פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לפוצץ את התירוץ - פתרון הסכסוך

      שכני לעמוד, דורי גולד, הפתיע אותי בשבוע שעבר, כאשר הוכיח לקוראינו כי פתרון הסכסוך הישראלי?פלשתיני ממש איננו בראש של בן לאדן. באותה מידה יכול היה גולד להוכיח כי גם אחמדינג'אד לא באמת בוכה בלילות על מצוקת הפלשתינים. חבל על הטרחה: הפלשתינים הם הראשונים שיודעים על השימוש הציני שעושים כמה מנהיגים בעולמנו בבעייתם.

      הנושא האמיתי אינו כנותן של כמה חיות?אדם באזורנו, אלא העובדה שאין תירוץ מוצלח מן הסכסוך הישראלי?פלשתיני כדי להוציא המונים לרחובות. יצחק רבין הי"ד עשה מאמצים להגיע להסדר בינינו לבין הפלשתינים לפני המועד שבו איראן היתה עלולה - לדעת גורמי המודיעין בשנות ה?90 - להגיע לנשק גרעיני, משום שהעריך שאם יהיה נשק כזה בידי האיראנים, הם יהיו עלולים להשתמש בו תוך ניצול התירוץ המקובל במזרח התיכון: לסייע לפלשתינים.

      אם אפשר למצוא רציונל כלשהו בפעולות אל?קאעידה, זהו כנראה רצון של גורמים סוניים קיצוניים להחליף משטרים מוסלמיים מושחתים בממלכה מוסלמית גדולה, חוצת גבולות ריבוניים, ולהרחיק מן האזור את כל מי ששונה מהם, כדי שלא להפריע להומוגניות האיסלאמית. כיוון שמדובר בקבוצה שחברו אליה אנשים משכילים, אשר עד הצטרפותם לאל?קאעידה מילאו תפקידים שונים בחברות שבהן חיו, ואף למדו במערב, הם מבינים, כנראה, שהחזון המוטרף שלהם אינו יכול למלא כיכרות ולהוביל המונים למעשים בלתי נורמטיביים, ולכן הם משתמשים בנושא שהוכיח עצמו כבר שנים רבות ומגנים, לכאורה, על אחיהם הפלשתינים.

      אם ייחתם הסכם שלום בין ישראל לאש"ף, יהיה אל?קאעידה ראשון תוקפיו, כיוון שהוא יתקבל על ידי העולם, ובכלל זה על ידי הליגה הערבית, ואף יוביל למימוש היוזמה הערבית מ?2002 - לאמור שלום בין ישראל לשכנותיה, יוביל להכרת כל מדינות ערב בישראל ולקיום קשרים דיפלומטיים ביניהן לבין המדינה היהודית. אל?קאעידה יכנה את ההסכם "בגידה שנעשתה בחסות אמריקנית" ויבקר קשות את המשטרים הערביים המושחתים שהקריבו - יחד עם אש"ף - את הענין הפלשתיני על מזבח הישרדותם.

      השלום יחליש הגורמים הקיצוניים

      ברור לאל?קאעידה כפי שברור לאחמדינג'אד שהחלטה אמיצה של מנהיגות פלשתינית להגיע לפשרה היסטורית עם מנהיגות ישראלית אמיצה לא פחות - תפוצץ את התירוץ היחיד אשר מצדיק התנהגות קיצונית כלפי המערב.

      מובן שדורי גולד צודק כאשר הוא קובע כי "אילו היה קשר אמיתי בין המוטיבציה של אל?קאעידה לסכסוך הישראלי?פלשתיני, התקדמות בתהליך השלום היתה מקטינה את האיום. לא כך קרה". אי אפשר להוציא מכלל אפשרות שאל?קאעידה ינסה לפגוע בכל מי שיחשוב שפגיעה בו תדחה הסדר.

      השלום באזורנו לא ירגיע את הגורמים הקיצוניים?מוטרפים באזור, אבל הוא ימשוך, במידה רבה, את השטיח מתחת לרגליהם. אנו נעשה זאת בעיקר כדי להביא לרגיעה, להפחית את האיום על ישראל ולהבטיח כי לא נהפוך למיעוט יהודי בשטח שבו אנו שולטים. אבל אין ספק שתרומתו של השלום העתידי להחלשת הגורמים הקיצוניים בסביבה תהיה גדולה מאוד. לא משום שהם ישמחו לחזות בפתרון הבעיה הפלשתינית, אלא משום שנפוצץ להם את התירוץ.