מסתמן: האוצר יעלה את המיסוי על האלכוהול

רשות המסים שוקלת לייקר את הצעת המיסוי על האלכוהול בעקבות דיון סוער בוועדת הכספים של הכנסת, שדחתה את ההצעה הנוכחית של האוצר. ככל הנראה, האוצר יביא בפני הכנסת כמה חלופות למיסוי האלכוהול, שכולן עומדות בעיקרון הבינלאומי של מיסוי קצוב לפי שיעור הכוהל בבקבוק, אבל עם שיעורי מיסוי קצוב גבוהים יותר.

ההצעה הנוכחית של רשות המסים נקבעה במו"מ עם התאחדות התעשיינים, שייצגה מספר קטן של יצרני אלכוהול ישראליים, המעסיקים כ-300 עובדים. לפי הההצעה, החל ב-2014 יוטל מיסוי זהה על כל בקבוקי המשקאות החריפים (לא כולל בירה ויין) בישראל. המיסוי ייקבע לפי שיעור הכוהל בבקבוק, ללא קשר לסוג המשקה, מחירו או מקום הייצור שלו.

על פי ההצעה הנוכחית, המיסוי החל מ-2014 היה אמור להיות 37 שקלים לליטר כוהל. בהנחה שבקבוק משקה חריף ממוצע מכיל ליטר משקה, עם ריכוז כוהל של 40%, הרי שמדובר במיסוי ממוצע של 15 שקלים לבקבוק.

מס בגובה 15 שקל לבקבוק הוא שינוי מהותי לעומת המס המוטל על משקאות חריפים כיום - המושפע בעיקר ממחירו הבסיסי של הבקבוק (מיסוי נמוך לבקבוקים זולים, מיסוי גבוה מאוד לבקבוקים יקרים). שיטת המיסוי הנוכחית עוררה גינוי בהיותה מפלה ללא סיבה בין סוגי אלכוהול שונים. הצעת השיטה החדשה, של 15 שקל לבקבוק, מייקרת בסכום קטן את המשקאות החריפים הזולים, אבל מוזילה באופן משמעותי - עד כדי עשרות ומאות שקלים לבקבוק - את האלכוהול היוקרתי (ויסקי וקוניאק בעיקר).

לאור זאת קמה צעקה בכנסת, שם נטען כי הצעת המיסוי החדשה תביא להגדלת צריכת האלכוהול בישראל, כיוון שהיא תוזיל באופן משמעותי את הוויסקי היוקרתי, מבלי לייקר באופן משמעותי את הוודקה הזולה.

כמו כן, ההצעה הזו משנה באופן ניכר את יחסי הכוחות בשוק האלכוהול בישראל: לפי נתוני רשות המסים, חנות הדיוטי פרי בנתב"ג מוכרת כיום 9% מכמות המשקאות החריפים בישראל, אבל מחזיקה ב-35% מההכנסות של הענף. זאת מאחר שהדיוטי פרי מוכרת את הרוב המוחלט של האלכוהול היוקרתי. המיסוי הגבוה מאוד, של עשרות ואפילו מאות שקלים לבקבוק, העניק לדיוטי פרי יתרון מס שלא ניתן היה להתחרות מולו. שינוי שיטת המס, כך שגם קוניאק שעולה אלפי שקלים יישא במס של 15 שקל בלבד לבקבוק, מפחית במידה ניכרת את התחרותיות של הדיוטי פרי. הדיוטי פרי הפעיל, לכן, לובי נגד שינוי הצעת המס בכנסת.

רשות המסים דחתה את הטענות שהועלו נגדה בכנסת. הרשות הביאה נתונים לפיהם 74% מצריכת האלכוהול בישראל, בעיקר אלכוהול הנצרך בידי צעירים, הם של בקבוקי וודקה במחיר של עד 40 שקל לבקבוק. לפי השיטה החדשה, בקבוקים אלו אמורים היו להתייקר ב-2-7 שקלים לבקבוק - משמע, עיקר האלכוהול הנצרך כיום בישראל היה אמור להתייקר (גם אם בסכום מתון) כך שלא ניתן לטעון כי הדבר יגדיל את צריכת האלכוהול. כמו כן הציגה הרשות נתונים לפיהם האלכוהול היוקרתי, זה שצפוי להיות מוזל משמעותית, מהווה אחוזים בודדים מסך הצריכה של האלכוהול בישראל (בקבוקים במחיר של עד 75 שקל מהווים 89% מהצריכה). גם לאחר הפחתת המס, האלכוהול היוקרתי יימכר במחירים של יותר מ-100 שקל לבקבוק - כך שאין סכנה ממשית להגדלת הצריכה. מה עוד, שמדינת ישראל אדישה להבדל בין צריכת ויסקי לצריכת וודקה - שניהם מזיקים באותה מידה מבחינת המדינה.

עם זאת, רשות המסים הודתה כי המיסוי שנקבע, בסך 37 שקל לליטר כוהל, הוא אכן נמוך בהשוואה בינלאומית - הממוצע במדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD) הוא 47 שקל לליטר כוהל. לפיכך, הרשות בוחנת כמה חלופות למיסוי קצוב, שייקבע בהתאם לשיעור הכוהל בבקבוק בלבד, אבל בסכום גבוה יותר. ייתכן אפילו שתובא הצעה שמכפילה את סכום המס - 60-80 שקל לליטר כוהל. הצעה זו תייקר בסכום משמעותי יותר את האלכוהול הזול, דבר שעשוי לתרום להקטנת צריכת האלכוהול בקרב צעירים - אבל גם תחמיר את מצבה של התעשייה המקומית, המייצרת בעיקר אלכוהול זול.