משרד האוצר פותח חזית מול הרמטכ"ל

"הרמטכ"ל צריך לקבוע גבול ברור בין לוחמי צה"ל לבין שאר אנשי הקבע, באופן שרק מי שהוא באמת לוחם יהיה זכאי לצאת לפנסיה בגיל צעיר" - כך אמר ל-TheMarker אודי ניסן הממונה על התקציבים במשרד האוצר. דבריו של ניסן באים על רקע תסכולו של האוצר, שאינו מצליח להגיע להסכם עם הצבא על העלאת גיל הפרישה מצה"ל למרות התחייבות הרמטכ"ל להגיש תוכנית כזו מזמן.

בפגישה שנערכה בסוף השבוע שעבר בין סגן הרמטכ"ל ואנשיו לבין ניסן ואנשיו, התברר לאנשי האוצר שהצבא ממשיך לגרור רגליים. הצדדים לא הגיעו להסכמה בשני נושאים מרכזיים: הגדרת "לוחם" והסכמה על גיל פרישה חדש. האוצר רוצה לשים סוף לתופעה בה כל אנשי הקבע בצה"ל, כולל המשרתים בעורף, זכאים לצאת לפנסיה מוקדמת בגיל צעיר ביותר - 42 - ולקבל פנסיה מיידית. זה גורם לנטל עצום על תקציב הצבא ולפגיעה בחלק שהולך להתעצמות.

ניסן אומר שלא משרד האוצר ולא אף גוף חיצוני אחר צריך לקבוע את הגדרת הגבול בין לוחם לבין מי שאינו לוחם, "כי זה אינטרס של הצבא שרוצה לעודד ולקדם את הלוחמים שנושאים בנטל ובסיכון. זה המבחן של גבי אשכנזי, הוא צריך להוביל את זה ולא האוצר. ואם זה לא קורה זה סימן רע מאוד לגבי הצבא, מכיוון שהציבור לא מוכן עוד לקבל את העובדה שמשרתי קבע שאינם לוחמים יוצאים לפנסיה בשנות הארבעים שלהם". כיום ממוצע גיל הפרישה מצה"ל הוא 45.

משרד האוצר מתון מאוד בדרישותיו. הוא רוצה להעלות את גיל הפרישה מצה"ל למינימום של 45 ללוחמים, ולמינימום של גיל 50 לקצינים ונגדים שאינם לוחמים. את השינוי הזה הוא מציע לעשות במשך 10 השנים הקרובות.

ועדת מלכא, שבראשה עמד אלוף (מיל') עמוס מלכא, קבעה ב-2003 הגדרה צרה למושג "לוחם". לפי הגדרה זו ייכנסו למסגרת הלוחמים פחות מ-20% מאנשי צבא הקבע. לעומת זאת הצבא רוצה להרחיב מאוד את ההגדרה, כך שייכללו בה 33% מאנשי הקבע.

הצבא רוצה לקבוע שמי ששירת 6 שנים בלבד בשירות קרבי ייחשב ללוחם בלי קשר להמשך השירות שלו בקבע. בנוסף רוצה הצבא להכניס לחישוב את שנות השירות הסדיר, וגם את מי ששירת במפקדות עורפיות - מה שיעלה מאוד את מספר המוגדרים לוחמים שזכאים לפרוש לפנסיה בגיל צעיר.

ב-20 השנה האחרונות חל שינוי מדאיג בהרכב ההוצאות של צה"ל. ניסן: "פעם השכר, הגמלאות והשיקום נטלו 40% מהתקציב והשאר הלך להתעצמות, עכשיו זה להיפך. השכר, הגמלאות והשיקום נוטלים 60% מהתקציב ולהתעצמות נשאר רק 40%. אם לא נשנה עכשיו את המגמה המסוכנת הזו, בעוד 10 שנים זה כבר יהיה מאוחר מדי".