הצהרות הנקם של חמאס לנוכח חיסולו בדובאי של האיש שעמד מאחורי הריגתם של אילן סספורטס, אילן סעדון ויהודים רבים אחרים, מבטאות תחושת תסכול פלסטינית דומה. חיסולו של הרוצח לא הופיע מבחינתם כאופציה. הזעם והאיומים נגד ישראל - אף על פי שאין כל מידע רשמי הקושר את ישראל לרצח - כתוצאה מהחיסול המוצלח מעידים על כך שההצטרפות לשיירת ה"שאהידים" באורגיית הבתולות בגן עדן אינה באמת אופציה מועדפת. אולי רק למסכנים, לא לבכירים.
כמובן, אין כל אישור לכך שזו עבודה של המוסד, אם כי לא נזקקנו לחיסול האחרון כדי לדעת מההיסטוריה שמבצעיו של המוסד חוצים כל דמיון וראויים לכל קרדיט. על כל פנים, הדמיון הערבי משדרג יכולות אלה עד מאוד. קחו, למשל, את הטענה לפיה אל?מבחוח נחנק באמצעות חוט חשמל ועונה בחדרו. סצנה זו לקוחה דווקא מעולם ההתנסויות של אנשי חמאס עם יריביהם מהפתח - אותם הם עינו, חיסלו וזרקו מחלונות של בניינים רבי קומות. סגנון זה פחות מתאים לשיטת עבודתו הנקייה והאלגנטית של המוסד, המשולבת לעיתים גם באספקט אמנותי, כמו "טיפות האוזניים" של משעל.
גם הטענה שמשלחתו של השר לנדאו הביאה את המרצחים לדובאי אינה אלא ניסיון נואל להזיק לישראל, אך למעשה לקוחה דווקא מהזיכרון הקולקטיבי הפלסטיני, הכולל חוויה מעצבת שבמהלכה הבריח ה"ראיס" ערפאת, עם הגעתו לעזה בעקבות הסכמי אוסלו, טרוריסטים ונשק במכונית המרצדס שלו.
לא צריך אימות רשמי כדי להבין שאף מתכנן מבצעי בישראל לא יסכן דרג מיניסטריאלי במבצע מסוג זה. דרך אגב, מי שהצליח להגיע עד החדר של אל?מבחוח לא צריך לענות אותו בשביל להשיג אינפורמציה.
שליחי אירן צריכים להיזהר
הבעיה עם צדיקים היא שרק לפעמים מלאכתם נעשית בידי אחרים. רוב הזמן צריכה ישראל לבצע את העבודה לבד. עם זאת, בעת האחרונה הולך ומסתמן שינוי באזורנו. ארה"ב מרכזת מאמץ להפסיק את שידורי לווייני ההסתה של חיזבאללה ברשת "אל?מנאר"; מטוסיה הפציצו את ריכוזי ה"חותים" של אל?קאעידה בגבול סעודיה?תימן; וחרושת של מידע מטריד מגיעה לאיראן בדבר היערכות אמריקנית לשימוש בבסיסים ערביים במפרץ להתקפות אפשריות נגדה. במקביל, הגבול המצרי הולך ונאטם, ופיגועים ופיצוצים מחסלים פעיל חמאס בלבנון, מדען גרעין איראני ועוד כהנה וכהנה.
עתה צריכים שליחי אירן - אנשי חמאס וחיזבאללה - להיזהר כפל כפליים גם מיריבים עלומים המופיעים בחליפותיהם בכל מקום בעולם. החיבור הקטלני שבין הקיצונים הסונים והשיעים לבין מחסן המזימות, המימון והנשק האיראני נמאס לרבים משליטי ערב במזרח התיכון, המצויים בסכנה גוברת בעיקר לנוכח האופציה להצטיידות אירן בנשק גרעיני.
יש לכך קשר לעובדה שלפתע מחוסלים, כפטריות אחר הגשם, פעילים וטרוריסטים בתוך מדינות ערב ומחוצה לה, ומבצעים עלומים קוטעים נתיבי טרור ורצח בימים וביבשות רחוקות. אין ספק שרבים משירותי המודיעין של מדינות ערב באזורנו עובדים עתה שעות נוספות. יש לאירן ולפעילי הטרור שלה בהחלט ממה לדאוג שכן אין עוד ביטחון בשום מקום, אולי בעמקי מקלטו של נסראללה.
אין באיומי חמאס וחיזבאללה לנקום בישראל, בארץ או בחו"ל, שום חדש. בכל פעם שמצטרף פעיל טרור לשיירת החללים השמיימית נשמעים מארגוני הרצח איומי נקמה. ניסיון רב שנים מעיד כי אין כל בסיס לטענה זו, כיוון שארגוני הטרור רוצים ליצור תמיד פיגועים, מעצם טבעם ותכלית קיומם, והם יעשו זאת כל אימת שתיווצר הזדמנות לכך. אשר למותו הטרגי של אל?מבחוח, האמת היא שרק אללה יודע ממה באמת מת בעודו משתכשך כשצינור ה"דוש" בידו באמבטיה שבמלונו בדובאי.