מפת האיומים: לבנון, חיזבאללה והשקט בצפון

המתיחות בגבול לבנון שעליה דובר בסוף השבוע היתה מתיחות וירטואלית. מפקד פיקוד הצפון אמר זאת בפירוש בפתח הרצאתו השבוע ובכך החזיר את הדיון על הנעשה בלבנון לממדים הנכונים. אין כיום שום סיבה נראית לעין לחשוב שיש מי בלבנון או בישראל הרוצה בחידושה של האש בצפון.

אבל זה לא כל הסיפור. במהלך הרצאתו תיאר האלוף אייזנקוט את התחמשותו של חיזבאללה ואת התחזקותו בכל הקשור ליכולת שיגור רקטות לעבר ישראל. יש לו היום יותר רקטות לטווחים ארוכים יותר והן מדויקות יותר. התוצאה היא שיכולתו של הארגון לגרום נזקים גדלה באופן משמעותי. יתר על כן תחת מעטה העשייה של הכוחות הבינלאומיים (יוניפי"ל המחוזק) חיזבאללה החזיר לעצמו את השליטה במרחב. אמנם השליטה אינה שלמה אבל היא אפקטיבית מבחינה צבאית.

כך למשל חיזבאללה נאלץ לוותר על פריסתו ליד הגבול עם ישראל אבל הוא מצא דרכים לפצות את עצמו מצפון ומדרום לליטאני והארגון חזק היום כשהיה בכל הקשור להיערכותו ללחימה. במקום להתפרס בגבול הוא התכנס בכפרים ביודעו שאליהם לא יעז שום איש או"ם להיכנס; וגם צבא לבנון הריבון לכאורה לא יעשה דבר באזורים השיעים האלו גם אם הוא יודע על פעילות חיזבאללה באזור.

מצב זה טומן בחובו שאלה קשה: האם על ישראל להקדים ולתקוף את חיזבאללה? היתרון הוא שישראל תרוויח הרבה מעצם ההפתעה אך תשלם מחיר מדיני גבוה (משום שתיתפס כתוקפן.(או שמא עליה להמתין להתקפה יזומה של הארגון - זאת כדי לאפשר למערכת המדינית להיות במצב נוח יותר מאחר שישראל תיתפס כמי שרק הגיבה. אולם המחיר של המתנה למהלך תוקפני של חיזבאללה יכול להיות גבוה במונחים צבאיים ובכל הקשור להגנת העורף ולפגיעה באזרחי ישראל הפעם עד מרחב תל אביב וסביבתה. נראה שמדינת ישראל בחרה לעת עתה באופציה השנייה. לכן כשגברה המתיחות בצפון מיהרו קברניטיה להרגיע.

גם בלבנון עצמה מתקיימים תהליכים מעניינים: נסראללה מכונה שם בבדיחות הדעת "האימאם הנעלם" - דמות חשובה ביותר במסורת השיעית - כרמז לכך שכמעט אינו מופיע בציבור לא ברור מה השפיע עליו יותר הלחימה ב2006-או חיסול עמיתו הגאון הצבאי של חיזבאללה עימאד מורנייה ב.2008-לעומת זאת ברור כי גם אם נסראללה כבר הכריז על "ניצחון אלוהי" בסוף הלחימה ההיא - מבחינת חיזבאללה תוצאותיה הקשות של הלחימה מומחשות בשטח ויש לטפל בכך.

באשר למורנייה אפילו פיגוע נקמה לא הצליח הארגון להוציא לפועל עד כה והדבר בוער בעצמות מנהיגיו. בתחום הפוליטי המצב עדיין עמום וקשה לשפוט אותו. מצד אחד הארגון כיום הוא חלק מהממשלה אף שהממשלה מונהגת בידי מתנגדיו ובראשם חרירי. זה האחרון יצא לביקור בדמשק ופגש שם את רוצחי אביו. מה גרם לו להתקפל ולקבל מעין ברכה סורית למצב החדש? לא לגמרי ברור אבל מה שבטוח הוא שסוריה מעצימה את השפעתה שם.

נראה כי כרגע חיזבאללה עסוק בשלושה פרויקטים במקביל: הוא עדיין משקם את שאיבד ב2006-בעיקר בתחום גיוס ואימון אנשיו אשר רבים מהם נפגעו במלחמה. במקביל לצד האנושי הוא בונה את כוחו הצבאי המשתפר והולך בסיוע מאסיבי של איראן וסוריה. למעשה הסורים הפכו לבעלי ברית של ממש והם עוזרים לארגון ככל יכולתם. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בתחום הרקטות הכבדות.

הפרויקט השני קשור בשיקום ההריסות שהותיר צה"ל בלחימה. חיזבאללה יודע כי זאת חובתו לתושבי הדרום וביירות בעיקר אם הוא רוצה בתמיכתם. הלבנונים רואים בחיזבאללה את האשם בהרס התשתית האזרחית גם כשהם מדברים גבוהה גבוהה נגד ישראל.

מכן נגזר הפרויקט השלישי. חיזבאללה טרוד בקידום מעמדו הציבורי והפוליטי בקרב הלבנונים בידיעה שהוא הפסיד לא מעט מהאהדה שהיתה לו בגלל ההרס שהביא על לבנון. לכן הוא ינסה ללחוץ לשינוי החוקה ולקדם עוד מהלכים שישפרו את מעמדו אבל יש לזכור שהארגון אינו בודד בזירה הפוליטית.

אלו הדברים שעומדים כעת בראש סדר העדיפויות של הארגון ולכן כל עוד ישראל לא מחליטה להקדים תקיפה לא צפויה כרגע לחימה בצפון.