פישר עשוי להטיל מגבלות על הבנקים

לאחר שלפני שבועיים הציע נשיא ארה"ב, ברק אובמה, בדמות חוק וולקר - חקיקה שמטילה מגבלות על הבנקים בארה"ב, רומז נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, שייתכן שגם בישראל יוטלו מגבלות על הבנקים. פישר ציין כי הוא תומך במגבלות כמו אלה שהוטלו על בנקים בארה"ב, שעיקרן לא לקחת סיכונים רבים מדי, וכי "נצטרך ללמוד אותם בישראל".

במסגרת חוק וולקר, יוטלו על הבנקים בארה"ב הגבלות בכל הקשור למסחר בתיק ההשקעות העצמי שלהם ולסוגי אחזקות בהן יוכלו להחזיק או לנהל, כמו קרנות גידור. מאחורי דבריו של פישר נמצאת השקפתו כי בנק אינו קרן גידור ואינו אמור להשיג תשואה כמו קרן גידור, וכי ניהול סיכונים נכון בבנק יכול להוביל למגבלות על הבנקים בסוגים שונים של השקעות ואחזקות.

פישר לא הכריז על צעדים או חקיקה ספציפית בעניין, ובבנק ישראל לא הסכימו לומר אילו צעדים מתוכננים, אם בכלל. עם זאת, גם אנליסטים המסקרים את שוק הבנקאות מעריכים כי הבנקים הישראליים עלולים לסבול בעתיד מהשלכות החוקים החדשים של אובמה: "אנו מניחים כי נראה מדינות נוספות בעולם שמחוקקות חוקים ותקנות שמטרתם הגבלת הסיכונים של הבנקים. בישראל הרגולציה חזקה והבנקים עם תיאבון נמוך לסיכונים, אך להערכתנו אנו בהחלט עשויים לראות שינויים רגולטוריים שעשויים לפגוע בבנקים ושיגבילו את התשואה העתידית שלהם על ההון", מציין ראש מחלקת המחקר בלידר שוקי הון, אלון גלזר.

"מבחינת ההשפעה הישירה על הבנקים המקומיים, מדובר בחדשות טובות בכל הקשור לאחזקות של הבנקים הישראליים באג"ח של מוסדות פיננסיים בארה"ב. אחת המטרות של אובמה היא להבטיח את היציבות של המערכת הפיננסית, והדבר יתרום להערכתנו בטווח הארוך לאג"ח של המוסדות הפיננסיים. אבל החדשות הרעות הן שגם בישראל עלולים להגביל את הבנקים. ככלל, לבנקים הישראליים יש פחות תיאבון לסיכונים. בנוסף, חלק מהפעילויות שהבנקים בארה"ב מבצעים, כמו איגוח נכסים, בעלות על קרנות גידור ועוד, לא נעשות על ידי בנקים בישראל", מסביר גלזר.

עם זאת, לדעת גלזר "לא ניתן להתעלם מכך שהבנקים המקומיים ביצעו השקעות גדולות מאוד בשוק ניירות ערך מגובי הנכסים, כשבנק פועלים (שלקח את הסיכונים הגדולים ביותר) אף רשם הפסדים גדולים מאוד ב-2008 על רקע ההשקעות הכושלות. גם בנקים אחרים ביצעו השקעות גבוהות, כשהבולטת מכל היתה השקעת דיסקונט בפאני מיי ופרדי מאק - סוכנויות שנהנו מהגנת הממשל על אף שהגיעו למצב של פשיטת רגל".

גלזר מציין כי הדרכים שבהן בנק ישראל יכול להגביל סיכונים הן שתיים: איסור על חלק מפעילויות הנוסטרו (קנייה ומכירה בתיק ההשקעות העצמי של הבנק) או הגבלה של שיעור מקסימלי מההון שניתן להשקיע באפיקים מסוימים; והגדלת ההון שהבנק צריך לרתק בשל פעילויות השקעה מסוימות, כפי שבנק ישראל הגדיל את ההון שהפועלים היה צריך - דבר שהוביל למכירת ניירות הערך מסוג mbs (אג"ח מגובות במשכנתאות) על ידי הבנק. "להערכתנו, יש סבירות לא קטנה שגם בבנק ישראל יאמצו את המוטו של אובמה - פחות סיכונים שווה יותר יציבות", מציין גלזר.

לדעתו, תוכנית אובמה יכולה להיות גורם מזרז גם לשינויים אחרים שיחולו על הבנקים המקומיים: "כפי שראינו הגבלות על פעילויות נוספות על בנקים בארה"ב, כך ייתכן שגם בישראל נראה מגבלות על פעילויות אחרות של הבנקים - הן מתוך מטרה להגביל סיכונים, ואולי אף הרגולטור ינצל מצב לבצע שינויים מבניים נוספים, כמו רפורמת בכר. הדבר יכול להתרחש בתחומים מגוונים כמו כרטיסי האשראי, הגבלות נוספות על קבוצת לווים או על נתחי שוק בפעילויות שונות ועל תחומי המסחר והחיתום. פוליטיקאים תמיד יזכו בנקודות על הגבלות וגזרות המבוצעות על הבנקים המקומיים, ולפיכך בהחלט ייתכן שנראה יוזמות שונות להטלת מגבלות על הבנקים, שעשויות להתקבל ברוח התקופה", מציין גלזר.