אחת לכמה חודשים אנחנו עדים לניסיון של המפלגות החרדיות, בגיבויים של שרים בממשלה, להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים ולעגן בחקיקה את הפרקטיקה האימפריאליסטית שלהם, שהתקבעה במשך הזמן, כשבתי הדין הפכו עצמם לבוררים ופוסקים בנושאים שונים, שאינם בתחום סמכותם. המהלך נועד לעקוף את החלטתה של השופטת איילה פרוקצ'ה, ששללה זאת מהם לפני כמה שנים.
כשהכנסת אימצה בתחום הנישואים והגירושים את הדין הדתי האנכרוניסטי, שמבוסס על כפייה דתית, אפליה גזעית ושוביניזם גברי - היא פעלה בניגוד לעקרונות היסוד של המדינה. בית המשפט העליון קבע מפורשות שיש בחקיקה הזאת כדי לפגוע בשלושה ערכים המובטחים במפורש בהכרזת העצמאות: שוויון בין המינים, חופש הדת וחופש המצפון.
גם במגבלות סמכותם, בתי הדין הרבניים הם חרפה לדמוקרטיה הישראלית. כל שופטיהם גברים, על אף שתמיד צד אחד לסכסוך הוא אישה. הם פוסקים על פי חוקי הלכה בני יותר מ?2,000 שנה, הרואים באישה קניין הגבר, ומעניקים לבעלים, כך נקראים בני הזוג, זכויות עדיפות הן בחלוקת הרכוש בין הצדדים והן ביכולתם לסרב לתת גט.
הנשים, מסורבות הגט, נאלצות להתמודד עם סחטנות ולחץ שמופעל עליהן, הן מצד בני זוגן והן מצד הדיינים. לעיתים קרובות הן מוכנות לוותר על הזכויות החוקיות שלהן וגם על מימוש מלא של הקשר האמהי עם ילדיהן כדי לקבל את הגט.
הדין הרבני: מפלה ולא דמוקרטי
אם חלילה החקיקה עוקפת הבג"ץ תאושר, תתפשט האפליה המחפירה של נשים גם לתחומי משפט נוספים. המציעים גם זורים חול בעיני הציבור, כשהם אומרים כי סמכות בית הדין תהיה רק בהסכמת שני הצדדים בלבד. ברור לכל, שמי שחשופה ללחץ חברתי וקהילתי אינה נהנית מרצון חופשי אמיתי ומיכולת להסכמה חופשית.
במדינה דמוקרטית מתוקנת, שמחויבת לעקרונות החופש ושוויון הזכויות, כולם, ובעיקר כולן, צריכים להיות שווים ושוות בפני החוק; כל האזרחים צריכים להישפט על פי אותם חוקים, והחוק צריך להיות שווה לכולם. החקיקה המוצעת תביא לכך שיהיו שתי מערכות חוק מקבילות, האחת דמוקרטית והאחרת פוגענית ומפלה.
בשנים האחרונות התקבלו בכנסת שני חוקים חשובים, המסייעים לנשים בתהליכי גירושים. תיקון לחוק יחסי ממון בין בני זוג, שנועד למנוע את תהליך הסחיטה שנשים עוברות, המאפשר חלוקת רכוש לפני תחילת הליכי הגירושים, אם בבית משפט אזרחי ואם בבית דין רבני; ותיקון לחוק בתי הדין הרבניים, המעניק לבתי הדין סמכות לחלט רכוש, תשלומי פנסיה וכל תשלום אחר שמקבל בעל המסרב להעניק גט לאשתו. אלא שכל זה אינו מספיק ואינו מספק.
לפי סקרים, רוב הציבור החילוני וכ?40 אחוזים מהציבור כולו תומכים במתן אפשרות בחירה בנישואים אזרחיים. לכן במקום להרחיב את סמכותם של בתי הדין הרבניים, יש להיאבק להשגת ביטול סמכותם הבלעדית בנושא, ולאפשר לכולם ולכולן ליהנות משיפוט נאור ושוויוני בתחום הרגיש הזה.