דיפלומטים זרים, ותיקי קרבות מעוטרים של הצבא האדום ובעיקר הרבה עיתונאים גדשו ביומיים האחרונים את העיר קראקוב שבפולין כחלק מאירועי יום הזיכרון הבינלאומי לשואה שמצוין במועד שחרורו של מחנה ההשמדה אושוויץ הסמוך לעיר.
המכובדים הרבים שגדשו את העיר המזרח אירופית בעלת העבר המפואר וההווה הדי אפרפר נעו בשיירות מאובטחות היטב מכנס אחד למשנהו במטרה אחת - לנצור את זיכרון השואה ולהיאבק נגד הפיכתה לעוד אירוע בהיסטוריה הנשכחת. למרות מעטה החגיגיות והממלכתיות שעטו על עצמם רוב הטקסים, בלט במיוחד טקס אחד שבמהרה נהפך לשיחת היום בקרב רבים מן הנוכחים בו.
הטקס, שנערך בחסות ממשלת פולין והפרלמנט האירופי ואורגן על ידי מספר ארגונים יהודים, הפך תוך זמן קצר לגרסת המחזמר של השואה בכיכובם של חברי האופרה המקומית. מופע פירוטכני, כוריאוגרפיה שהתיימרה להמחיש את הווי החיים במחנות וגולת הכותרת: השלכת אפר הנספים, היוו רק חלק ממופע הביזאר, שתובל גם בשיבוש פסוקים מן התנ"ך ומן הברית החדשה.
המחזות הללו הוצגו אמש (רביעי) על בימת בית האופרה של קראקוב בפני נכבדים, ובהם נשיא הפרלמנט האירופי, נשיא פולין לשעבר וכן יו"ר "יד ושם" אבנר שליו ורבה הראשי של ת"א ישראל לאו.
"הרגשתי נבוך בפני חברי המשלחת שהגיעו עמי", אמר לוואלה! חדשות חבר פרלמנט יהודי של האיחוד האירופי, שהגיע לכינוס מצרפת יחד עם עוד חברי פרלמנט אירופים. "התחושה הייתה שאני במחזמר דל תקציב ולא בטקס שנועד לזכור את הנספים". המופע, שארך כ-45 דקות, גרם לרבים מן הנוכחים לנוע בחוסר נחת בכיסאם ואף למספר הערות ביניים מצד הקהל.
"לא היה כאן ניסיון חדשני לזכור ולהנציח את השואה", אמר אנריך פיטר, שעמד בראש קבוצה של צעירים שהגיעו לכנס, "אלא פשוט נראה שהפקת המופע בכנס הופקרה בידיו של מישהו שכנראה צריך בעצמו ללמוד קצת על השואה לפני שהוא ממחיז אותה והופך אותה למופע מביך". ואכן, מבדיקה מול מארגני הכנס, עולה כי החלק האמנותי נערך על ידי מפיקה פולניה ללא פיקוח של המארגנים עצמם.
נראה כי הרגע שעורר המטריד ביותר נרשם כאשר אחת השחקניות הפולניות עשתה עצמה משליכה על רצפת האולם את אפר הנספים, כאשר ברקע נשמעו צלילי תפילה. "זה היה נראה כמו סאטירה גרועה", אמר פיטר, "דקה אחרי שאחד השחקנים במחזה קורא את תפילת 'אל מלא רחמים', נעמדת שחקנית פולניה ומפזרת את אפר הנספים".
מסכת האירועים התמוהים לא הסתיימה בכך: מיד לאחר נאומי המכובדים, שדיברו בקול אחד על ייחודה של השואה, הוקרן סרט וידאו ובו נראו גופות מרוטשות ושלדי אדם מפיגועים ומעשי טבח שאירעו בשנים האחרונות ברחבי העולם, לצלילי השיר "what a wonderful world"', של לואי אמסטרונג.
"החיבור בין השואה לבין תמונות מאירועי ה-11 בספטמבר ומפיגועי האוטובוסים בירושלים היה מופרך בלשון המעטה", אמר רב של קהילה יהודית בולטת במערב אירופה, "וכאשר רואים את זה לצלילי שיר אופטימי מתחשק פשוט לקום וללכת", הוסיף.
יוצרי הסרטים לא הסתפקו רק בחיבור המוזר משהו בין אוושויץ למגדלי התאומים, והקרינו סרט נוסף בו שיבח הקריין את פועלם של שלושה אישים: הנסיכה דיאנה, אמא תרזה והאפיפיור יוחנן פאולוס המנוח. "זה היה נראה לכל היותר כמו אירוע התרמה של סלבריטאים למען משהו ולא כאירוע הנצחה לשואה", ציין. "כל מי שהגיע לכנס לא זכר מילה מדברי הנואמים ויצא עם תחושה של מבוכה מהולה בכעס נוכח המחזה", אמר הרב.
עם זאת, למרות הביקורת הנוקבת שרבים השמיעו נגד החלק האמנותי של הכנס, מעטים הסכימו להתייחס לנשוא בשמם המלא. "חייבים להבין את הפוליטיקה של הארגונים היהודים כדי להבין שאם נצא בפומבי נגד הכנס אנו נשלם על כך מחיר יקר", אמר הרב שכאמור עומד בראשה של קהילה גדולה במערב אירופה.
הסבר זה אולי יכול ללמד מדוע הנואמים הנכבדים שנשאו דברים בתום המופע לא הזכירו אותו בדבריהם ובטח שלא מתחו ביקורת על האופן בו הוצג. כך או כך, אין ספק כי המופע התמוה מקרב יותר את השואה לבימות ברודווי מאשר ללבם של אלו שצפו בו.