ביום חמישי בלילה, בקומות 39 ו-40 במגדל עזריאלי העגול בתל אביב, דלקו האורות כל הלילה. במשרד עוה"ד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי ושות' נחתמה בחמש לפנות בוקר אחת מהעסקות הגדולות במשק הישראלי בשנים האחרונות. אחרי כמה לילות לבנים יכלו השותפים לנוח בסוף השבוע.
קרן איפקס השלימה את רכישת השליטה בבית ההשקעות הגדול בישראל, פסגות, תמורת 2.35 מיליארד שקל, המשקף לפסגות שווי של כ-3.1 מיליארד שקל. זהו הסכום הגבוה ביותר ששולם אי פעם על בית השקעות בישראל. איפקס רכשה את מלוא אחזקותיהם של יורק (56.5%), קרן פליינפילד (16.5%), וכן של קרן סנקה (3%). היא תגיע עם השלמת העסקה, שצפויה להתבצע בתוך 3-4 חודשים (לאחר קבלת האישורים המתאימים מרשות ניירות ערך והממונה על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר) לאחזקה של 76% בבית ההשקעות. קרן מרקסטון, המצויה בעיצומה של פרשת השוחד שבה מעורב אליוט ברוידי, היו"ר המודח וממייסדי הקרן, תיוותר בשלב זה עם אחזקה של 24% מפסגות.
בליל הסגירה של העסקה ביום חמישי האחרון נכחו ג'רמי בלאנק, נציג קרן יורק בישראל, ואריק שטיינברג, יו"ר פסגות. מטעם איפקס היו המנכ"לית זהבית כהן, המלווה בצוות הבינלאומי של איפקס.
לדברי חלק מהנוכחים בפגישה, האווירה בין הצדדים היתה ידידותית והצורך לסגור את כל הפרטים המשפטיים הקטנים גרר אותם לשעות הקטנות של הלילה. "כמו שלוקחים את המשכנתא בבנק והפקיד מטרטר אותך עם הפרטים הקטנים - כך היה גם בעסקה הזאת", אמר מקורב לעסקה. "עם זאת, מדובר בדינמיקה רגילה של התנהלות בעסקות מסדר גודל כזה. עורכי הדין מעדיפים לסגור עסקות כאלה בשעות הלילה המאוחרות, כשענייני השגרה לא מטרידים אותם, כך היה גם לפני כמה שנים כשיורק רכשו את פסגות", הוסיף.
"איפקס לא מתאבדים"
"נכון שיש נטייה לחשוב שפסגות נמכר במחיר גבוה מדי. התהיות האלו נובעות מכך שבאופן אבסולוטי זהו אכן הסכום הגבוה ביותר ששולם אי פעם בישראל בתעשייה הזאת בעבור בית השקעות כלשהו. ואולם מי שטוען כי מדובר במחיר מנופח, כנראה שלא מכיר מספיק את המספרים הפיננסיים של פסגות. אילו אמרו שרק איפקס מוכנה לשלם את הסכומים האלו, אז אפשר עוד היה לטעון שאנשיה מתאבדים. ואולם העובדה ששני גופים, מהשפיץ של תעשיית הפרייווט אקוויטי, נלחמו על פסגות עד הרגע האחרון והיו מוכנים לשלם מחירים דומים - אומרת לא מעט. הם מוכנים לשלם בעבור מותג חזק והון אנושי", ציינו בכירים בשוק ההון.
יורק מממשת את אחזקותיה בפסגות עם תשואה פנטסטית של כ-170% בתוך שלוש וחצי שנות השקעה. התמיהות שהועלו בשבועות האחרונים בקרב חלק מהפעילים בשוק ההון הן אם ראשי יורק לא סחטו את הלימון של פסגות עד הסוף ואיפקס שילמה מחיר מנופח מדי בעבור פסגות - מחיר שלא ישאיר לה מקום לאפסייד עתידי. אפסייד זה אמור לבוא בעיקר מגידול בהכנסות והצפת ערך באמצעות הנפקה עתידית, בדומה לעסקות אחרות שביצעה.
בתעשיית בתי ההשקעות הועלתה בסוף השבוע החולף תהייה אם פסגות כבר הגיעה למסה קריטית של נכסים, שתקשה עליה לגדול בצורה אורגנית ולהציג תשואות גבוהות לאורך זמן. ואולם מול אלו ניצבת העובדה שהמחיר של פסגות אינו מפתיע במיוחד. כבר בעסקת המיזוג עם פריזמה לפני שנה, שבה רכש פסגות את קופות הגמל שהיו בבעלות פריזמה והעניק תמורתן לקרן מרקסטון 24% מהמניות בבית ההשקעות, נקבע לפסגות שווי של כ-2.7 מיליארד שקל.
בשורת הרווח הנקי פסגות עדיין לא הוכיח עצמו. הרווח הנקי של פסגות ב-2008 הסתכם ב-20 מיליון שקל. לפי הערכות, הרווח התפעולי תזרימי (EBITDA) של פסגות ב-2008 היה 200-250 מיליון שקל; רווח ה-EBITDA החזוי ב-2009 הוא 300-350 מיליון שקל; וב-2010, שבה תבוא לביטוי מלא תרומתן של קופות הגמל של פריזמה שנרכשו בתחילת 2009, רווח ה-EBITDA החזוי הוא כ-400-450 מיליון שקל, המשקף מכפיל של כ-7.5.
"גם כשיורק קנו את פסגות לפי שווי של 1.28 מיליארד שקל, האנשים טענו כי מדובר במחיר גבוה מדי, אך ביורק הוכיחו לכולם כי הם טעו. מי שרוצה לקנות חברה עם מותג חזק וצוות ניהולי מהטובים שיש בשוק, שמסוגל להפוך לסיפור הצלחה בתוך כמה שנים, צריך לדעת כי על כך צריך לשלם. באיפקס לא השתגעו. הם לא קנו חתול בשק. הם שילמו מחיר לא נמוך, אך בהחלט הוגן. לא מדובר בקנייה של לימון סחוט עד הסוף, אלא בסוכריה שעדיין משאירה מספיק טעם ויכולת לאפסייד בשנים הקרובות", אמר מעורב אחר בעסקה.
אצל חלק מהפעילים הבכירים בתעשיית ניהול הכסף השתרשה תפישה שפסגות נוקט אסטרטגיה של הגדלת נתח שוק (בעיקר בקרנות ובקופות) על חשבון הרווחיות. הטענות האלו נסמכות על הרווח של 20 מיליון שקל שרשם ב-2008 והערכות לרווח של כ-120 מיליון שקל ב-2009.
תוצאות אלה אינן אמורות לשמח את בעלי הבית החדשים באיפקס. בניגוד לבזק ותנובה, הם לא יוכלו למשוך כל כך מהר דיווידנדים מפסגות, שמלבד פעילות הליבה אין לו מקורות רווח נוספים.
ואולם המקורבים ליורק אינם מסכימים עם כך וטוענים כי הרווח הנמוך של פסגות נובע בעיקר מיישום מדיניות ההפחתות החשבונאיות (ולא תזרימיות) כדוגמת מוניטין, הנעשות במסגרת יישום מתודולוגיית ה-PPA Purchase Price Allocation)), שמטרתה לסייע בהקצאת עודף עלות שנוצר בעת רכישה של פעילות או צבר של נכסים בין כלל הנכסים הנרכשים, כשבמקרה של פסגות מדובר בהפחתות משמעותיות בגין הרכישות הכבדות שבוצעו ב-2006-2009 (בין השאר קופות הגמל גדיש וקופות פריזמה שמוזגו לתוך פסגות).
לפי הערכות של מנהלי פסגות, ההפחתות יילכו ויירדו בשנים הקרובות, וכנגזר מכך הרווח יילך ויגדל. כך גם העודפים הראויים לחלוקה כדיווידנד יילכו ויתפחו בשנים הקרובות, ואולי כבר החל ב-2010 ניתן יהיה להתחיל למשוך דיווידנדים. בפסגות צופים כי בית ההשקעות ייצר ב-2010 תזרים מזומנים נקי מפעילות שוטפת של 300-350 מיליון שקל.
הנפקת פסגות עדיין אפשרית
במסיבת העיתונאים בסוף יוני 2007 (פחות משנה לאחר השלמת הרכישה של פסגות), אמר שטיינברג כי היעדים של פסגות הם הכפלת ערך החברה, צמיחה ברווחיות, וכן גידול בבסיס הנכסים והלקוחות. פסגות ניהלה אז יותר מ-30 מיליארד שקל ושוויו הוערך ב-1.3 מיליארד שקל. מאז צמח שוויו של פסגות ביותר מפי שניים, והיקף הנכסים המנוהלים צמח במאות אחוזים והגיע לרמות של 122 מיליארד שקל.
שטיינברג יודע כי ממרומי הגודל של פסגות ולנוכח התחזקות המתחרים, כמו אקסלנס, זה לא יהיה כלל פשוט לגדול. בהרצאה פרטית שנשא לפני קצת יותר מחודש, העריך שטיינברג כי פסגות יכול להגיע בתוך שנים בודדות לשווי של 5 מיליארד שקל. כדי שזה יקרה צריכים הנכסים המנוהלים של בית ההשקעות לצמוח לכ-170 מיליארד שקל.
גידול כזה אמור להגדיל את ההכנסה השנתית בכ-500 מיליון שקל (בהנחה שדמי הניהול הממוצעים יהיו 1%), כשהיתרון לגודל של פסגות יתבטא בכך שחלק גדול מהסכום הזה יגיע ישירות לרווח הנקי. שכן ההוצאות אינן עולות ביחס ישר לשווי הנכסים. אם זה יקרה ועל בסיס המכפילים הקיימים, יכול השווי של פסגות לגדול ב-2-3 מיליארד שקל נוספים.
כהן היתה שותפה עד כה לשתי עסקות ענק בישראל. הראשונה היא עסקת בזק, שבה מכרה קבוצת איפקס-סבן-ארקין מניות בזק ברווח של מאות מיליוני דולרים. ממכירת מניות בזק. ההשקעה השנייה היא בתנובה, כשעם השלמת המכירה של השוק הסיטונאי יתחילו להגיע בעדה הדיווידנדים הראשונים לקבוצה. ואולם כהן, שבעבר היתה המנהלת הפיננסית הראשית של אי.די.בי, חיפשה השקעה משמעותית בתחום הפיננסים, כשסביר להניח שדבריו של שטיינברג באותה ההרצאה היו לנגד עיניה כבר קודם, והיו חלק משיקוליה המרכזיים.
כהן בילתה בשבועות האחרונים שעות ארוכות עם הנהלת פסגות כדי להבין את הביזנס ולהכיר את הנפשות המנהלות אותו. באותן הפגישות היא שמעה מהם לא מעט על תוכניותיהם האסטרטגיות לשנים הקרובות, הכוללות בין השאר גידול באמצעות כניסה לתחומים משיקים.
האסטרטגיה הזאת צפויה לכלול פעילות של מיזוגים ורכישות בתחום חיסכון ארוך הטווח, שיתבטא בין השאר בהמשך רכישת סוכנויות ביטוח, כמו העסקה האחרונה לרכישת 25% ממניות מנהל הסדר הפנסיוני נ.פ.א (ניהול פיננסי אישי). זאת כדי ליצור סוכנות גדולה של ניהול הסדרים פנסיוניים, ובשלב מאוחר יותר לפתח את הפעילות של קרנות הפנסיה, ואולי אף לרכוש חברת ביטוח. בנוסף, למרות המגבלות בפסגות עדיין רואים באפיק תעודות הסל מקור ליכולת לגדול ולהרוויח בעתיד סכומים גבוהים ממה שבית ההשקעות מרוויח כיום.
גם יציאה לחו"ל אינה נפסלת בפסגות על הסף, אך בבית ההשקעות סבורים כי עדיין מוקדם לדבר על כך. לפי ההערכות, זה לא יקרה בשנה-שנה וחצי הקרובות. "עם מבנה בעלות של פרייווט אקוויטי חזק כמו איפקס, זה יהיה טבעי לחשוב שהם ירצו לחצות את גבולות ישראל. ואולם צריך לעשות זאת באמצעות זיהוי של שוק צומח, הדומה לשוק הישראלי. שכן אם אתה לא מביא אתך יתרון יחסי, ולא משנה אם מדובר בתחום הפיננסים או בקפה, אין לך מה לצאת לחו"ל. אחרת אתה עלול למצוא את עצמך במצב הדומה לזה של כלל פיננסים עם רכישות כושלות בבריטניה וארה"ב של חברות כמו טיטניום, שכיום נמחקות כמו קליפות אגוזים", ציין אנליסט בכיר בשוק ההון.
גם עניין ההנפקה של פסגות תמיד נמצא על השולחן, ואף צף מדי פעם גבוה ולמעלה, אך לפי המקורבים לפסגות "הוא עדיין נשאר בגדר אופציה שתמומש ברגע הנכון ובמחיר הנכון".
את יורק ייצג בעסקה עו"ד ריק מן ממשרד גרוס קלינהנדלר, ואת איפקס ייצגו עוה"ד מיקי צלרמאיר וג'ף נדלר ממשרד עו"ד צלרמאיר פילוסוף, וכן עו"ד רן חי ממשרד הרצוג פוקס נאמן.