רעידת אדמה בפסגות

"על הכסף שלנו לא פיקחנו"

בבית ההשקעות פסגות לא דימיינו שמהנוסטרו תבוא הרעה. בפסגות הקצו משאבים ענקיים למערכות בקרה ונהלים, אבל כל המאמצים הופנו לכספי הלקוחות, ולא לכספיה של החברה עצמה

מאת נעם בר

בפסגות עצובים. כבר כמה שנים עסוק בית ההשקעות הגדול בבניית תדמית נקייה מרבב. בכנס שנערך באוניברסיטת תל אביב לפני כחצי שנה עמד רועי ורמוס כמנכ"ל מנצח והכריז: "ארגון שאין לו דנ"א של ניהול סיכונים - מערכות מחשב לא יעזרו לו".

ורמוס אמר שאינו מתחרט על התחומים שמהם יצאה פסגות: פעילות החיתום, משכנתאות, ברוקראז' בניירות ערך ומט"ח לפרטיים ותחום כרטיסי האשראי החוץ-בנקאיים. מאז הצטרף לרשימת הפעילויות שפסגות מתנזרת מהם תחום חשוב נוסף - נוסטרו. לפני כחודש הודיע פסגות כי יחסל את תיק הנוסטרו שלו ויצא סופית מהפעילות כדי למנוע ניגודי עניינים.

אתמול הודו בפסגות כי לא דימיינו שמהנוסטרו תבוא הרעה. בית ההשקעות הקצה משאבים ענקיים למערכות בקרה ונהלים, אבל כל המאמצים הופנו לביקורת על מנהלי ההשקעות כדי לפקח על כספי הלקוחות. "על הכסף שלנו עצמנו לא ממש פיקחנו. אמנם יש ועדת נוסטרו אבל זה שונה, לא ממש מפקחים. כנראה שטעינו", אמרו.

שוק ההון מלא בניגודי עניינים פוטנציאליים. מנכ"ל באחד מבתי ההשקעות הגדולים אמר באחרונה כי אם רוצים להימנע מכל ניגודי העניינים האפשריים לא תישאר לבתי ההשקעות פעילות להתעסק בה. די להסתכל בצמד נוסטרו-ברוקראז' כדי למנות כמה ניגודי עניינים אפשריים. ייתכן כי ניגודי העניינים האלה גרמו לבכיר בשוק ההון לומר על עובדי הברוקראז' והנוסטרו כי בדרך כלל לא מדובר בל"ו צדיקים.

"פורט רנינג"

גוף שמספק שירותי ברוקראז' לגופים מוסדיים מעודכן באופן רציף בכוונות המסחר וההשקעה של הגופים. לדוגמה, אם אחד המוסדיים מתכוון לקנות אג"ח מסוימת, יכול הגוף שמספק את שירותי הברוקראז' למהר ולרכוש את אותה האג"ח לתיק הנוסטרו שלו, כך שהוא ייהנה מהקנייה המתוכננת שיבצע המוסדי. גרוע מכך, גוף הברוקראז' יכול למכור למוסדי את האג"ח שהוא מעוניין בה מתוך הנוסטרו שלו. לשיטה זו קוראים "פרונט רנינג" (Front Running), מכיוון שגוף הברוקראז' מקדים את הגוף שעומד לבצע את הרכישה. מצב כזה קל שיקרה אם הנוסטרו והברוקראז' נמצאים תחת אותה מסגרת. יש גופים שהפרידו את הפעילויות האלה, אך ברבים מבתי ההשקעות הפעילויות עדיין אינן מופרדות.

גוף מוסדי שמנהל ברוקראז' חשוף לניגוד עניינים מסוג נוסף: הוא יכול לבצע את פעולות הקניה והמכירה שבתיקי ההשקעות של החוסכים שלו באמצעות הברוקראז' שלו, כך שירוויח מכל פעולה שנעשית. מצב כזה יכול להוביל לריבוי פעולות בתיקי הלקוחות רק כדי להגדיל את הרווחים שיניב הברוקראז' לבית ההשקעות. באחרונה הגביל המפקח על שוק ההון והביטוח ל-20% את היכולת של גוף להשתמש בברוקראז' שלו לפעילות בתיקי חיסכון ארוך טווח. עם זאת, ניגוד העניינים הזה קיים עדיין ב-20% שנותרו, ובשאר המוצרים כמו קרנות נאמנות ותיקי השקעות.

בעיה אחרת המובנית בניהול נוסטרו ובפרט בנוסטרו בהיקף גדול כמו זה של פסגות היא יכולתו של מנהל התיק להשפיע על שערים של ניירות ערך לפי צרכיו. "אם אתה קטן ביחס לסחירות של הנייר שאתה סוחר בו, זה לא יצליח. אבל אם אתה גדול, אפשר להרוויח מכך המון", אמר גורם בשוק.

סביר להניח כי אחד הגורמים שדחפו את שני המנהלים בפסגות לפעילות לא חוקית הוא מנגנון השכר שלהם. בפעילות ברוקראז' ונוסטרו כולל השכר מרכיב קבוע ומרכיב משתנה. הרכיב הקבוע שהוא משכורת הבסיס נע בטווח של 10-30 אלף שקל בחודש והרכיב המשתנה תלוי ברווחים השנתיים שמשיגים העובדים ויכול להגיע למיליוני שקלים בשנה לעובד. המנגנון הזה הוא חד-סטרי ואין בו קנסות על הפסדים. ההבנה שהעובד שותף לרווח הענק יכולה לדחוף אותו לקחת סיכונים גדולים בפעולות שהוא מבצע ולפעמים גם לפעול בניגוד לחוק.

בענף הברוקראז' מקובל לתת למנהלים 20%-30% מהרווח השנתי. יש גופים שבהם הנתח יכול להגיע ל-50%. כך היה לא מזמן כשדש רצתה להקים מחלקת ברוקראז' וגייסה את רון סירני היישר מהברוקראז' של אקסלנס. תמורת המעבר קיבל סירני 50% מחברת הברוקראז' שתוקם בדש.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully