מאבק השליטה בבנק לאומי הגיע אתמול לנקודת רתיחה כאשר גליה מאור, שעומדת במרכז הסערה, שוהה בוועידת הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, כמו גם נגיד בנק ישראל סטנלי פישר. שר האוצר, יובל שטייניץ, החליט ללכלך את ידיו בפרשה כדי למנוע את מינויה של מאור, המנכ"ל הנוכחית, לתפקיד יו"ר הבנק. שטייניץ מעוניין להמליך תחת היו"ר הפורש, איתן רף, את אחד ממקורבי ראש הממשלה, משה טרי או אורי יוגב. השבוע הוא יצר קשר עם ראש ועדת המניות, והעביר לעיונה את חוות הדעת שמתנגדת למינוי מאור, לפיה על מאור לעבור תקופת צינון של שנתיים. תפקידה של ועדת המניות של הבנק היא להמליץ על מועמדים לדירקטוריון הבנק. המעשה של שר האוצר זכה לביקורת ציבורית כהתערבות פוליטית אסורה בעבודתה של ועדת המניות.
חוות הדעת של האוצר אינה היחידה. לא פחות משלוש חוות דעת הגישו משרד האוצר, משרד המשפטים ומשרד היועץ המשפטי לממשלה נגד מועמדותה של מאור. הטענה המרכזית בשלושתן דומה: מאחר שמאור מכהנת כבר יותר מעשור כמנכ"ל היא לא יכולה לקפוץ לתפקיד שאמור לפקח על המנכ"ל.
גם מאור עצמה פועלת מאחורי הקלעים לטובת בחירתה ואף קוצרת הצלחות. ל-TheMarker נודע כי מאור החלה לאחרונה לצבור סביבה קואליציה חזקה של בעלי מניות גדולים שיתמכו במועמדותה באסיפה הכללית. האחזקה בלאומי מפוזרת מאוד: שני בעלי המניות הגדולים הם המדינה שמחזיקה ב-11% ושלמה אליהו שבבעלותו 9.6%. בנוסף מחזיקים בחבילות מניות גדולות של כ-5%: אלפרד אקירוב, דוד עזריאלי ויצחק תשובה, כך שיחד הם מחזיקים בכמעט 15%.
אם מועמדותו של קליין לא תקודם - גם אליהו יתמוך במאור
אליהו, שמציע לתפקיד היו"ר את נגיד בנק ישראל לשעבר דוד קליין, תומך גם במועמדותה של מאור אם עניין קליין לא יתקדם. אלא שההישג של מאור הוא גדול בהרבה, שכן ככל הידוע גם תשובה, אקירוב ועזריאלי תומכים בה, מה שיסייע לה בהצבעה באסיפת בעלי המניות.
אמנם גם מצד הטייקונים וגם מצד מאור הכחישו כי נערכו שיחות וסוכמו דברים, אולם נראה כי קיימת הבנה גמורה בין הצדדים. "ברור שהם יתמכו במאור לאור מערכת היחסים הארוכה והקשרים העסקיים הטובים בניהם", אמרו אתמול בסביבתה של מאור. "ברור שנבחר במאור לאור ההיכרות הארוכה והקשרים העסקיים" אמר מקורב לאחד הטייקונים. מבנק לאומי סרבו להתייחס לדברים.
בנתח לא קטן ממניות לאומי מחזיקים הגופים המוסדיים הגדולים - מגדל, כלל ביטוח ופסגות. בשלושת הגופים הללו שאלת ההצבעה צריכה לבוא לאישור ועדות ההשקעה, כיוון שהמניות מוחזקות בתיקי העמיתים שאת כספיהם הם מנהלים. בכיר באחד הגופים המוסדיים אמר כי מאור היא מועמדת חזקה מאוד לתפקיד.
מה רוצה שטייניץ?
מה שאירוני הוא שוועדת המניות הוקמה בשנות ה-80 על ידי המדינה כדי למנוע התערבות של פוליטיקאים בהליך הבחירה של דירקטורים בבנקים. האם אפשר לזהות בפעילות שטייניץ טביעות אצבע פוליטיות? "שר האוצר ביקש את חוות הדעת על גליה מאור וביקש התייחסות ספציפית לסוגיית הכישורים שלה. הוא לא ביקש כל חוות דעת הנוגעת למשה טרי או אורי יוגב, ולא העלה את עניין הזיקה הפוליטית או כישוריהם", כך אמר אתמול מקורב להאוצר.
על פי חוות הדעת של היועץ המשפטי של משרד האוצר יואל בריס, שהוכנה לבקשת שטייניץ, כדי להתמנות לדירקטור בלאומי צריך כישורים של דירקטור חיצוני. אחד "הכישורים" הללו הוא שהדירקטור שימונה לא היה נושא משרה בבנק במשך שנתיים. המשמעות היא כי למאור אין כישורים נדרשים להיות דירקטור בלאומי (או בדיסקונט, שנמצא באותו מעמד משפטי). בעקבות טענות נגד שטייניץ על התערבות בהליך הבחירה נתן היועץ המשפטי של משרד האוצר, יואל ברייס, לשטייניץ חוות דעת נוספת שטוענת שאין מניעה ששר האוצר יציג את עמדתו לוועדת המניות.
מאור מצדה טוענת כי חוות הדעת שהוגשו שגויות. הטענה היא שהדרישה הקבועה של בנק ישראל מכל הבנקים היא שלפחות רבע מהדירקטורים יהיו בעלי כישורים לדירקטור חיצוני, אך אין צורך שכל הדירקטורים יהיו בעלי כישורים כאלה. ולכן, טוענים אנשיה של מאור, היא יכולה להתמנות לדירקטור בבנק גם בלי הכישורים המחמירים. באוצר הודפים את הטענה ואומרים כי הדרישה מבנקים שבשליטת המדינה מחמירה יותר.
אתמול התברר כי החשב הכללי באוצר, שוקי אורן, הזהיר את שטייניץ מפני התערבות בפעילותה של ועדת המניות. אורן טען כי לשטייניץ אסור להתערב בפעילות הוועדה ולשוחח עם מי שעומדת בראשה, מרגלית נוף. למרות זאת, שטייניץ לא שעה להזהרתו של אורן ועידכן את נוף בשיחת טלפון בחוות דעת המתנגדות למינויה של מאור.
ח"כ רוני בראון: "אדרוש חקירה"
גם שר האוצר לשעבר, רוני בר-און, תקף אתמול את התערבותו של שטייניץ. במכתב ששיגר למבקר המדינה וליו"ר ועדת המניות כתב בר-און: "נוכח ההדים התקשורתיים ונוכח ריבוי הידיעות והרמיזות על מעורבות גורמים פוליטיים בכירים והפעלת לחצים מטעמם בנושא, אבקש להודיע כי עם תום עבודת הוועדה בכוונתי לדרוש חקירה, גילוי נאות ופירוט של כל שיחה בעל פה או בטלפון, מכתב או רמז שהגיעו אל הוועדה או אל מי מחבריה מכל פוליטיקאי, בין אם הוא ממלא תפקיד ממלכתי ובין אם לאו, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין, כולל הפעלת פקידים בכירים במנגנון הממשלה במסווה של עבודה מקצועית. להזכיר", כתב בר-און, "הסיבה להקמת שתי ועדות מניות היתה הצורך הבלתי ניתן לערעור להפריד בין פוליטיקה ופוליטיקאים לבין ניהול הבנק וניהול כספי המשקיעים בו. מהתרשמותי עד כה, אני מבין כי הוועדה אכן מקיימת את החוק כלשונו וכרוחו, ופנייה זו נועדה להגן על הוועדה מפני אלה המנסים לפעול מולה ולשבש את עבודתה, בניגוד להוראות החוק". העתקים ממכתבו של בר-און נשלחו גם לראש הממשלה, לשרי האוצר והמשפטים, לנגיד בנק ישראל, למפקח על הבנקים, ליועץ המשפטי לממשלה ולחשב הכללי.
מאיר חת, המפקח על הבנקים בשנות ה-80, התייחס לסערה ואמר: "חבל ששטייניץ מתערב, זה לא בריא לבנק. נראה שלפוליטיקה אין גבולות". גם החשב הכללי לשעבר, ירון זליכה, התייחס לפרשה ואמר: "ההתנהלות הפוליטית בפרשה זו מדיפה ריח רע. מוטב שהפוליטיקאים ירחיקו ידם מעבודתה של ועדת המניות, שעצמאותה מוגנת בחוק. מעבר לכך, אני סבור שמועמדותה של מאור לתפקיד ראויה ביותר. לא בכדי מונו שופטים לעמוד בראשות ועדות המניות כדי שהוועדות יוכלו לגבש את דעתן המשפטית בלי התערבות המשרדים הממשלתיים, או לצורך העניין חוות דעת חיצוניות אחרות. על הוועדה לגבש את דעתה המשפטית בכוחות עצמה".
"בזמן שכולם עסוקים במלחמה הפרסונלית על תפקיד יו"ר לאומי שוכחים שיש כאן בנק באמצע עם מיליון וחצי לקוחות ו-250 מיליארד שקל של פיקדונות, ואף אחד לא חושב מה טוב בשבילו. אין שום אחריות ציבורית" - אמר בכיר לשעבר במערכת הבנקאית.
לדברי הבכיר, בעקבות המשבר האחרון במערכת הפיננסית בעולם והמשבר בבנק הפועלים ברור כעת לכל עד כמה חשובה המערכת הפיננסית ליציבות הכלכלית: "המחיר ששילם בנק הפועלים בשנתיים האחרונות בעקבות שרשרת עזיבות הבכירים היה גבוה מאוד, ואולי זה היה נחסך אם התהליך היה מתבצע באופן מסודר יותר. עכשיו צריך למנוע מצב כזה בבנק לאומי. הבנק נמצא במצב שבו לאט לאט בעלי התפקידים הבכירים צפויים לעזוב אותו, והתהליך הזה בתקופת השינויים הפרסונליים צריך לבצע בזהירות. צריך לשקול אם להכניס דם חדש מתוך הבנק או להכניס אנשים מבחוץ לתוך המערכת, ולדאוג שהתהליך ייעשה בצורה מסודרת שלא תגבה מחיר מהבנק".
חוות הדעת קובעות: מאור חייבת בתקופת צינון
השאלה המשפטית היא קריטית, משום שהיא לא רק תקבע אם מאור תמונה לדירקטורית בבנק, אלא גם אם תמונה ליו"ר, מאחר שהיא נחשבת המועמדת המובילה לתפקיד.
היועץ המשפטי של משרד האוצר, יואל ברייס, הוציא חוות דעת משפטית שלפיה מאור מחויבת בתקופת צינון. נודע כי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, חיווה את דעתו - לבקשתם של בנק ישראל ומשרד האוצר - כי חוות דעתו של ברייס נכונה. משמע, עמדת משרד המשפטים היא כי מאור מחויבת בתקופת צינון בטרם תמונה לדירקטורית. משמעות חוות הדעת הזאת היא שמאור לא תוכל להיבחר עתה לדירקטורית, וממילא כבר לא תוכל להיבחר לתפקיד יו"ר הדירקטוריון.
יש לציין כי תוקפה המשפטי של חוות דעתו של ליכט אינו ברור, מאחר שוועדת המניות הבוחרת את המועמדים לדירקטוריון הבנק אינה כפופה פורמלית למשרד המשפטים.
אמנם ועדת המניות הוקמה מלכתחילה כדי ליצור חיץ בין המדינה למינוי דירקטורים בבנקים, ולכן לכאורה ועדת המניות עצמאית לבחור דירקטורים לפי שיקול דעתה. עם זאת, ועדת המניות היא בכל זאת גוף ציבורי, כך שניתן להניח כי יקשה עליה להתעלם מחוות דעת נחרצת של משרד המשפטים.