאפשרות של דיון שלא בנוכחות העצור.

      באגודה לזכויות האזרח בירכו על ההחלטה ואמרו: "בית המשפט העליון קיבל היום החלטה חשובה ואמיצה להגנה על הזכויות הבסיסיות ביותר של חשודים והעביר מסר ברור, כי הבאת נחקר בפני שופט איננה 'מכשול' כי אם תנאי הכרחי להליך חקירה הוגן" אמרו בארגון והוסיפו: "יש לזכור כי חקירה בתנאים פוגעניים וללא פיקוח שיפוטי ראוי, עלולה אף להביא לעיוותי דין ולהרשעת חפים מפשע".

      גם בסנגוריה הציבורית בירכו על פסק הדין."עוד בשלבי החקיקה הסתייגה הסניגוריה הציבורית מההוראות הגורפות של החוק והתנגדה להן בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת", נמסר בהודעת הסנגוריה. "בית המשפט פסק בצדק, כי המטרה של קיום חקירה יעילה בעבירות בטחון היא מטרה נכונה, אך יש לבחור לשם כך באמצעי מידתי. במדינה דמוקרטית לא כל האמצעים כשרים, גם כשמדובר בחשדות חמורים. חשוב לזכור שמדובר בשלילת חירותם של אנשים שהם בחזקת חפים מפשע, שאפילו לא הוגש בעניינם כתב אישום".


      עדכון ראשון: 14:05