סליחה, דוקטור?

אני יכול להתייחס לכך בשני מובנים, אחד כיצד להפחית את הנשירה בבית והשני – למה יש התנגשות בין השיער לתינוק. הוכח כי תינוקות שגודלו בצורה "סטרילית" לא היו יותר בריאים אלא להיפך. כדי להפחית את הנשירה אפשר לעשות שינוי במזון ולעבור לניסיון לחודש אחד לאוכל איכותי. נשירת השיער עשויה לרדת משמעותית עקב עליה ברמת החלבון והערך של יחס חלבון אנרגיה.

דבר שני, שניתן לשלב הוא שימוש במברשת שיער מעולה שנקראת פורמי נטור, ונמכרת במרבית החנויות היום. הברשה טובה של פעם בשבוע תותיר אתכם ללא שיער בבית כמעט.

באופן עקרוני אין בעיה, אך רצוי למעט ברחצות עד כמה שניתן, מאחר ועורו של כלב מיועד להיות יותר יבש מעורו של אדם, למשל. באופן כללי אפשר לאחר טיול בגשם לנגב אותה היטב ולתת לה להתייבש.

אם הריח מאד מפריע אפשר לקחת את המגבת הרטובה ולרסס עליה מעט מבשם של כלבים (למשל כמו זה המשמש את הספרית). זה מספיק. לא צריך לחפוף כלב לעיתים תכופות. החפיפה התכופה מסירה את שכבת השומן הדקה המגינה על עורו וחושפת אותו לפגעים ונזקים בקלות יותר.

פריצות דיסק הן דבר נפוץ בכלבים מגזעים מסוימים, למשל ספנייל או דקל. במצבים קלים בהם רק מדובר בכאב או בהגבלה קלה של תנועה, יש לניתוח אחוזי הצלחה נמוכים, ואין יתרון לעומת טיפול לא ניתוחי, כמו למשל דיקור סיני ותרופות אנטי דלקתיות שונות.

במקרים בהם יש החמרה או הופעה של סימנים עצביים קשים כמו שיתוק מלא או חלקי, יש לניתוח אחוזי הצלחה גבוהים יותר מטיפול קונסרבטיבי. הרופא יוכל לסווג את חומרת הפגיעה העצבית ועל פיה לנסח את אחוזי ההצלחה המקובלים.

ראשית מומלץ כמובן לצאת רק עם רצועה (לא מהסוג הנמתח). פשר לרחוץ את איזור איבר המין ולבשם מעט, כדי למסך את הריח. טריק קטן מעניין שלמדתי פעם ממגדלי כלבים הוא לתת כף של חילבה (בלי חריף) פעם ביום לכלב . השינוי בריח מפחית את המשיכה של הכלבים. אפשר להעביר גם מגבת ספוגה עם מים ומעט מהחילבה על החלק האחורי אם אין לכם בעיה עם הריח של החילבה.

כדי להרחיק כלבים שמנסים לקפוץ יש כמה שיטות, למשל אקדח מים קטן עם טיפת חומץ במים, או מיכל של אויר דחוס הנמכר בחנויות למטרות אילוף.

הפולס הפתאומי של זרם האויר מבהיל כלב, ולרוב כלב לא ירצה לחזור על הפעולה שגרמה לבהלה. רצוי לקחת את הכלבה לאיזור פחות מוכר לכלבים בטיולים, וטיפ אחרון – לעקר את הכלבה.