גליה מאור הציע את עצמה ליו"ר דירקטוריון

גליה מאור מצאה ככל הנראה את הפתרון המשפטי לתסבוכת בנוגע לדרישה לתקופת צינון: במקביל להצעת מועמדותה לחברת דירקטוריון בבנק לאומי מטעם המדינה (באמצעות ועדת המניות של הבנק), הציעה אתמול מאור את עצמה באופן פרטי לתפקיד - כבעלת מניות. בכך, ככל הנראה, מייתרת מאור את שאלת הצינון.

אתמול קיבלה ועדת המניות החלטה דרמטית לאשר את מועמדותה של מאור, מנכ"לית הבנק ב-15 השנים האחרונות, לדירקטורית. הוועדה אישרה גם את מועמדותו לדירקטוריון של דוד קליין - מועמדו של איש העסקים שלמה אליהו, שהוא בעל מניות בבנק. בנוסף, אישרה הוועדה להעמיד להצבעה את המשך כהונתם של הדירקטורים הקיימים בבנק - משה דברת, יעקב גולדמן, נורית סגל ומשה וידמן. מנגד, דחתה הוועדה את מועמדותם לדירקטוריון של אורי יוגב ומשה טרי, המזוהים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

חמישה חברי דירקטוריון אמורים להתמנות כיום. על ארבעה דירקטורים יש המלצה על הארכת כהונה. כעת מתחרים מאור וקליין ראש בראש על תפקיד הדירקטור החמישי - וממילא גם על תפקיד היו"ר.

ההכרעה על זהות הדירקטורים בבנק תתקבל ב-11 במארס באסיפה הכללית של בעלי המניות, שבה ייקבע מי יהיו חמשת הדירקטורים מתוך ששת השמות שעומדים לבחירה. דירקטוריון הבנק, שהתכנס אתמול, החליט על כינוס האסיפה הכללית, לאחר שאליהו פנה בבקשה לכנס אסיפה זו על מנת לבחור בקליין. ועדת המניות של המדינה שלחה את רשימת השמות של המועמדים לתפקיד כדי שייבחרו באותה האסיפה.

מאור הוצעה כמועמדת על ידי ועדת המניות על אף שבסוף השבוע שעבר הביע שר האוצר, יובל שטייניץ, התנגדות נחרצת למינויה. שטייניץ אף עידכן את ראש ועדת המניות, מרגלית נוף, כי קיימות שלוש חוות דעת שלפיהן מאור לא יכולה להיות מועמדת מכיוון שעל-פי החוק היא זקוקה לתקופת צינון של שנתיים. מאור עצמה הגישה לוועדה חוות דעת שלפיהן אין היא כפופה לתקופת הצינון.

על-פי החוק, דירקטור אינו יכול להתמנות לתפקידו בבנק ללא אישורו של הפיקוח על הבנקים. בנק ישראל תומך באופן לא רשמי בעמדתם של משרדי האוצר המשפטים, שלפיה מאור זקוקה לצינון. עם זאת, כאמור, דרישת הצינון כנראה לא תהווה עילה לפסילתה של מאור, מאחר שמאור הציעה את עצמה - הליך מינוי שאינו מחייב כלל צינון. לפיכך, ההתלבטות של בנק ישראל אם לאשר את מינויה של מאור לדירקטורית בבנק כנראה לא תעסוק בשאלת הצינון, אלא בשאלה אם ראוי כי מאור תמונה ליו"ר לאחר כ-15 שנה בתפקיד מנכ"ל הבנק.

ההתלבטות של הפיקוח על הבנקים היא קשה. מחד, בבנק ישראל ישנה הערכה כנה לפעילותה של מאור - היא נתפשת כמנכ"לית מצטיינת שניווטה את בנק לאומי בהצלחה רבה בעשור האחרון, וזאת תוך שיתוף פעולה מלא עם הוראות הפיקוח. כלומר, מבחינה מקצועית רואה בנק ישראל במאור כמועמדת האולטימטיבית לתפקיד יו"ר בנק לאומי.

מנגד, המועמדות של מאור מייצרת לבנק ישראל קשיים, משום שמצב זה יביא לכך שבבנק לא יהיה כל שינוי ניהולי. אמנם התפישות הניהוליות של מאור הוכחו כמוצלחות בעשור האחרון, אך עדיין הדבר מעורר חשש לסטגנציה ניהולית ולקיבעון בדרכי החשיבה של הבנק.

המפקח על הבנקים רוני חזקיהו, שהקפיד לשמור על שתיקה בכל הנוגע לפרשה, אינו מרוצה ממועמדותה של מאור. בשיחות שקיים בסוף השבוע עם בכירים במערכת הבנקאות, ציין כי קיים קושי מבחינת הממשל התאגידי עם מועמדותה של מאור לתפקיד, מכיוון שהיא עוברת מכס המנכ"ל לכס שאמור לפקח על המנכ"ל. בנק ישראל אף רואה בעיה משפטית עם דרישת הצינון הקבועה בחוק, אך לא ברור אם עמדתו היא חד-משמעית בעניין. מבנק ישראל לא הגיבו על הדברים.

החל בסוף השבוע שעבר נשמעו קולות שונים נגד מינויה של מאור. תנועת אומ"ץ שלחה בסוף השבוע שעבר מכתב לשר האוצר, לנגיד בנק ישראל ולמפקח על הבנקים שבו נטען כי מאור הודיעה על כוונתה להציג את מועמדותה לתפקיד היו"ר מתוך כוונה לעקוף את הכללים הקיימים לגבי תקופת צינון הנדרשת. "לא יעלה על הדעת שמאור תנצל את מעמדה וקשריה במסדרונות הממשל כדי להפעיל לחצים ולחפש דרכים להתחמק מתקופת צינון", כתוב בעמותה.

לרשימת המתנגדים נוספה אתמול חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה), שאמרה כי "הבנק אינו מונרכיה עם שליט יחיד נצחי, ומאור אינה יכולה להיות יו"ר. מעורבותו הפוליטית של שטייניץ פסולה, אבל לא פחות חמורה ממנה מעורבותם הבוטה של בעלי ההון השותפים בבנק, הסבורים שיש להם זכות למנות את מי שאמור לפקח על ניהול הבנק". יחימוביץ' הוסיפה כי היא סומכת על הנגיד ועל המפקח על הבנקים שיידעו לפעול בנחישות ובלא מורא כפי שפעלו בבנק הפועלים. יחימוביץ' גם פנתה ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, וביקשה ממנו ליזום דיון דחוף בעניין, כדי לוודא את תקינות ההליך.

אתמול גם קראה התנועה למען איכות השלטון ליו"ר הוועד הציבורי למניות הבנקים שבהסדר, שולמית וולרשטיין, וליו"ר ועדת המניות של בנק לאומי, נוף, לפרסם את שמות כל המועמדים לתפקיד דירקטור בבנק. בנוסף דרשה התנועה לפרסם את כל הפרוטוקולים של הדיונים שקיימו בגופים שבאחריותם בנושא המינויים לדירקטוריון הבנק.

התנועה מציינת כי בשבועות האחרונים נהפך נושא זהות המועמדים לדירקטורים ל"חגיגה תקשורתית", ששוללת את האפשרות לדיון ציבורי מעמיק ויסודי בדבר טיב המועמדים והתאמתם לתפקיד.

ב-11 במארס תתכנס האסיפה הכללית של בנק לאומי לבחירת הדירקטורים. במועמדותה של מאור, ככל הידוע, תומכים אליהו (המחזיק 9.6% ממניות הבנק), וכן אנשי העסקים דוד עזריאלי, יצחק תשובה ואלפרד אקירוב - המחזיקים כל אחד כ-5% ממניות הבנק. עוד יצביעו באסיפה הגופים המוסדיים המחזיקים במניות הבנק, ומדינת ישראל.

לאחר הבחירה, מינוי הדירקטורים ידרוש את אישורו של בנק ישראל. מעבר לקושי של בנק ישראל עם מועמדותה של מאור, גם במועמדותו של קליין נראה שלבנק ישנו קושי, מכיוון שהוא לא הוצע על ידי ועדת המניות אלא במהלך תקדימי על ידי בעל מניות פרטי (אליהו).

באסיפה הכללית ייתכן תרחיש שבו כל ששת המועמדים יזכו לרוב הנדרש לפי החוק, על אף שישנן רק חמש משרות פנויות. במקרה כזה, ייבחרו המועמדים שקיבלו את הרוב הגדול יותר, ואם יהיה שוויון ייבחר המועמד על-פי גורל.

לאחר מכן יתכנס הדירקטוריון ויבחר יו"ר. זהות היו"ר תועבר לוועדת המניות, וזו תצטרך - לאחר התייעצות עם שר האוצר ובנק ישראל - לאשר את המינוי. אם תהיה זו מאור, ידוע שהאוצר יתנגד למינוי. אם ועדת המניות תתנגד לזהות היו"ר המוצע, יצטרך הדירקטוריון לבחור יו"ר מקרב אחד מחבריו.