מצחיק שדווקא עכשיו הוא כינה אותה נפש רומנטית. דווקא כשהיא הרגישה שהנורה האדומה שלה נדלקה ושהיא נוסעת על טיפות הדלק האחרונות. עוד רגע גם הן יתאיידו לאוויר, עם הלבבות הוורודים, הפרפרים בבטן ודפיקות הלב המואצות. עם כל הדברים שהיא חשבה שלעולם לא תאבד, כמו האמונה שבסוף האהבה תנצח. והיא רוצה לחזור ולהאמין שיש דבר כזה, להאמין שוב לג'וליה רוברטס וריצ'רד גיר, בסינד-פאקינג-רלה, באביר, אפילו שלא יהיה אביר, רק להאמין במישהו. והיא באמת מנסה, אבל לפעמים זה כל כך מעייף שוב לפתוח את הלב, ולספר לזר מוחלט מיהי ולמה היא עושה את מה שהיא עושה, ואילו שריטות הביאו אותה לכאן, ואיזה רגעי שמש היא ליקטה שחיזקו אותה בשעות הקשות. ואז לראות את הזר הזה, שלרגע הרגיש כמו חבר, שוב נשאר רק עוד שם בפייסבוק.
רגע לפני שהפלייליסט שלה - שלרוב מורכב מבריטני ספירס בוכה "אני נולדתי כדי לעשות אותך מאושר" - מתחלף ב"לא עוד אני אוהבת אותכאים" של אנני לנוקס, היא החליטה לתת לאהבה הזדמנות נוספת. ואם לא לאהבה, אז לפחות למקום שחרת על דגלו את המילה הגדולה הזו: הלאביט.
הסניף האחרון של הרשת בהתהוות הזו נפתח בצומת דיזנגוף וז'בוטינסקי, לא בדיוק חשבון הארנונה שלה, אבל היא כבר למדה שלמען אהבה שווה להתפשר. את פניה קיבלו ריחות של עוף במחבת, שכן בסניף הזה אין הפרדה בין הקפה למטבח. היא חשבה שזה לא סימן טוב, אחרי הכל, ריח עוף מת שמופיע במערכה הראשונה לא בדיוק מרמז על תקומה במערכה האחרונה. ולמרות זאת, היא סירבה להתייאש. אתם מוזמנים כעת לקרוא לה נאיבית.
מתוך הדילים החביבים שמציע המקום היא בחרה בזה המציע סלט, לחם, מנה צדדית ושתייה ב-49 שקל. ממבחר הסלטים (שברובם יש עוף ממחבת בליווי כזה או אחר) היא החליטה ללכת על הטונה, כי הוא מתהדר בשם שכל כך דיבר ללבה הדואב - "הטונה שאנחנו אוהבים". לאכזבתה הטונה היתה סתם טונה חיוורת, ולא סלט טונה כמובטח, אבל לצדה היו חסות טריות ופריכות, שעועית ירוקה, ביצה קשה, עגבניות, זיתים ופלפלים קלויים ומיותרים. יחד הם הצליחו להרכיב סלט נחמד למדי. המנה הצדדית שבחרה, לעומת זאת, תקעה אותה עם רצועות בטטה ותפוחי אדמה שמנוניים ברוטב יוגורט מתוק מדי. גם ההפוך (12 שקל) היה מאכזב ואנמי, אבל כדור השוקולד (5 שקלים) שהתלווה אליו היה בדיוק כמו שצריך.
למרות האכזבות הקולינריות, היה לה נחמד בלאביט: היא זכתה שם בשקט שלו היא כל כך מייחלת, הצוות חייך אליה בצורה לא מאולצת, וכך גם הגברבר האסייתי שישב לידה ולרגע נבהל מהגשם התל אביבי. היא אפילו חשבה שאם הלאביט היה שייך לאזור הארנונה שלה, היא היתה מגיעה אליו לעתים תכופות יותר. לא כדי לאכול, אלא סתם כדי להירגע במקום שבו היא יכולה להרשות לעצמה להיות היא - מפוחדת מהגשם התל אביבי, ומשיברונות לב נוספים.
בקטנה
סקס אפיל: כל עוד יושבים במרפסת ולא בצד ניחוחות העוף הנצלה
אנשים: עובדים בנחת
עיצוב: פונקציונלי
שירות: יעיל
הפוך קטן: 12 שקל
ליד ההפוך: מיצים טבעיים, שהמומלץ שבהם הוא סלק תפוח
גישה לנכים: כניסה יש שירותים אין
טיפ: לא לוותר
שורה תחתונה: Loveat in the air
Loveat. דיזנגוף 232. טל' 5448470. פתוח: א'-ה' 07:00-24:00 ו' 07:00-18:00 ש' 08:00-24:00