פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מו"מ מדיני: מי בכלל צריך שיחות קירבה?

      אני יכול להבין שהממשל האמריקני, בייאושו מן הצדדים, מן העקשנות ומן העצים הגבוהים שעליהם הם טיפסו, החליט להגיש להם סולם. אבל קשה לחשוב על משהו הרבה יותר אווילי מהרעיון לקיים "שיחות קירבה" בין ישראל לפלשתינים בפרוס העשור השני של המאה ה?21. ואולי, בעצם, כן. הנה עוד אחד לא פחות אווילי: שיחות שלום בהתכתבות, או קיום קונגרס מדעי על סכנת רעידות אדמה באזור שבשוליו ייפגשו הגיאולוג ד"ר בני בגין עם גיאולוג פלשתיני כדי לדבר על גבולות, ירושלים, התנחלויות, פליטים וסידורי ביטחון...

      שיחות קירבה מקיימים בין שני צדדים שאינם מכירים זה בזה, לעיתים נלחמים זה בזה מלחמת חורמה, והדרך היחידה להגיע ביניהם לאיזו הבנה היא זו. אבל שיחות קירבה עם אבו מאזן, 17 שנה לאחר ההכרה ההדדית בין ישראל לאש"ף, כאשר בראש הרשות ובראש אש"ף עומד אדם שהתנגד נחרצות לאינתיפאדה ואשר אומר מפורשות כי יתנגד גם בעתיד לכל שימוש באלימות נגד ישראל?

      קראתי את הראיון עם אבו מאזן ב"גרדיאן". הוא תומך שם בבניית הקיר המצרי על ציר פילדלפי, אומר שייאבק בחמאס וימשיך לעצור את מי שמחזיקים בנשק מטעמו, מדבר על שלום הכולל חילופי שטחים (ומשמעות הדבר סיפוח גושי התנחלויות), ומבקש שלושה(!) חודשי הקפאת התנחלויות שבמהלכם יתקיים מו"מ בין שני הצדדים. אז מי בדיוק צריך שיחות קירבה?

      המפתחות בידיו של נתניהו

      אני מציע לאמריקנים, לפלשתינים ולישראל לדחות את רעיון ההבל הזה. מוטב להעדיף את השיחות הישירות. מחמוד עבאס חייב להבין שגעגועיו לאולמרט אינם יכולים להפוך לדרישה לגיטימית מישראל לחדש את המו"מ מן הנקודה שבה הוא הופסק. ממשלות מחויבות להסכמים ולא לשיחות שהתקיימו, מה גם שמדובר בשיחות ללא רישום, שבהן הועלו רעיונות בלתי פורמליים. בלי קשר לשאלה אם אבו מאזן יכול היה לקבל את הצעות אולמרט (והוא לא יכול לקבל את סיפוח אריאל לישראל), עובדה היא שהוא לא קיבל אותן. או, לפחות, לא השיב עליהן. ומה שקרה בינו לבין אולמרט היה כלא היה. השיחות עם ישראל צריכות להתחיל מנקודת אפס, כשכל הצדדים מתחשבים במה שקרה מאז הוחל, לפני עשר שנים, במו"מ על הסכם הקבע.

      על נתניהו להבין כי שיחות קירבה הן "טלפון שבור" שעלול להזיק לאינטרס הישראלי ולאינטרס הפלשתיני. עליו להעדיף שיחות ישירות, עם האמריקנים בחדר, ועדיף בלעדיהם. תביעתו של אבו מאזן להקפאה מלאה למשך שלושה חודשים היא תביעה מינימלית שנתניהו יכול לעמוד בה. המפתח בידיו, וההחלטה רחוקה מלהיות דרמטית. די בהסכמה להקפאה קצרה כדי לפתוח במו"מ ולהסיר מסדר היום רעיונות טיפשיים ומזיקים.