ענישה ביד ברזל

דן מרגלית

במענה לשריפת מכוניתו של השופט המחוזי משה גלעד, קראה נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש להגביל את לשון ההסתה הרווחת בטוקבקים באינטרנט. זו המלצה ראויה, אך לרוע המזל לא יותר מהמלצה. האינטרנט פרוץ לכל חורץ לשון, ובעלי האתרים נהנים מן הלשון המשתלחת המוסיפה להם כניסות לאתר. זה רייטינג. לפיכך הצעת ביניש טובה אבל אינה מעשית.


איש גם אינו רוצה להגביל את חופש הדיבור, אפילו במחיר מסוים של חלק מביטחונם של שופטים או מותקפים אחרים כרופאים ומורים ועיתונאים. לא הצטרפתי לטוענים כי לשונו הבלתי נסבלת של דניאל פרידמן היתה האות להשלכת נעל על ביניש לפני כשבועיים. אולם אפילו היה הדבר כך, לא הייתי מציע להגביל בכפייה את חופש הדיבור של פרידמן, אלא לפי המתחייב כחוק ומכהונתו כשר המשפטים באותה העת.

סוגיית האלימות הפכה רבת פנים. היא הפכה לתמנון רב זרועות. אין לה פתרון מלא, אך ניתן להנמיך את גובה הלהבות המאיימות על ידי העמקת החקירה המשטרתית, קיצור משך השפיטה ובעיקר העלאת רף הענישה.

בחירה בנסיבות בעייתיות

השופטים יכולים לפתור חלק מבעייתם, וכן את מצוקתם של מאוימים ומותקפים אחרים. בידם הכלי לשלוח לכלא מצית מכוניות וגנב ושכיר אלים, "מפוצץ" בלשון העגה הרווחת בעולם הפלילי. מה קורה בפועל לקבלן מכות? שנת מאסר ממתן גזר הדין ועד לצאתו את שערי בית הסוהר. זה אינו מרתיע את הפושעים והנגררים אחריהם.


גלעד נבחר לתפקידו בנסיבות בעייתיות. אמרו עליו שכסנגור התרועע יתר על המידה עם לקוחותיו בעולם הפשע ויתקשה להינתק מהם. ייתכן שנקמת לקוחותיו לשעבר היא המפתח לפענוח חידת ההצתה. יש הצדקה לחקירה מאומצת מטעם המשטרה ולענישה ביד ברזל. אין פתרון קסם אלא צירוף המילים "ענישה ביד ברזל".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully